אורי זמיר

ענן הפיח הכבד שכיסה באחרונה את רחובותיה של בייג'ין גרר בעקבותיו לא רק בהלה עצומה ברחובות העיר, כאם גם הזהרה ששוגרה אל עבר עובדי השגרירות האמריקאית. זאת בעקבות פרסום עקבי של נתוניו המספריים של רמות הזיהום החריגות . פרסום אחריו עוקבים כיום באדיקות דרך הטוויטר לא פחות מ20,000 אנשים שונים ממדינות שונות. פרסום המציג את סין החדשה כמדינה אשר לא פחות ממזהמת את תושביה לדעת. זיהום האוויר הכבד, שהצטרף בסוף השבוע גם לסיפור חטיפתם המתוקשרת של עובדי בית הזיקוק באלג'יריה, חשף פעם נוספת את התלות העולמית בדלק המאובנים במערומיה. תלות, אשר לא רק מייצרת רמות זיהום אוויר מסוכנות ומזרזת את הפשרת הקרחונים בקטבים, אלה גם מותירה את כולנו בני ערובה לגחמותיהם הבלתי צפויות של גורמי טרור. מקום תחת השמש על פניו, גם ללא התרחשויות קיצוניות אלה, נדמה שהחיפוש אחר מקורות אנרגיה חלופיים וברי-קיימא נמצא כיום בתנופה. העולם רעב יותר מאי-פעם לאנרגיה, המודעות הסביבתית בשיאה והמרדף היזמי אחר מקורות אנרגיה חדשים מעולם לא היה מפוזר וממון יותר. יחד עם זאת קריסתה הרועשת בשנה שעברה של חברת סולינדרה (יצרנית הענק של תאים סולאריים שגובתה בכבדות על ידי ממשלתו של אובאמה) לצד חוסר היתכנותם הכלכלית של פרויקטים חדשניים, כגון זה של 'בטר פלייס', ציינה רק את ראשיתו של גל עכור במיוחד שכותרתו : אנשים מתחילים לאבד תקווה בהיתכנותו הכלכלית של מודל האנרגיה הירוקה. ברור כשמש שהחזר ההשקעה על אנרגיה סולארית רחוק עדין מלהיות "בוננזה" כלכלית תחת אותה כותרת ממש פרסם באחרונה גם הכתב הכלכלי רוב וויל אסופה של גראפים הממחישה את המרחק העצום שעדין קיים בין כדאיות הפקת אנרגיה ירוקה אל מול אחיה המזהמים - דלקי המאובנים. עתיד ירוק אך בעוד בעולם המערבי, כך נדמה, הייאוש נעשה יותר נוח, ומדינות כגון ארה"ב וקנדה רק מגבירות את תהליכי הפקת דלקי המאובנים מאדמתן, מתייצבת לה מדינה אחת בודדה מול הרוח. למדינה הזו קוראים גרמניה ושם, בנאום שנשא יו"ר הסוכנות הגרמנית לאנרגיה סולארית, יכול היה הנ"ל להכריז כי "הבום הסולארי אותה חווה מדינתנו משמעותו שבשנים האחרונות עשתה דרכה האנרגיה החלופית אל 8 מיליון בתי אב ברחבי המדינה. עלייה מרשימה של 45% אחוזים לעומת השנה המקבילה אשתקד." "גרמניה קוטפת כיום את פירות השקעתה בטכנולוגיות סולאריות," אמר השבוע גם קרסטן קורניג, מנהלה בפועל של ארגון התעשיות הסולאריות בגרמניה, "חלקנו ביצור חשמל במדינה הוכפל פי ארבע בתוך כשלוש שנים. בזמן זה עלות התקנתה של מערכת סולארית נחתך בכמחצית" אם הכרזות אלה נשמעות לכם כמו משב רוח מרענן, כדי לכם להחזיק חזק ולעיין גם בתוכנית אותה חשף בתחילת השבוע הכתב ריק קאר מרשת השידור הממלכתית PBS ובה מצהירה ממשלת גרמניה על כוונתה לספק עד שנת 2050 לא פחות ממאה אחוזים (!) מתצרוכת החשמל שלה על ידי מקורות