אמיר ניצן

אל שמות ההיבטים שפורטו בפוסט הקודם * וסמליהם מצטרפים הזווית המדויקת של כל היבט, שאף היא צוינה בפוסט הקודם וכן טווח הסטייה המותר עבור כל היבט. הזווית המדויקת של היבט היא הזווית שבה ההיבט נחשב להכי מדוייק והיא זו ה"מייצגת" במידה רבה את ההיבט. למשל, זווית של 90 מעלות היא המייצגת את היבט הריבוע על אף שגם כאשר ההיבט הנוצר הוא נניח זווית של 87 מעלות היבט זה עדיין בתוקף. ואכן, אין צורך שדווקא הזווית המדוייקת של היבט מסויים תתקיים כדי שההיבט יהיה בתוקף. לכל היבט יש טוווח סטייה מותר (orbit) מההיבט המדוייק שבו עדיין ההיבט מתקיים. מכאן גם נוצר טווח התוקף ("שטח השיפוט") של כל היבט. כלומר באלו זוויות ההיבט נחשב כמתקיים.

אם, למשל, טווח הסטייה המותר של היבט משושה , אשר הזווית המדויקת שלו היא 60 מעלות, הוא 6 מעלות, הדבר אומר כי היבט של משושה מתקיים כל עוד הזווית הנוצרת בין 2 גורמים אסטרולוגיים ** היא 54 מעלות עד 66 מעלות, היות ו-2 זוויות אלו רחוקות ב-6 מעלות (טווח הסטייה המותר) מהזווית המדוייקת של 60 מעלות. אומנם לגבי כל היבט ישנם חילוקי דעות בין האסטרולוגים לגבי טווחי התוקף שלהם. חשוב גם לזכור כי במדידת הזוויות בין 2 גורמים אסטרולוגיים יש להתחשב אף במספר הדקות , כשכל מעלה מורכבת מ-60 דקות, וחשוב למשל לבדוק האם הזווית הנוצרת בין 2 כוכבים היא 54 מעלות ו-15 דקות שאז(בדוגמא שנתתי לגבי טווחי תוקף) היבט המשושה עדיין מתקיים לבין זווית של של 53 מעלות ו-45 דקות בה היבט המשושה (באותה דוגמא של טווח תוקף)כבר אינו מתקיים. ככל שההיבט יותר קרוב לזווית המדויקת כן יש לצפות לסבירות גבוהה יותר שההיבט ישפיע במידה רבה יותר.
אך מהו מקור הזוויות השונות המיצגות את ההיבטים השונים? כלומר, מדוע קבעו שזווית 120 מעלות תיחשב להיבט (זווית בעלת משמעות) ולא זווית זווית של 160 מעלות? הזוויות המדויקות של ההיבטים השונים יכולות להיות כל אחת מהן תוצאה מתמטית של לפחות אחד משלושת הבאים:
1) זוויות המייצגות את המרחק בין 2 מזלות, וזאת כשכל מזל תופס 30 מעלות בגלגל המזלות. כך, למשל זווית של 120 מעלות מייצגת 2 מזלות שהמרחק ביניהם הוא 4 מזלות ולפיכך גם שייכים לאותו יסוד ובתוך כך אף לאותו כיוון. ואילו זווית של 30 מעלות (אומנם היבט פחות עיקרי) מייצגת את המרחק בין 2 מזלות שכנים = מרחק של מזל אחד, אשר אז אין שום קבוצת סיווג משותפת ל-2 המזלות הללו.

