אורי זמיר

]

בימים טרופים אלה, בהם נדמה שכל סלע מבטחים כלכלי הופך באחת לשרטון, נדמה שהרחק מהמולת הבורסות של לונדון, שנחאי וניו-יורק ישנו מקום אחד, בו דברים מתנהלים עדין על מי מנוחות. למקום יוצא הדופן הזה קוראים יבשת אוסטרליה.
אוסטרליה היא היבשת הקטנה ביותר בעולם או האי הגדול ביותר בעולם והיא גם היבשת היחידה הנשלטת כולה על ידי מדינה אחת. בשנותיה הראשונות הייתה כלכלתה מבוססת על ייצוא של צמר אך עם גילוי הזהב, באמצע המאה ה-19, חל שיפור משמעותי בקצב הצמיחה המקומי.בנוסף לכל האמור לעיל אוסטרליה היא גם יצואנית הבשר הגדולה בעולם, אך סוד הצלחתה הכלכלית חבוי בכלל עמוק עמוק בבטן האדמה. הקפיצה הגדולה אי בשם בשנת 2011 הוכרזה ג'ורג'יה (ג'ינה) הופ ריינהרט בת ה-57, בידי 'פורבס אסיה' לאישה העשירה ביותר באוסטרליה. כשנה מאוחר יותר במאי 2012 השנה, הוכרזה כבר ריינהרט כאישה העשירה ביותר בתבל בעוקפה את כריסטי וולטון (אלמנתו של ג'ון וולטון ויורשת אימפריית 'וול-מארט') בסיבוב. ריינהרט הנה יורשת בלעדית של אימפריית הכרייה של אביה "הנקוק פרוספקטינג" אשר תודות לבום הכרייה האוסטרלי שהתרחש עם פרוץ המאה ה-21 הצליחה לגדיל את שוויה האישי באופן דרמטי. על מנת להבין עד כמה דרמטי מוטב לעיין במספרים: ריינהרט הופיעה לראשונה ברשימת האנשים העשירים בתבל רק אי שם ב-2007 עם הון שהוערך אז בכמיליארד דולרים. סכום זה קצת יותר מהוכפל בשנה שאחר כך, הגיע לכדי קצת יותר משלוש מיליארד דולרים ב-2010, וב2011, למרות המשבר העולמי, הונה יותר משולש לכדי 9.4 מיליארד דולרים.זאת רק כדי להיות מוכפל שוב בתחילת 2012 לכדי 18$ מיליארד. כיום, שישה חודשים בלבד אחרי, מוערך הונה בכ-29 מיליארד דולרים כאשר יריבה הקרוב ביותר ביבשת, איוואן גלאסנברג עומד על כ-7.4 מיליארד דולרים (בלבד). קללת המשאבים סיפורה המדהים של ריינהרט הינו לא פחות מסיפור הפריחה הכלכלית של היבשת. כזה המחבר אותה בטבורה, הישר ממעמקי האדמה, אל לב צמיחתו של הענק הסיני. עד כאן הכול וורוד. אך מי שסבור שסיפורה הכלכלי המדהים של ריינהרט בפרט ושל אוסטרליה בכלל מלמד גם על העתיד לבוא מוטב לו שירחיב מעט את הספקטרום.
תחת הכותרת "בום המשאבים הופך את האוסטרלים לטיפשים יותר" שם את האצבע הכתב הכלכלי גאס לובין על תופעה מעניינת המכרסמת לאחרונה לרוחבו של שוק העבודה המקומי. פערי השכר הגדולים בין הקריירות השונות מושכת את מיטב האנשים והמוחות אל עבר סקטור המשאבים. לכל אורך העשור האחרון, למשל, היה מחסור חסר תקדים במקצועות כגון מורים, רופאים ואחיות, בכול חלקה המערבי של אוסטרליה. מחסור אשר החל להיפתר רק עם פרוץ המשבר הכלכלי ב-2009, אשר האט מעט את קצב הצימוח של סקטור המשאבים, ולאחר שהממשלה נאלצה במקביל כמעט להזרים פנימה מהגרי עבודה אסייתים על מנת שימלאו את המשבצות החסרות.

