אמיר ניצן
מחשבות על ארה"ב: חלק 1 - מבוא
by
, 25.07.2012 at 09:16
השבוע, ביום רביעי ה-4 ביולי, היה יום העצמאות של ארצות הברית - המדינה שאת תהליכי הקמתה וגם את ההתישבות שלפני עצמאותה ליוו תקוות של חברה שתהיה מתוקנת יותר מאשר באירופה שממנה יצאו כמעט כל המהגרים אליה. בקרב חוגים דתיים שונים של נוצרים שהתישבו בארה"ב או אפילו חיו בעת הקמתה וגם לאחר מכן עד היום, הסתכלו על יבשת אמריקה ובעיקר ארה"ב כעל "הארץ המובטחת" בדומה לכך שארץ ישראל מוצגת בתנ"ך כארץ המובטחת עבור בני ישראל שיצאו ממצרים ושבה בני ישראל עתידים להקים חברה מתוקנת על פי קני מידה מוסריים ודתיים שיוכתבו להם בידי ה' ונביאיו. והיו ועדיין ישנם בקרב חוגים נוצריים בארה"ב עוד השוואות בין יציאת מצרים ותקופת ההתנחלות לבין ההתישבות ביבשת אמריקה והקמת ארה"ב. אף הועלו בזמנו הצעות שהעברית תהיה השפה הרשמית של ארה"ב.
מצד שני, בעוד שבספרי התנ"ך העוסקים ביציאת מצרים, בעיקר ספר דברים ובמיוחד בדברים כ"ח, יש גם איומים בחורבן וגלות במידה ועם ישראל לא יקיים בארצו את מצוות ה' הדתיות והמוסריות, הרי שלא תמצא בארה"בנוצרים שלצד ראייתם את ארה"ב כארץ המובטחת ומחשבות עליה במונחים תנ"כיים יאמרו גם שבמידה וארה"ב לא תמלא אחר יעדי הקמתה, סופה יהיה חורבן. אולי ההבדל נובע מכך שבסופו של דבר בני ישראל התישבו בארץ דלת משאבים ובד"כ עם גבולות מצומצמים, מה שיצר פסיכולוגיה (כמו אצל היהודי הגלותי מאוחר יותר) שישיבה בארץ מותנית בעשיית רצון ה' (ככה זה כשאתה "עני כרוני"). חוקרים מודרניים אף יאמרו שספר דברים שנכתב בימי יאשיהואחרי שממלכה אחת (ממלכת ישראל) כבר נחרבה הוא ביטוי לתפיסה זו .ואולם, בניגוד לצרות ודלות ארץ ישראל, יבשת אמריקה ובפרט ארה"ב היו תמיד ארצות רחבות ידיים וגם שופעות משאבים ובנוסף לכך המתישבים הנוצרים הגיעו עם דת שכבר הצליחה זה מכבר להתבסס ובניגוד ליהודים, לא פיתחה "תסביכים" שקיום הנוצרים ומדינותיהם תלוי בעשיית רצון האל. האם אפשר להסיק מדבריי כאילו אני מטיף לנצרות? ממש לא, רק העליתי חומר להשוואה. זאת כשם שדברי הביקורת החריפים שאעביר על ארה"ב, אין להסיק מהם כלל כאילו אני בעד קומוניזם או איסלם קיצוני (די כבר לתבניתיות ולפשטנות המחשבתית....) - ההיפך הגמור מכך. וכפי שעוד תראו, חלק מביקורותיי על ארה"ב אף נובעים דווקא בגלל התנגדותי לכוחות רשע למיניהם....עיקר הפוסט, בחלקו הבא, יעסוק בסתירות בין הציפיות שהיו וישנם בתולדות ארה"ב שתמלא יעודים שיוחסו או מיוחסים לה לבין המציאות,זאת כשם שגם תולדות עם ישראל בתנ"ך מתוארים במידה רבה במונחים של פער בין יעדים דתיים ומוסריים לבין המציאות. גם בראייה חילונית לחלוטיןאררה"ב היא מדינה שלא הגשימה הרבה מאד מיעדיה המוסריים, אם ביחסה לעם היהודי ומדינת ישראל ואם בכלל בתוך עצמה או בהתנהגותה בעולם. ואם מישהו יאמר שיש עוד מדינות שהן "לא משהו" מכל מיני בחינות אז זה נכון מאד, אבל בכל זאת כשיש פער בין ציפיות לתוצאות בפועל הכעס (אם זאת המילה, אל תדאגו, לא לוקח אישית....) יכול לפעמים להיות קשה אף יותר. זה כמו שאם תיקח 2 מקרים של אנשים חסרי כל - אבל האחד אדם מוכשר והשני סתם מוגבל ביכולותיו - אז נכון ש-2 המקרים יעוררו רחמים, אבל אם בכל זאת מקרה אחד יעורר יותר אכזבה זה יהיה המקרה של האדם המוכשר , כיוון שאצלו הפער בין ציפיות למציאות גבוה יותר.העובדה שבתהליכי ההתישבות ביבשת אמריקה הגיעו גם אנשים עם תכונות אופי לא אידיאליות כבר הייתה מתכון כמעט בטוח לכך שבמדינה העתידה להיקרא ארה"ב יהיו הרבה אכזבות במידת מילוי יעדיה לעומת המצופה ממנה (ועוד לא דיברתי על ההשמדה ההמונית של האינדיאנים שנעשתה תוך כדי התישבות האירופים ביבשת החדשה). סה"כ כדי שדברים יפעלו כמו שצריך צריך איזונים מאד עדינים ומספיק לפעמים שנכנס אפילו גורם שלילי אחד לתוך מכלול גורמים חיוביים ביסודם כדי ליצור "בלגן שלם". באותו אופן מספיק שבמכלול רכיבי המחשב אפילו דבר אחד לא יעבוד או לא יהיה מותקן כמו שצריך, אז כבר המחשב לא בסדר. זאת אגב הסיבה שהרוב הגדול של המוטציות הן שליליות כי כאשר יש שינוי הכי קטן, הרבה יותר סביר שזה ידפוק את הכל. הפירוט על ארה"ב כמי שלא מילאה יעדים מוסריים ולפעמים אף כלכליים יובא בפוסט הבא.