מתחדשים. התמיכה ברעיון שמכונה גם 'אנרגיווינד' (ווינד=מפנה) חוצה בגרמניה מפלגות ועל פי סקר אחרון מקובלת גם על כשני שלישים מהציבור שם. המודל הגרמני לקידום הרעיון איננו דוגל במימון טכנולוגיות ירוקות. במקום זה מעדיפה הממשלה הגרמנית לתת תעריף מועדף לחשמל המופק על ידיהן. השיטה עובדת כך שהממשלה הגרמנית מתחייבת לרכוש את החשמל המופק על ידי אנרגיות ירוקות ומניחה להן לרכוש את החשמל בו הן משתמשות בתעריפים מוזלים. ראינר באקה, דירקטור בחברת אגורה אנרג'יווינד, מאמין כי המודל הגרמני יוצר דינאמיקה מיוחדת במינה "זאת משום שכ50 אחוז מיכולת הפקת החשמל מאנרגיות מתחדשות נמצא בידיהם של חקלאים ואזרחים מן השורה" אומר באקה. יחד עם זאת, חשוב גם להבין, שבדומה לשמחת בית השואבה, שנחגגה סביב מתקני התפלת המים במחוזותינו, פיתוח התלות באנרגיה ירוקה העלתה דרמטית את מחיר החשמל לצרכנים. מחיר החשמל הכולל עלה ביותר מ66 אחוזים מאז עבר חוק האנרגיות המתחדשות בגרמניה בשנת 2000. בנוסף, אותם מקומות בגרמניה בהם תופסות כיום האנרגיות המתחדשות נתח משמעותי מהתצרוכת, סובלים מאותה בעיה שביסודה השאלה הפשוטה: כיצד לספק חשמל בימים בהם הרוחות חלשות או קרינת השמש מועטה. גם בגרמניה השאפתנית מודים כי לפחות בעתיד הנראה לעין תחנות המופעלות על ידי פחם וגז יאלצו לספק עדין 60 אחוזים מתצרוכת האנרגיה בימים שחונים שכאלה. אלטנויילנד סיפורה האנרגטי של גרמניה חושף טפח נוסף אל תוך מדינה מיוחדת במינה שאף פעם כידוע לא היססה לחשוב בגדול. כיום, כשכוחה הכלכלי והפוליטי חוזר להתברג בצמרת העולמית, ישנם לא מעט אנשים שישנים קצת פחות טוב בלילה. אנשים אלה קיבלו באחרונה חיזוק לחששותיהם בקבלת פנים שערכה קאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל למשפחות של אנשי צבא, שם אמרה מרקל להורים, נשים וילדים של חיילי גרמניה המשרתים באפגניסטאן, לבנון, קוסובו ואפריקה, כי בקרוב הם "יוצבו בכל רחבי תבל". מעזה לחלום שוב בקול רם על גרמניה הגדולה - מרקל רק שלוש שנים לאחור, במאי 2010 , היו אלה דבריו של נשיא גרמניה דאז הורסט קהלר, בדבר הצורך בדיון מחודש על תפקיד הצבא, שעוררו זעקה ציבורית. בעקבותיה נאלץ כידוע קהלר לפרוש מתפקידו. כיום אפילו דברים מפורשים יותר, כמו אלה שאמר תומאס דה מזייר, שר ההגנה, בדיון שנערך בפרלמנט בחודש שעבר, כבר אינם מתקבלים אפילו בהרמת גבה: "במשך עשרות שנים, אנחנו, הגרמנים, נהנינו מכך שההורים שלנו העניקו לנו תחושה של ביטחון. עכשיו אנחנו נמצאים במצב שבו עלינו להטביע חותם ומחובתנו לעשות זאת". מוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה אם נניח לרגע את החשש הטבעי בצד ונתמקד בדברים שהופכים את גרמניה למודל חיקוי ראוי להערצה, היה זה למשל האיש והאגדה סטיב ג'ובס שסיפר פעם בראיון שנתן לעיתון מקומי את הסיפור הקצר הבא: "המשפחה שלנו קנתה לאחרונה מכונת כביסה ומייבש...