פריון העבודה צונח, בעוד מנגד - יצוא המחצבים פורח

סקטורים אחרים היו פחות ברי מזל והמשיכו לאבד משרות גם ב2010-2012. אחד מהם הוא סקטור התעשייה המקומי שאיבד כ-17,000 משרות רק בשנתיים האחרונות לטובת סקטור המכרות שגדל בשיעור דומה. אך גם מצבו הבעייתי משהו של שוק התעסוקה האוסטרלי לא מספר את התמונה כולה. "סטודנטים מקומיים נמשכים אל שדות לימוד הקשורים ישירות לבום המשאבים כגון כרייה, הנדסה וגאילוגיה, בעוד שדות לימוד שהיו בעבר פופולאריים כגון מדעים ורפואה הפכו לפתע לבלתי מבוקשים." יודע לספר הכתב הכלכלי גאס לובין, "חמשת האוניברסיטאות שבפרת' מלאות עד אפס מקום אבל רובן ככולן מאוכלסות בתלמידים אסייתים המתכננים לקחת את הידע איתם חזרה הביתה. פרת' נהיית אולי עשירה במחצבים אבל גם נהיית במקביל טיפשה יותר." תופעה זו עליה מדבר לובין איננה חדשה ונחשבת מוכרת למשל בקרב מדינות בהן התגלה לפתע נפט ואשר זכו לכינויים בלתי מחמיאים בעבר כגון רפובליקות בננה. גם בהקשר של ישראל הועלתה הסוגיה בידיה אושיות כגון ד"ר ברנדה שפר, מומחית בינלאומית למדיניות אנרגיה, אשר מיאנה לגלות התלהבות לנוכח תגליות הגז שנתגלו לחופיה של ישראל.
"אצלנו אוהבים להשתמש בנורבגיה כדוגמה למדינה שהחיים בה הפכו לטובים בזכות תגליות הנפט והגז. אז נכון שבהשוואה למדינה כמו ניגריה, נורבגיה ניהלה את המשאב שלה יותר טוב. אבל אם משווים את נורבגיה לדנמרק ולשוודיה, מגלים שנתוני האבטלה של נורבגיה גבוהים מאלה של שכנותיה, ושנתוני ההון האנושי בה נמוכים יותר". פרסה שפר את משנתה בנידון לפני כשנה בראיון שערכה ב'גלובס'.

תגליות הגז והנפט - a perfect BIBI moment

דבריה של שפר מבוססים על מחקר מקיף שהראה שלאורך זמן הביצועים של כלכלות של מדינות שאין להן משאבי טבע טובים יותר מביצועי כלכלות שיש להן משאבי טבע. "זה קורה מפני שבמצב שבו קיימים משאבי טבע, כוחות שהיו מופנים לתעשיות עתירות ידע וכוח אדם הולכים לתעשיות הנפט והגז, שאינן מייצרות מקומות עבודה רבים ושאין להן ערך מוסף טכנולוגי רב. אנחנו יכולים לראות סימנים לתופעה הזו בבורסה כבר היום: הציבור נוהר להשקיע במניות הגז והנפט על חשבון השקעות במניות של חברות טכנולוגיה עלית. הביטוי השני של קללת המשאבים הוא השפעה שלילית על איכות השלטון. יותר פרשיות שחיתות, משילות נמוכה יותר, והיעדר תהליכי דמוקרטיזציה. זה נובע מכך שהמדינה צוברת עושר רב והופכת לשחקן מאוד משמעותי בכלכלה, על חשבון השוק הפרטי והיזמות". נשמע מעט מופרח? אם מחפשים אנו עכברי מעבדה שכבר השתתפו בניסוי, אזי חלקם של עובדי המדינה בערב הסעודית, למשל גדל בשנתיים האחרונות לכדי 90 אחוזים. בנוסף, לנוכח תהפוכות "האביב הערבי" (ועל מנת להרגיע מעט את הרוחות) הגדילה ממשלת סעודיה את התנאים של עובדי המדינה בצורה דרמטית. "שילובה של קללת המשאבים עם מחירי הנפט הנמוכים והמתח הגיאו-פוליטי מציב כיום את הממשל באיום כלכלי חסר-תקדים"מסבירים 'באקונומיסט'.
המומנט האוסטרלי בעוד דבריה של שפר למשל מצריכים הסתכלות למרחק, ישנו איום קרוב בהרבה ומימדיו קטסטרופאליים לאין שיעור.על מנת להבין את האיום לאשורו מוטב לעיין בסיפרו החדש שראה אור השנה של העיתונאי והסופר האוסטרלי ג'ורג' מאגלוגאניס "המומנט האוסטרלי" אשר מציג את סיפור תקומתה הכלכלית של אוסטרליה כנס אחד גדול. מצד אחד ניסים זה דבר נפלא כול עוד קסם בתוקף, שאלה קצת יותר מדאיגה כמובן היא: מהו תאריך התפוגה של הנס?

