ישראל איגרא

תיקונים נדרשים להגנת החוסכים הקטנים - פרק 1
יכולתם של מפקחים הוכחה כמוגבלת ולכן יש למנוע מראש, פרצות בסיסיות בשוק ההון, ע"י שינוי במדיניות מתן רשיונות הכניסה אליו וביעור ניגודי עניינים קימים.
מניעת אפשרות מבעלי שליטה בחברה ציבורית, להיות גם בעלים במישרין או בעקיפין של חברה פרטית באותו תחום.

לא נכנס כאן לעסקאות כמו מכירת גנדן תיירות, החברה הפרטית הכושלת של דנקנר לאידיבי, או עסקאות נדל"ן "פרטיות" בחו"ל של תשובה, שהפכו לפתע לרכוש הציבור, שעליו נפל ההפסד, ע"י מימון מופקר של העסקות באג"ח שרכשו הקרנות. עסקאות אלו נידונו בעיתונות די והותר. נביא רק דוגמא "היפוטטית", ידועה פחות. חברת ספנות פרטית משפחתית, המוכרת בדקה ה–90, לפני פרוץ משבר הספנות באופן רשמי, את ספינותיה, לחברה הציבורית.
כל המהלכים הפורמליים, שערוך נכסים, היסטורי כמובן, חוות דעת משפטיות מוזמנות וכו', הכל הכל הכל, מתבצע לפי כל כללי הטקס והחקיקה הקיימת. התוצאה הצפויה היא שהספינות בבעלות החברה הציבורית, עומדות מושבתות תקופה ממושכת, במפרץ המשמש לאיכסון ספינות אי שם בפיליפינים. החברה הפרטית, הרשומה אגב בחו"ל, חוגגת עם מאות מליוני דולרים והחברה הציבורית נקלעת לסחרור פיננסי, מעין בור שחור השואב אליו מליארדים מכספי החוסכים.
יכולת הפיקוח על עסקות בעלי עניין היא פיקציה ולכן יש למנוע מראש, אפשרות לעסקות כאלו. הדבר אמור גם בתחומי הבניה וכל תחום אחר.
גלוי נאות או אישורי אסיפה כללית, וועדות דירקטוריון, לא מהווים כל מכשול בפני בעלי השליטה, המגייסים לצידם את מיטב המומחים, הדירקטורים והמוסדיים ומנגד החוסך הקטן שכלל לא מבין שהחגיגה כולה על חשבונו.
כיום, כאשר השוד הגדול של חסכונות הציבור, הולך ונחשף לנגד עינינו, הגיע הזמן לתיקונים, ללא ועדות וללא לוביסטים.