הקדשנו לחיפוש זמן לא מבוטל. הסתבר לנו במהלך החיפוש כי האמריקנים מייצרים אותם לגמרי לא נכון. האירופאים מייצרים אותם טוב בהרבה – זאת למרות שלוקח להם זמן כפול לכבס את הבגדים! קודם כל מסתבר שהם משתמשים ברבע פחות מכמות המים שהמכונה שלנו משתמשת והם יוצאים בסוף עם הרבה פחות שאריות של חומר ניקוי. אבל חשוב מכך : הם אינם הורסים לך את הבגד. הם משתמשים בהרבה פחות סבון, פחות מים ובכול זאת הבגדים יוצאים מהם נקיים יותר, רכים יותר ונשמרים לאורך זמן רב יותר...התפתח במשפחתנו דיון במה הכי חשוב לנו להשיג. האם הכי חשוב היה לנו לקבל את הבגדים נקיים מהר או האם חשוב היה לנו יותר לקבל את הבגדים רכים יותר ונשמרים לזמן רב יותר? האם היה לנו חשוב לחסוך מים או לא? לקח לנו שבועיים להחליט בסוגיה. בסופו של דבר מצאנו את עצמנו בוחרים במכשירים שיוצרו על ידי חברת 'מיאל' הגרמנית...המוצרים שלהם פשוט נהדרים והם אחד מהמוצרים הבודדים שקנינו בשנים האחרונות שאנחנו ממש מרוצים מהם. החברה האלה חשבו על הכול עד הסוף...אני חייב לומר שהתרגשתי מלהשתמש בהם יותר מכול פיסת היי-טק שנפלה לידי בשנים האחרונות" think diffrent - Steve Jobs הכדור בידיים של מרקל אם סיפורו הקצר של ג'ובס מדבר אודות תעשייה ספציפית אחת הנה לכם סיפור נוסף מזווית מעט יותר אישית.שוק תעשיית האריזות הרפואיות, בה פועלת גם החברה שלי, נעשה בשנים האחרונות גיהנום תחרותי ממדרגה ראשונה. הסינים גוררים אותו כבר מזה כעשור אל תוך אוקיינוס אדום של תחרות חסרת רחמים וכל מי שמצליח להרים מעט את הראש מעל למים מוצא את עצמו מזונב בידי חברות הודיות רעבות. בתוך אותם מי תחרות עכורים מדם, בו פושטות חברות מערביות רגליים ידיים וראש, ניצבת לה גרמניה בתוך אוקיינוס כחול משלה, פותחת מפעלים ומתרחבת, בתקופה בה שכנותיה ממערב עסוקות בעיקר בצימצומים. הגרמנים אשר זיהו מבעוד מועד את מרכיב עלויות כוח האדם, השקיעו סכומי עתק בציוד וטכנולוגיה המעמידים אותם כיום לא רק עם יכולות שאינן קיימות פיזית אצל המתחרים, כאם גם עם מהירות יצור ואוטומציה המייתרת את היתרון הסיני המובנה. על כן כיום, כשברור שהמודל הגרמני לא רק צולח את הטלטלה הכלכלית בהצלחה יתרה, אלה גם צובר במהירות מומנטום המכתיר בנקל את מרקל כשליטתו הבלתי מעורערת של הגוש, טבעי לחשוש, אך חובה במקביל להסיר גם את הכובע. בתור מי שצפה באחרונה בעצב בסרט בערוץ 8 השופך אור על תקופת שלטונו המבישה והנרקיסיסטית של סרקוזי (המיישרת קו כמעט עם מורשתו הביזיונית של ברלוסקוני) אלה ללא ספק פניה האחרות של היבשת הישנה. הכדור אם כן בידיים של מרקל. בכול הנוגע להבשלת תהליכים כלכליים סבלנות, כך למדנו, יש לה לגרמניה למכביר. במישור המדיני, להבדיל, מעולם לא הצטיינה עד כה. הבה נקווה אם כן שפוטנציאל גרמניה הגדולה יישאר בגדר חזון כלכלי נטו.