אנחנו בפייסבוק
מאז גילויי שדות הגז בים טטיס ובתמר, המדינה שינתה את יחסה לתחום חיפושי הגז והנפט, ע"י מינויי ועדת שישינסקי שבדקה מהיבט של האוצר את ההסכמים בתחום הנ"ל.
אולם הועדה שאמרה שהגז והנפט שייכים לכל עם ישראל, התעלמה מהמוני עם ישראל שבזכות השקעתם, נוצרה האפשרות הכלכלית לפריצת הדרך בתחום האנרגיה.
כידוע, לפי ההסכם, המוני עם ישראל משקיעים את כספם בחברות שהן מוגדרות כשותפות מוגבלת קרי יש שותף כללי שהוא בעקרון אחראי לניהול השותפות ויש השותף המוגבל שמשקיע את כספו למען ביצוע הפרויקטים עד למיצויים הסופי: רווח או הפסד.
אולם עם השנים, נוצרה דינאמיקה בהתאם לרוח ההסכם שלפיו:
1) הגב הכלכלי בחיפושי הגז והנפט הינו השותף המוגבל. על אף שאין מאחוריו הון מעבר למה שהושקע ברכישת המניות, הסכום הנ"ל משמש למימון כל ההצואות השותפות כולל עמלה לשותף הכללי. במידה והכסף לא מספיק לביצוע כל הפעילות, כל ההלואות באות באופן עקיף דרך השולט בשותף הכללי לחשבון השותף המוגבל ובתנאים הרבה פחות טובים ממה שהשולט בשותף הכללי קיבל. לדוגמא: שותפויות דלק קידוחים ואבנר בתמר.
ברוב השותפויות כמעט כל ההשקעה בידי הציבור דרך השותף המוגבל.
2) השותף הכללי רשאי לקבל עמלה (קרי דמי מפעיל) לאורך כל הדרך ללא כל קשר לרווחים (גם כאשר יש רק הוצאות בלבד ללא קשר למצב המזומן בקופת השותף המוגבל), בערך של אחוז מסויים מגודל ההוצאות השוטפות. לדוגמא: במודיעין העמלה של הכללי הינה 7.5% ולאורך זמן, על הוצאות שוטפות של מיליארדי דולר(כאלה ההוצאות לפיתוח שדות הגז והנפט בים בעומקים של כ-4 ק"מ ומעלה), יש לשותף הכללי הכנסה של 75 מליון דולר לכל מיליארד דולר הוצאות !!!
לעומת הכללי, השותף המוגבל אינו נהנה מאף הטבה ובנוסף, עקב גיוסים חוזרים ונשנים של מזומנים גדולים, נשחק חלקו לאורך כל הדרך.
3) השותף המוגבל איננו יכול במסגרת ההסכמים שנוצרים בעת משאים ומתנים של מכירת או קנית חלקי זכיונות להינות מתמלוגי על שהם חלק מההסכם. לכן, התמלוגים יכולים לעבור לגורמים שונים מהצד של המנהלים את השותפות מאחר שלא חלים עליהם הגבלות. דוגמא: במודיעין אנרגיה נרכשו תמלוגי על בשווי של 4.5% מידי הגיאולוג של שרה ומירה ע"י חברה ששולטת בשותף הכללי IDB-DT. כלומר ההזדמנות עברה לגורם ששולט בשותפות ואיפשרה להפנות את העסקה ישירות אליו.
4) לאחר שהשותפות הצליחה ומפיקה גז או/ו נפט, מקבל השותף הכללי תמלוגי על ללא כל צורך להשתתף בהוצאות שנוצרו עד ליצירת הרווח. לדוגמא בשרה ומירה יש לשותף הכללי של מודיעין כ-16% תמלוגי על, בעוד שהשותף המוגבל שדולל לאורך כל חיי הפרויקט עקב גיוס כספי ציבור נוספים תגמולו קטן ובנוסף לא מובטח התגמול והוא יהנה ממה שישאר אם ישאר דבר מה.
5) השותף הכללי, מנהל את השותפות:
5.1) בחירת, תזמון, קביעת סכומים ואופן גיוסם מהציבור בעוד שהוא עצמו לא מחוייב להשתתף כלל.
5.2) בחירת בעלי תפקידים בתשלום
5.3) בחירת דירקטורים
הכל ללא יכולת התערבות בזמן אמת של הרוב שהוא כמעט כלל המשקיעים בחברה אבל שייכים מכורח ההסכם לשותף המוגבל.
6) היחס בין המשקיעים מכלל הציבור, עמך ישראל לשותף הכללי הוא מאוד מפתיע. בעוד שהשותף הכללי, לא נדרש להשקיע כל סכום שהוא להבטחת:
6.1) השליטה בחברה,
6.2) דמי מפעיל,
6.3) תגמול על קבוע בגודלו
מתקיים מצב שבו בשותפויות מסוימות ההשקעה של השותף הכללי שואפת ל-0!!
7) השולט בשותף הכללי ושותפייו בהיותם גם משקיעים בבורסה באופן אישי או דרך גוף פיננסי כל שהוא, באופן טבעי בעלי יכולת נגישות למקורות מידע שרק לידיעת מנהל הפרויקט. לעומת הגופים הפיננסים ששותפים לשולט בשותפות, המשקיעים בחברה שמשתייכים לשותף המוגבל ממודרים לחלוטין וחסרי מידע.
המבנה של השותפות מונע מגופים פיננסים להשקיע בהם. ההשקעה ביחידות ההשתתפות יוצרת כלפיהם אותו עול כמו כלפי המוני ישראל המשקיעים. המבנה הנ"ל מרתיע משקיעים מחו"ל שהמבנה לא עומד בקריטריונים מקובלים בעולם המפותח.ההישענות על המוני ישראל, מונעת מהשותפות לגייס כסף באופן ישיר ופוגעת במאמץ לגיוס הון שנדרש בסכומים של מספר מיליארדי דולר. לדוגמא בתמר, חלקו של תשובה כ-30% עולה כ-1 מיליארד דולר.
לכן, על כנסת ישראל וממשלת ישראל להתערב לטובת כלל המשקיעים בתחומים הללו שהם בעצם מאות אלפי אזרחים ובתי אב בישראל, רב מוחלט של המשקיעים שסיכנו את כספם אשר בזכותם בפועל בוצעה הפריצה במציאת מקורות אנרגיה למדינת ישראל.
לכן, על כנסת ישראל וממשלת ישראל לשנות את ההסכם הקיים למען הסכם צודק כמקובל בחברות ציבוריות במדינות נאורות, בתחומים שסיכון ההשקעה הוא רב וההשקעה הנדרשת להגיע לרווח נמדדת במאות מליוני דולרים.
הודעות חשובות
הודעת מערכת