ישראל איגרא

תיקונים נדרשים להגנת החוסכים הקטנים - פרק 3
אחת השערוריות הגדולות, שבהן רשויות הפיקוח, המפקחים והמחוקקים, משתפים פעולה עם שליטי ההון, היא מינוי דירקטורים החיצוניים.
ראשית, נסביר מהו דירקטור חיצוני.
הדירקטור החיצוני, הדח"צ, או בשמו הקודם, הלא מכובס, דירקטור מטעם הציבור, אמור להיות נאמן של בעלי מניות המיעוט, לודא שבעל השליטה פועל לטובת החברה ולא לטובתו הוא.
חוק החברות נתן לדח"צים סמכויות רבות, לעיתים אפילו זכות וטו, לפיקוח על עסקאות בעלי עניין, או נושאי קביעת שכרם וההטבות הנלוות, של בכירים בחברה. הכל מנוסח בצורה חדה וברורה.
המחוקק והמפקחים, סמכו על הדח"צ, כזרועו הארוכה של הפיקוח על ביצוע הוראות החוק וכשומר האינטרסים של בעלי זכויות המיעוט בחברה.
אם כך, תשאלו היכן הבעיה? כיצד אושרו עסקאות כה רבות, בחברות הציבוריות שלנו, העושקות את החוסכים הקטנים?
התשובה פשוטה. כרגיל במקומותינו, פתחו יועצי הכובעים הכפולים, שסייעו בניסוח החוק וגיבושו, דלת אחורית לבעלי ההון, מפרנסיהם הישירים, לעקיפת הבעיה שיוצר להם החוק וכוונתו המקורית.
הפתרון הפשוט והגאוני שהומצא הוא: בעלי השליטה, הם שימנו גם את נציגי הציבור.
כדי לטשטש עקבות, פעולה מושחתת ומשחיתה זו, נקבע בחוק, שהדח"צים ימונו אך ורק מתוך רשימת מועמדים מתאימים, שאישרה הרשות לני"ע. נשמע טוב, נכון?
הבה נראה כיצד עובדת השיטה בפועל.
משה, אלוף במיל. פרש זה עתה משרותו הצבאי.
לאחר שלושים שנות שרות, נאמנות למדינה, יוצא משה לשוק בחיפוש עבודה. בכיסו לא רק נסיונו הצבאי, כי אם גם תואר אקדמי בכלכלה או מנהל עסקים, אותו סיים לפני כעשרים שנה, בתוכנית דו שנתית מיוחדת, של אוניברסיטת בר אילן לקצינים המשרתים בקבע.
במהלך מפגשי ההיכרות עם הסקטור הפרטי, פוגש משה את טיקוננו ע. (או ד. או ת.), הלה מחבב קצינים בכירים, שחונכו לציית לפקודות. אומנם בסקטור הפרטי, אין אלו פקודות, אך ציות הוא חלק מובנה באישיותם של משרתי הקבע והם גם מבינים מאיזה צד מרוחה פרוסת הלחם.
שמם הולך לפניהם, יקל עליהם לפתוח דלתות והציבור גם שמח לראות שמות כאלו בדירקטוריונים "יש על מי לסמוך".
יש פרט קטן שצריך להסדיר, יאמר טיקוננו למשה, עליך להרשם ברשימת הדירקטורים של הרשות לני"ע ולקבל אישורם לתפקיד.
הפרט הקטן הזה מוסדר וכי מי יטיל ספק בכישוריו של משה, ותפקיד הדח"צ מוסדר.
משה יושב בדירקטוריון, מוקף כיבודים מימין ומשמאל, צריך לאשר עסקת בעלי עניין? אין בעיה. עוה"ד המליצו, רואי החשבון הציגו את כדאיות העסקה לחברה הציבורית, מלווים בהערכת שמאי הבית והעסקה מאושרת כדת וכדין.
צריך לתת לבעל השליטה מענק רטרואקטיבי נוסף? אין בעיה, בעל השליטה עובד קשה וכי מהם כמה מליוני ש"ח, לחברה ציבורית שמגלגלת מאות מהם במאזניה.
אגב, בהזדמנות זו, מדוע שלא נמנה את משה, לדירקטור איסטרטגי? או לכמה חברות נוספות בקבוצה?
נעצור בהסבר השיטה כאן. משה אגב, לא חייב להיות קצין מיל., הוא רק המחשה לענין, כמוהו משרתים את בעלי השליטה, פקידים בכירים במיל. או אנשי אקדמיה (מהם יש להזהר יותר, יש ביניהם "עושי צרות").
יש לנתק מידית את הקשר והכפיפות שבמינוי, בין בעל השליטה והדח"צ!
מינוי הדירקטורים החיצונים, חייב להתבצע ע"י גוף חיצוני, כדי למנוע את הקשר המשחית שבין הדירקטור לבעל השליטה.
יש לתקן בדחיפות את החוק.[/FONT][/COLOR]בדומה לועדה החיצונית שמינתה את הדירקטורים בבנקים, בתקופה שבה נשלטו ע"י המדינה, לאחר משבר מניות הבנקים, יש להקים גוף מיוחד, בתוך אחד מהגופים המפקחים, או לצידם, שיעקוב ויפקח אחד הדח"צים, שימונו ע"י ועדה ציבורית בראשות שופט.
נחזור שוב: יש לנתק הקשר של מינוי הדח"צ או חידושו, מהשפעת בעל השליטה.
כפי שאומר מחברו של ספר החינוך, "אחרי המעשים נמשכים הלבבות", נאמר אנו, "אחרי הממנים נמשכים הלבבות". אם מנוי הדח"צ, יהיה מטעמו של גוף ציבורי, יבין הדח"צ, שהוא חייב למלא את תפקידו לטובתהחברה והציבור ולא לטובתו של בעל השליטה.
[/RIGHT]