הי lior,

אני מוצא את ה-post שלך חשוב מאוד. לטעמי, טענותיך נטועות בחוסר הבנה של שוק האגח ולכן אענה להן מאוד בפירוט. כולי תקווה שהמסר הכללי יעבור דרך הפרטים (ואם לא, אני מניח שנסכים לא להסכים).

ציטוט פורסם במקור על ידי lior9 צפה בהודעה
בסך הכל אני מבין את גישתך,ובמובן מסויים מסכים איתה,אך ראוי שכשאתה מציג את שיטתך,תזכיר ותבהיר,ששיטה זאת עובדת במקרה שבאמת ניתחת את האג"חים נכון(נצא מנקודת הנחה שכן), ושאתה מחזיק לפדיון.
לגבי ניתוח אגחים - אין דבר כזה שאינך שוגה בניתוח ומעבר לכך, גם אם צדקת בניתוח, עדיין (א) אין בידך את כל העובדות (ב) אינך נביא היודע מה ילד יום. כלומר, אינך צריך להיות צודק כל הזמן, אלא רק רוב הזמן - במטרה שהשיטה תעבוד.

בנוגע לפדיון - אני פועל בהתאם לשיטתי (משוואת סיכון-סיכוי + השוואתיות לשוק). בעקבות טענתך, הלכתי לבדוק מהו אחוז הפדיונות שהתבצעו בתיק שאני מחזיק ביחס למחזור הכולל בו. תתפלא לשמוע שפחות מ-1% מהמחזור בתיקי הוא פדיונות. לדעתי, אתה שוגה פה - אני משקיע "כאילו אני הולך לפדיון" ונשאר בנייר כל זמן שמשוואת הסיכוי-סיכון שלו (להערכתי) טובה מהשוק ואין לכך כל קשר להמתנה לפדיון.


ונמשיך ל:
ציטוט פורסם במקור על ידי lior9 צפה בהודעה
אני לא יודע באיזה סכום השקעה מדובר,אך האג"חים המדוברים כאן, לפעמים מאופיינים בחוסר סחירות ובספריידים גדולים.
רוב הגופים הגדולים בכלל לא מורשים להתעסק עם אג"חים אלה,ואפילו שחקני נוסטרו יחשבו אלף פעם אם להיכנס לנייר שאלוהים יודע איך תצא ממנו.

זהו גם חלק מהתמחור,כי אנשים מתמחרים גם חוסר נזילות,שבשביל חלק מהשחקנים הפועלים בשוק,זוהי הסכנה הגדולה ביותר.
אתייחס במספר רמות -

אתה מתייחס לאגחים כאילו הם שוק לסוחרים ולדעתי, לא כך הוא. לטעמי, אין לסוחרים מה לחפש בשוק זה - כיוון שלתפיסתי, זהו שוק לא רציונאלי בטווחים קצרים (עד שנה וחצי שנתיים) ולכן , בטווחים אלו - כמעט אקראי. בלתי אפשרי להרוויח בשוק אקראי ולכן לשחקנים הגדולים/נוסטרו אכן אין מה לחפש בשוק זה - אבל מדוע ששחקנים אלו יעניינו אותי?

אגרות חוב הן ... אגרות חוב - חוזה. אם אתה משקיע בשוק זה, מדוע שהסחירות היומית תעניין אותך? - כמשקיע אתה פועל בקבועי זמן של שבועות-חודשים ובתקופות כאלו יש הרבההההה מאוד סחירות כמעט לכל נייר. כמובן שיש בסחירות היומית סיכון מה (לדוגמא - לא הצלחתי לצאת מכל אחזקתי בקמן אגח ג במחיר הוגן בגלל סחירות יומית), אך זהו סיכון באמת מינורי. ב-95% מהמקרים איני מתקשה לצאת כשהחלטתי על כך (תבדוק בסר אירופה אגח ט, נאנט אגח ג - הודעתי באתר שאני הולך לצאת משניהם בזמנים מסויימים ויצאתי במאות אלפי שקלים, בלי הרבה בעיות - למרות ששניהם בעלי סחירות יומית של עכבר מת) ופשוט התהליך לוקח חודשים ולא ימים. מעבר לכך, מאות פעמים הודעתי שמכרתי ניירות וקניתי ניירות שהסחירות היומית בהן היא virtually 0 (תבדוק פאנגאיה א,ב). אז לא, עד סכומים של מספר מליוני ש"ח, אין לך כל בעייה עם 99% מהניירות (כאשר אתה מבין תפיסתית שאתה עובד בקבועי זמן של חודשים).

מנגד - אם נייר נותן לך 25% תשואה שנתית בביטחון של 99%, מדוע שתרצה לסחור בו (דלק נדלן כדוגמא)? כמה מנהלי השקעות משיגים תשואה כזו לאורך שנים? כמה אנשים משיגים תשואה כזו בשנה ממוצעת? והנה - נותנים לך תשואה כזו על מגש של כסף ל-7 שנים, מדוע לעזאזל צריך לעניין אותך הסחירות אם אתה בכל מקרה משקיע את הכסף (ובכל מקרה לא משיג תשואה ממוצעת כזו)???


כדוגמא לסחירות חודשית מול סחירות יומית, אתן לך 2 ניירות שציינתי בעבר:
1. אברות אגח ג - ציינתי שקניתי ב-66 וכעבור כחמישה חודשים ציינתי שמכרתי ב-86 (ממוצע). ממוצע המחזור היומי הוא משהו כמו 10000 ש"ח ועדיין הגעתי לאחזקה של 100K ש"ח (קניתי ומכרתי בחמישה חודשים).
2. אאורה אג 1 - זהו נייר עם מחזור ממוצע של 20K ש"ח יומי ועדיין בשיא האחזקה הגעתי ל-3M ש"ח. קניתי ומכרתי במליוני ש"ח עם מחזור יומי של פשפש (ויש לכך עדויות באתר).


לסיכום:
לטעמי, המבט שלך על שוק זה שגוי מיסודו. אתה בוחן את שוק האגח ברמה יומית, בעוד שלטעמי זהו שוק שאמור להיבחן בקבועי זמן של חודשים. כאשר אתה מתבונן בשוק זה בקבועי הזמן ה"נכונים", זהו שוק ככל שוק אחר (רק שהרבה יותר קל להשיג בו תשואות). כלומר, לדעתי, כל "סיכוני הסחירות" ו/או "סיכוני הספרדים" אותם ציינת כמעט ואינם רלוונטיים לשוק זה.


בברכה,