אחד מאותם מודאגים הוא דילן גרייס, מעריך סיכוני אשראי בענק הבנקאות הצרפתי 'סוסייט ג'נראל' אשר חזר מהיבשת האוסטרלית ממש באחרונה ובאמתחתו דו"ח מפורט ומדאיג במיוחד. "ביליתי זמן בלתי רגיל באוסטרליה באחרונה" מספר גרייס, "אנשים נהדרים, אווירה נהדרת וארץ באמת יפה. אבל חשתי יותר נינוח כשהאוסטרלים קראו לעצמם ברי מזל, עם הצניעות האופיינית להם המלאה בכנות וריאליזם. כעת כשזו משודרגת לדרגת נס אני מתחיל להיות כבר להיות מודאג." אם אנחנו שמים רגע בצד את הציניות של דילן, במרכזו של הדו"ח שוב צצה ועולה הנקודה שהכלכלה האוסטרלית נהנית כרגע ממומנט אדיר בשוק הסחורות שלה המזין מנגד בועת אשראי חסרת תקדים בהיקפה, בועה אשר בעצמה מוזנת מבועת אשראי מקבילה בסין. החיים בבועה ואם בנביאי חורבן עסקינן אזי עמיתו של דילן, אלברט אדוארדס, אסטרטג השקעות בכיר גם כן ב'סוסייט ג'נראל', שחרר לפני קצת יותר מחודש פצצהבהצהירו על אוסטרליה כאם כל הבועות בהיסטוריה המודרנית המתקרבת לנחיתה קשה בצעדי ענק.הצהרתו של אדוארדס, מגובה בנתונים אותם אסף חברו, מתנקזת לכדי שלוש נקודות מרכזיות:

מודאג - אלברט אדוארדס

1. לטענתו השגיאה ראשונה הנהוגה לגבי אוסטרליה היא לחשוב שבגלל שהיא מתנהלת כל כך הרבה זמן מבלי להיכנס למיתון סימן שהיא מנוהלת בידי גאונים. "זוהי שגיאת בועה קלאסית" אומר אדוארדס.
2. חמש מהערים הכי יקרות בעולם נמצאות באוסטרליה (סידני, מלבורן, אדאלאידה, בריסבאנה ופרת'). אף אחת מהן איננה עומדת במדדים הסטנדרטיים המוכיחים שתושביה יכולים להרשות זאת לעצמם. (מישהו אמר ישראל....??)
3. כל כלכלתה של אוסטרליה בנויה על גלגליה של הכלכלה הסינית....ואלה (לטענתו) צפויים לגלות סימני בלימה חזקים בזמן הקרוב. בשורה התחתונה, טוען אדוארדס, חוסר ההפכפכות והיציבות לכאורה שמגלה כלכלת אוסטרליה, כולל העובדה שלא חוותה מיתון מאז 1991 גרם לה לפתח תיאבון לחובות מתוך אמונה שהעתיד ישקף את העבר."בעבורי הפכפכות מודחקת הנה בסך הכול דרך המסייעת לבנות התרסקות כואבת עוד יותר בהמשך הדרך" מסכם אדוארד את משנתו. מאחורי החומה הסינית כפי שהסביר זאת אדוארדס השפעותיה של ההיחלשות בעולם המתפתח אינן מוגבלות כמובן מקומית ועל כן המדינות המספקות את חומרי הגלם למדינות אלה מאטות כיום דרמטית בהתאמה. בעוד הנתונים המספריים היוצאים מסין עדין נראים חזקים למשקיע המערבי עלינו לזכור שסין עסוקה בניסיון לעזור לכמיליארד אנשים נוספים להפוך למעמד בינוני. על מנת להשיג מטרה זו על הכלכלה להיות בעלת אחוזי צמיחה גבוהים ומשמעותיים. אחת הסברות הרווחות כיום בקרב כלכלנים בינ"ל היא שהנתונים המספריים היוצאים מסין והנוגעים למצבה הכלכלי הינם משופרים במקרה הטוב ומפוברקים לגמרי במקרה הרע. אחד מאותן נשמות טהורות הוא ג'ו ויזנטל מהפורטל ביזנס אינסיידר אשר פרסם השבוע מאמר דעה נוקב תחת הכותרת :"הנתונים הכלכליים של סין נראים איום ונורא. אך הממשלה משקרת לגביהם"

