אמיר ניצן

כזכור מסוף הפוסט הקודם. החל מעלייתו של מנחם בגין לשלטון בשנת 1977החלו תהליכים תת קרקעיים, שאומנם נמשכים גם בימינו, של התקרבות החרדים למדינה וניתן אולי לומר שהחל מאמצע שנות ה-2000 אפשר לדבר על קירבת חרדים רבים ללאומיות היהודית עד כי על פי אחד הסקרים האחרונים ניתן כנראה לדבר על לפחות בערך חצי מהחרדים כציונים (או לפחות בעלי השקפה לאומית)*. כך למשל, בניגוד לעבר בש"ס, אין לשר אלי ישי בעיה להצטלם ליד דגל ישראל. כמובן שגם מרובים עדיין למדי הלכי רוח אנטי ציוניים וליתר דיוק אנטי לאומיים במגזר החרדי ולפחות בעתיד הנראה לעין סביר שעדיין יהיו רבים בציבור החרדי שימשיכו להתנגד ללאומיות יהודית, אבל התהליכים קרו וקורים.

כזכור מהפוסט הקודם אפשר היה לדבר על "חומה גבוהה" שהפרידה בין הציבור הדתי לאומי והציבור החרדי הלא ציוני כשבנוסף להבדל מבחינת היחס לציונות ולאומיות יהודית הציבור הדתי לאומי או הכיפות הסרוגות התאפין בלא מעט פתיחות לעולם החילוני והבנה לכך שש גם חילונים, כולל כלפי אנשי שמאל חילונים. נראה ש"החומה הגבוהה" הייתה קיימת עד סוף שנות התשעים למרות שכאמור יש עדיין הרבה אנשים שבאופן מספיק ברור מאחד העברים. אם בעבר היו 2 הפלגים הראשיים של שומרי המצוות: החרדים והכיפות הסרוגות מעין 2 יבשות של כל היותר מחברת ביניהם רצועת יבשה צרה , או שמפרידים ביניהם בהמים, הרי שכיום כבר ניתן בהחלט לדבר על איזשהו רצף. היה מי שהישווה את 2 הציבורים למעין 2 גושי עננים מחוברים זה לזה שקשה לדעת היכן האחד מסתים והשני מתחיל.
ואולם ל"הנמכת החומה" בין 2 פלגי שומרי המצוות תרם גם מצידו הציבור הדתי לאומי. כבר מלחמת ששת הימים יצרה בציבור זה יותר "גאוות יחידה" מבחינה דתית ואילו במישור הפוליטי הליכי התקרבות לימין במקביל לעליית כוחו של הליכוד גם בציבור החילוני- תהליך שהוביל בסוף למהפך של שנת 1977 כאשר הליכוד עלה לשלטון.... התהליך המשיך כידוע גם אחרי אותו מהפך. יחד עם זאת אני מתנגד לקביעות כאילו המעבר מהתמיכה המסורתית של המפד"ל בממשלות מפא"י לממשלות יותר ימניות הוא בהכרח הקצנה. מתינות דתית אין פירושה בהכרח "עמידת דום" לכל גחמה של השמאל. בפרט , בטח שאי אפשר היה לדבר מבחינה דתית על מגמות התחרדות ניכרות בציבור הדתי לאומי בסוף שנות ה-1970 ובמשך שנות ה-1980.
אומנם הציבור הדתי לאומי נעשה (באופן כללי) בעל עמדות יותר נחרצות בעניני דת ובפרט דת ומדינה. עם זאת גם הימנים קיצוניים שבו היו מוכנים לשתף פעולה עם חילוניים למען מטרות לאומיות מה שלמעשה קורה גם היום ואם יש דתיים רבים המסתיגים משיתוף פעולה עם השמאל, הרי שהדבר אינו בהכרח מראה על הסתיגות מהעולם החילוני בכלל וכמובן שהעובדה שדתיים לא מוכנים לאמץ כל אורח חיים או צורת בילוי והתנהגות הרווחים בעולם החילוני, אלא רק חלק מהם, אינה מראה בהכרח על הקצנה או קיצוניות. במשך הזמן נשמעו אומנם בציבור הדתי לאומי יותר ויותר סיסמאות נגד השמאל ואף נוצרו אצלו תופעות של ימין קיצוני בפרט במישור הפוליטי-לאומי, עם זאת ניתן לומר שחרדיות ברמת שמירת המצוות כגון הפרדה בין גברים לנשים ועוד לא ניכרה אצל רבים ממנו אלא בשנות ה-2000. בציבור זה נוצר זרם המכונה חרד"לים- מונח שהוטבע לראשונה בתחילת שנות ה-90 אך החל להיות ניכר בעיקר משנות ה-2000.
הפלג החרד"לי, המונה בערך 28% מהכיפות הסרוגות**, מאופין אומנם בשמירה על אידיאולוגיה לאומית ורוב השייכים לזרם זה אף קוראים לעצמם ציונים. עם זאת בתוך זרם זה מקובלת רמת שמירת מצוותי ותר גבוהה וכן גישה יותר מסויגתכלפי העולם החילוני מאשר בכלל הציבור הדתי לאומי .וכן אופיני לו גישה המחיבת קיומה של מדינה יהודית עצמאית, אך עם זאת (ובאופן שאינו סותר) גישה המסתיגת מהמדינה במידה ואינה עונה לדעתם על ייעודה כמדינה יהודית. וכאן יש לציין נקודה חשובה: לא כל מי שממלכתי עם סייגים או "לא ממלכתי" הוא בהכרח אנטי ציוני או אנטי לאומי: התנגדות למדינה שאנה מתנהגת כמדינה יהודית אינה מראה כלל על התנגדות לזכותם של היהודים למדינה משלהם, אפילו ההיפך.
וכמובן לא כל סרוג שמתנגד לשמאל או אינו מוכן לאמץ כל אורח חיים ודיעה הרווחים בעולם החילוני הוא בהכרח חרד"ל. יש גם הרבה כיפות סרוגות שהם מה שאפשר לקרוא "קווי הביניים" של הציבור הדתי לאומי ואלו הם בערך 45% מציבור זה. בקצה השני של הציבור הדתי לאומי, בערך 27% יש את אלו הרואים עצמם דתיים לאומיים מודרניים או ליברליים ואלו במקרים רבים, אם לא רובם, נוטים אף להזדהות עם המרכז או אף השמאל. ואולם, התמונה של "השינויים הגיאולוגיים" בחברה ובפוליטיקה הישראלית לא תהיה שלמה בלי סקירת תהליכים שקרו וקורים בקרב הציבור החילוני בין ימין ושמאל ועל כך בפוסט הבא. שנה טובה לכולכם.
*בערך חצי אם המילה חרדים כללה בסקר גם חרדים לאומיים. לפי סקר זה 62% מהחרדים הגדירו עצמם כציונים.
** הערכת אחוזי התפלגות הדתיים לאומיים לתתי גוונים על פי הערך דתיים לאומיים בויקיפדיה.