2) זוויות שהן תוצאה מתמטית של חלוקת המעגל השלם בן 360 המעלות. כך למשל, זווית של 120 מעלות היא בנוסף לנזכר בסעיף הקודם גם תוצאת חלוקת המעגל ל-3. מקרה מיוחד הראוי לציון הוא היבט של צמידות ( זויית של 0 מעלות ולכן גם של 360 מעלות) המסמלת את חלוקת המעגל ב-1 (המעגל שאינו מחולק), מה שיוצר את המשמעות המיוחדת של היבט זה........
3) זוויות שהן חלוקה (בד"כ ל-2) של זוויות היבטים אחרים (בעיקר היבטים עיקרים). כך למשל ההיבט המשני של 135 מעלות אשר אינו מסמל את חלוקת המעגל ואינו מסמל מרחק שבין 2 מזלות, הוא פשוט חלוקה ל-2 של זווית של 270 מעלות שהיא זווית של 90 מעלות (הזווית המדוייקת של היבט הריבוע).
ואם נחזור לטווחי התוקף עצמם, מהם טווחי הסטייה המותרים עבור כל היבט וכיצד הם נקבעים? על אף חילוקי דעות בין אסטרולוגים לגבי טווחי התוקף של כל היבט ניתן לדבר על קשר חיובי ברור בין העיקריות והחשיבות של ההיבט לבין טווח הסטייה המותר המיוחס לו, כשלהיבטים עיקריים מקובל מאד לייחס טווחי סטייה גדולים יותר. הדבר אומנם נראה לי הגיוני. לקביעת טווחי סטייה המותרים עבור כל היבט יש השלכות על 3 תחומים אשר יכולות לשמש כקווים מנחים לקביעת טווחי תוקף של היבטים בנוסף כמובן לנסיון אמפיריבאלו טווחי תוקף ההיבטים משפיעים (למשל האם בזווית של 10 מעלות עדיין יש השפעות של צמידות) :
1) משך הזמן שבו מתקיים היבט בין 2 גורמים. ברור שככל שטווח התוקף של היבט בין 2 גורמים אסטרולוגיים גדול יותר כך משך קיום ההיבט יהיה גדול יותר ולכך גם תהיה השפעה האם היבט מסויים ייחשב לאישי מאד, אישי, חברתי או דורי. יצויין שגם ההיבטים בדומה לכוכבים נחלקים ל-4 קטגוריות אלו והגיוני למשל שאם טווח סטייה המותר של צמידות (זווית של 0 מעלות) בין צדק ושבתאי (2 כוכבים חברתיים) הוא 8 מעלות, אז משך הזמן הממוצע של קיום היבט זה יהיה בערך 1 שנה, שזה בהחלט פרק זמן ההופך היבט עיקרי הנוצר ביניהם להיבט חברתי. בעתיד יתפורט חלוקת ההיבטים לקטגוריית הנ"ל- חלוקה שמשמעותה דומה לחלוקת הכוכבים ל-4 קטגוריות אלו.
2) ככל שטווחי התוקף של היבטים גדולים יותר וכמובן שבגם ככל שמוסיפים יותר היבטים משניים לניתוח, כך גדלה ההסתברות שבין 2 גורמים אסטרולוגיים ייווצר היבט וכך המפה צפויה יותר להיות מורכבת מיותר היבטים. נשאלת השאלה מתי מספר ההיבטים במפה ממוצעת יוצר עומס רב מדיי. אומנם לדעתי הסתברות של בערך שליש שייווצר בין גורמים אסטרולוגיים היבטעיקרי נראית לי סבירה. גם על כך עוד יפורט בעתיד.
3) ישנו גם עניין נוסף עליו אפרט בעתיד, של סך גודל טווחי התוקף של ההיבטים ההרמוניים מול זה של ההיבטים הדיסהרמונים ועד כמה חשוב נושא הסימטריה ביניהם. בפוסט הבא יפורטו טווחי התוקף המיוחסים להיבטים השונים.
* הכותב מעולם לא עסק באסטרולוגיה כמקצוע ואינו בוגר קורס אסטרולוגיה.
** גורמים אסטרולוגיים הם בעיקר הכוכבים אך יכולים גם לכלול נקודות אסטרולוגיות כגון האופק או ראש הדרקון.