דואג שלא יעבדו עליכם - ג'ו ויזנטל

"מזה זמן רב ששוררת אמונה שהמידע הכלכלי היוצא מסין הינו בלתי אמין בעליל, אך כעת ברור לגמרי שהכלכלה הסינית מתקררת במהירות." טוען ויזנטל, "לנוכח האטה זו תיאוריית חוסר האמינות של הממשל נמצאת כעת במבחן קשה מתמיד בו היא נופלת פעם אחרי פעם כמנסים להצליב את המספרים" על מנת להמחיש את טענותיו מגייס ויזנטל את עזרתה של קייט בראדשר, כתב כלכלי בכיר בניו-יורק טיימס, אשר ניתח באחרונה לעומק את השאלה.בראדשר מדגיש כי בנוסף להאטה הכלכלית העולמית חייבים לשים לכך שהשנה מתרחש גם מעבר שלטון בסין, מה שמוסיף לסיר הלחץ מוטיבציה נוספת לשייף מעט את הנתונים."בכירי הממשל אינם מוכנים להכיר גם בשלילי, אז הם פשוט אומרים לנו לדווח כי השימוש באנרגיה למשל נותר ברמתו הנוכחית, למרות ירידה משמעותית" אומר בכיר מקומי מתחום האנרגיה אשר ביקש (כמובן) להישאר בעילום שם. בכיר סיני אחר, בעל גישה לנתוני רשת החשמל הארצית, ממחיש למשל בראדשר, אומר כי בשתי פרובינציות מפתח לתעשייה הסינית, שאנדונג וג'ינגסו, ירד הביקוש לחשמל ביותר מעשרה אחוזים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.מנגד מדווח השילטון המרכזי כי סטיסטית לא חל שינוי כלל בנתוני צריכת החשמל של פרובינציות אלה, או שחלה עליה קלה בביקוש. בינתיים במקביל משתחררים כמה מספרים מכוערים דווקא כן ממקורות רשמיים אשר אינם משתמעים לשתי פנים:
1. הפקת המלט המקומית בסין רשמה השנה צימוח של 5% בלבד בהשוואה לכ-14.3% ברבעון המקביל אשתקד.2. במאי האחרון צנח יצור הזכוכית המקומי בכ-10% לעומת צימוח של כ-20% בתקופה המקבילה אשתקד.3. סקטור הבנייה הסיני רשם השנה צניחה של קצת יותר מ-7% אחוזים ברווח. "שילוב הנתונים החלשים היוצאים מסין, הן ממקורות רשמיים והן מכאלה פחות, עם מצבה הנוכחי של אירופה בכלל וגרמניה בפרט, מצביעים מעבר לכל ספק על כך שהכלכלות תלויות היצוא נכנסות כעת לשלב כואב במיוחד..." אומר ויזנטל.ואכן, הדאגה מההחלשות הסינית לא רק מדירה שינה מעיניהם של אלה המשוקעים בה ישירות כאם גם בקרב אלה אשר כלכלתם מחוברת אליה בטבורה, כמו למשל זו של אוסטרליה. זה סופו של כל בלון ?כמו שכתב פעם המחזאי ארתור מילר "אנו יודעים שעידן הגיעה לקיצו כאשר האשליות שבבסיסו נמצאות באפיסת כוחות"היות והמסך כבר הורם מעל מירב האשליות של העידן הנוכחי כנראה שעידן הגיעה אל קיצו. התחושה כי הצמיחה הגלובאלית עברה למישורים גבוהים וקבועים והתקווה כי הבנקים המרכזיים בעולם מסוגלים לאזן ולחזות את ההפכפכות של השוק כבר מזמן נגוזו. כך שנותרנו כיום עם אשליה אחת שעדין מרתקת את הדמיון בשווקי ההשקעות כמו גם מחזיקה כביכול מים: שעלייתן המטאורית של המדינות המתפתחות כגון סין והודו תמשיך להזין את המחזור המפלצתי של שוק המשאבים. שכנוע זה, אומרים כיום כלכלנים בכירים, ממשיכה להניע את האופטימיות הבלתי סבירה במדינות אשר כלכלתן מבוססת משאבים, כגון ברזיל, ארגנטינה, קנדה ואוסטרליה.

