בנק ישראל הוריד את הריבית - לראשונה מאז ינואר 2024

הוועדה המוניטרית החליטה להוריד את הריבית ברבע אחוז ל-4.25%, בהתאם לצפי • זאת, לנוכח התמתנות האינפלציה, התחזקות השקל והירידה באי־הוודאות ובפרמיית הסיכון של ישראל • עם זאת, המשך הורדות הריבית עדיין בסימן שאלה
לראשונה מזה כמעט שנתיים, הורידה היום (ד') הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, כצפוי, את הריבית ברבע אחוז ל-4.25%, כאשר היא ציינה את התמתנות האינפלציה, התחזקות השקל, וירידת פרמיית הסיכון בין הגורמים שתמכו בהחלטה.




בהודעה שמסר בנק ישראל, נכתב כי "על רקע ההתפתחויות הגאופוליטיות, הפעילות הכלכלית במשק התאוששה בחדות במהלך הרבעון השלישי. האינפלציה השנתית התמתנה, ונכנסה לתוך תחום היעד. בתקופה הנסקרת יוסף השקל ופרמיית הסיכון של ישראל הוסיפה לרדת ושוהה מעט מעל לרמתה טרם המלחמה". באשר להתאוששות בפעילות הכלכלית, ציין הבנק המרכזי כי "התוצר התרחב בקצב של 12.4% במונחים שנתיים, אך רמתו עדיין נמוכה ממגמתו ארוכת־הטווח".


עוד נמסר בהודעה כי "החזאים צופים שבסוף השנה תחול עליה מסוימת באינפלציה, ולאחר מכן היא תרד ותתייצב בסביבת מרכז היעד. הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה מהמקורות השונים ירדו ונמצאות בקרבת מרכז תחום היעד. הציפיות לשנה השנייה ואילך מוסיפות לשהות גם הן בקרבת מרכז היעד". עוד הוסיפו בבנק, כי "גיבוש תקציב לשנת 2026 המיישם תוואי יורד של יחס החוב לתוצר, יסייע לשימור אמון השווקים ובהתאם יתמוך ביציבות תשואות האג"ח ועיגון ציפיות האינפלציה".

בנק ישראל מצטרף, יש שיאמרו באיחור, לרוב המדינות שכבר החלו בסבבי הורדות ריבית בחודשים האחרונים, בעיקר הבנק הפדרלי של ארה"ב, הבנק המרכזי האירופי וזה של בריטניה. "קשה להצדיק המשך החזקת ריבית ברמה גבוהה בכ-2% מעל האינפלציה, הפער הגדול ביותר בקרב הבנקים המרכזיים העיקריים, מיוחד כשהשקל כמעט בשיא מול סל המטבעות", אמר אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב.
הנגיד קיבל את מבוקשו


14 החלטות הריבית שקדמו לזו של היום, כולל זו שהתקבלה בסוף ספטמבר, היו כולן בזמן לחימה בכמה חזיתות. למרות הלחצים שהופעלו עליו, בעיקר מצידו של שר האוצר, אי־הוודאות, האינפלציה העיקשת והתקציב המנופח גרמו לבנק המרכזי להותיר את הריבית ללא שינוי. נגיד הבנק פרופסור אמיר ירון חזר שוב ושוב על האמירה - "תנאי המשק עדיין אינם מצדיקים הורדת ריבית. ואנחנו ממתינים להתפזרות לירידה של אי־הוודאות". החלטת הריבית היום היא הראשונה שלאחר הסכם הפסקת האש והחזרת רוב החטופים, ודומה שהאי־ודאות התפזרה, לפחות במידה שהספיקה לבנק המרכזי.


גם השקל תרם. הירידה באי־הוודאות תמכה בהתחזקות השקל מול הדולר - וזו, ככלל אצבע, היא גורם מרסן אינפלציה - כאשר השקל חזק יותר, המחירים של מוצרים מיובאים הופכים לזולים יותר.


גורם נוסף להחלטה היא האינפלציה. האינפלציה הגבוהה בישראל תרמה את שלה לעיכוב עד כה בהורדת הריבית -"אנחנו רוצים לראות תהליך עקבי של התכנסות האינפלציה לתוך היעד", אמר ירון לאחר החלטת הריבית בספטמבר. בהחלטת הריבית הקודמת, בסוף ספטמבר, האינפלציה הייתה 2.9%, נושקת לרף העליון של היעד (1%-3%).