מפוצץ בועות - רושייאר שארמה

"אני קורא לאשליה הזו commodity.com כיוון שהיא דומה באופן מחשיד לטירוף שאחז במניות הטכנולוגיה בסוף שנות התשעים (מה שידוע גם במחוזותינו בכינוי כבועת הדוט-קום)." אומר רושיאר שארמה ל'אטלנטיק'. "ההייפ סביב העניין יצר תעשייה שלמה אשר הופכת סחורות למוצרים פיננסים אשר נסחרים כמניות. נפט, חיטה ופלטיניום היו נמכרות בעבר הלא רחוק כחומרי גלם. כיום הם נמכרים כהשקעות ספקולטיביות...ההתרגשות סביב העליה במחירי הסחורות קיימת רק בקרב משקיעים וספקולנטים כמובן המסוגלים להרוויח מכך בהינף יד...כאשר ההתלהבות תתפוגג, וזה קרוב יותר מתמיד, המדינות כמו גם החברות הנהנות כיום מהאמרת מחירי הסחורות יחוו את אותה תחושת התפוגגות בועה שחווינו בסוף עידן הדוט-קום". "אין זה שונה משום פנטזיית השקעות אחרת בה חזינו במהלך 25 השנים האחרונות שהתפתחה לכדי אכזבה מהדהדת. "מסביר גם אדוארדס בתורו, "אם צמיחה אכן בעלת משמעות למשקיעים הם צריכים להיות ערים ומודאגים מסימני האטה ביקום של הBRIC במיוחד מאלה של ברזיל והודו...הביטחון תמיד דועך כאשר מבינים לעומק את נתוני צמיחה מתדרדרים אלה לצד הצניחה הדרמטית המקבילה בהשקעות כמו גם בנזילות שם". מה שבא בקלות באותה הקלות יעלם ?
איך שלא הופכים את זה, נכון לעכשיו, הכתובת נמצאת על הקיר. אך רגע לפני שאתם ממהרים לעדכן את תיק ההשקעות שלכם חשוב למען ההגינות לציין שלצד אלה הממהרים לסמן את אוסטרליה כחבית חומר הנפץ הבאה ישנם גם אחרים המתעקשים להרגיע.אחד מהם הוא שופרה של חברת הייעוץ של מורגן סטנלי אשר אמר באחרונה כי ההאטה הצפויה איננה כה מסוכנת כמו שהיא נראית וכי ביכולתה של הממשלה המקומית לנטרל את הסיכון על ידי הקלה מוניטארית הדרגתית עד חריפה בהתאם לחומרת האיום. כאן כמובן נשאלת השאלה אם מדובר ברגיעה אמיתית במרתפי החברה או בניסיון מזויף לשמר את מצב הרוח של השוק. זאת כבר רק ימים וועדות חקירה יגידו...