ירון קיבל לפני כשבועיים את מבוקשו: מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.5% באוקטובר, והאינפלציה בישראל (עליית המדד ב-12 החודשים האחרונים) אף נותרה ללא שינוי לעומת ספטמבר - 2.5%, עמוק בתוך היעד. כלומר, ההחלטה התקבלה אחרי שני חודשים בהם האינפלציה "התכנסה לתוך היעד".


ההחלטה תואמת את התחזיות המוקדמות. מתן שטרית, הכלכלן הראשי של הפניקס, ציין כי "בעוד שבהחלטת הריבית האחרונה בספטמבר, הבנק שם דגש על אינפלציה שעדיין קרובה לגבול העליון ועל אי־הוודאות הגבוהה סביב המלחמה בעזה, הפעם קשה יהיה להתעלם מההתפתחויות החיוביות. האינפלציה השנתית ברמה של 2.5% וצפויה לשמור על יציבות עד סוף השנה, ובחזית הביטחונית - המציאות השתנתה לחלוטין לאחר סיום המלחמה".
הורדות ריבית נוספות? לא בטוח


הנעלם המרכזי בשווקים הוא לגבי הורדות נוספות, ולגביהן יש ספק. אמנם האינפלציה נכנסה כבר לטווח היעד של בנק ישראל, יש רגיעה ביטחונית, השקל מתחזק, אבל בימים האחרונים יש גם הסלמה שנבנית מתחת לרדאר בלבנון. אתמול צה"ל התנקש ברמטכ"ל חיזבאללה עלי טבטבאי, והרמטכ"ל אמר שייתכן שישראל תידרש להילחם שוב בזירות שכבר לחמה בהן.


גם לא קשה לנחש שהבנק ימשיך ויעקוב אחרי תקציב הממשלה, ועד כמה זה יהיה תקציב אחראי ומחולל צמיחה, המתמודד עם אתגר הגירעון. המשך פריצת מסגרת התקציב והגרעון הממשלתי עלול להוות איום על היכולת להמשך הורדות ריבית.


זבז'ינסקי ממיטב צופה הורדות נוספות. הוא אומר שעל פי התמחור בשוק (IRS - חוזי החלפת ריבית), רמת הריבית של בנק ישראל צפויה להגיע לרמה של כ-3.4%. הפער בין ה-Terminal (ריבית שיווי משקל) בישראל לריבית הממוצעת של בנק ישראל בעשר השנים האחרונות (1.4%), עומד על 2.0% בין הגבוהים במדינות הרלוונטיות להשוואה. "קשה למצוא סיבה מדוע הריבית בישראל תהיה יחסית גבוהה בהשוואה למדינות האחרות, לעומת המצב שהיה בעשור האחרון. הרי האינפלציה בישראל כבר לא גבוהה בהשוואה למדינות האחרות ואחרי מדד ינואר תהיה בין הנמוכות".


"רמת הריבית במדינות שונות בעשור האחרון הייתה קשורה בקשר הפוך לעוצמתו של המטבע. ככל שהמטבע היה חזק יותר הריבית הייתה נמוכה יותר. ריבית בנק ישראל ביחס למדינות האחרות הייתה בין הנמוכות בהתאם לחוזקו של השקל. אם לא יקרו אירועים חריגים, השקל ימשיך להתחזק ולהפעיל לחצים על בנק ישראל להוריד ריבית לרמה נמוכה יותר", אומר זבז'ינסקי.


גם כלכלני בנק הפועלים מחכים למסר שיצא מהבנק, "המסר הוא אולי חשוב יותר. השווקים מאמינים כעת שהריבית תפחת בשנה הקרובה בכנקודת אחוז לרמה של 3.5%. אפשר לראות במספר הזה אולי פשרה בין הערכה שהאינפלציה צפויה להתכנס ליעד, לבין הלחצים המתמשכים משוק העבודה ההדוק". שוק בו חסרים עובדים הוא שוק שבו מעלים שכר. שכר גבוה יותר מתחזק ביקושים לצריכה, שמשאירים את מחירי המוצרים והשירותים גבוהים.


בבנק חושבים שההורדה היום עשויה להספיק לטווח הנראה לעין. "יש במספר הזה גם היגיון כלכלי מסוים. הוא מייצג ריבית ריאלית של כ-1.5% מעל מרכז יעד האינפלציה - זו הקלה מוניטרית ביחס למצב הנוכחי, אבל ריבית ריאלית גבוהה ביחס לעבר, שנותנת מענה מסוים לגורמים מבניים כמו מחסור בעובדים".


בהראל אומרים ש"עם זאת, הצמיחה הגבוהה ושוק העבודה ההדוק מצמצמים את ההסתברות להפחתה נוספת כבר בתחילת ינואר 2026".