הנגיד נגד שר האוצר: "להוריד עכשיו מסים זה כמו לשתות אספרסו אחרי שלקחת כדור שינה"

במסיבת עיתונאים לאחר ההחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי - על 4.5% - התייחס פרופ' ירון גם לדבריו של נתניהו על משק עם סממנים אוטרקיים ואמר כי "ישראל לא רוצה ולא יכולה להיות משק סגור, ואני שמח שרה"מ הבהיר את זה למחרת". כלכלני הבנק צופים כי הצמיחה השנה תהיה 2.5% בלבד בשל "התארכות המלחמה". התחזיות לשנת 2026 חיוביות יותר, ומניחות צמיחה של 4.3%

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה היום (ב') להשאיר את הריבית על כנה - ברמה של 4.5% - זו הפעם ה-14 ברציפות. לאחר פרסום ההחלטה קיים הנגיד פרופ' אמיר ירון מסיבת עיתונאים, בה התייחס בין היתר לדברי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מראשית החודש, לפיהם יוריד מסים אם לא תופחת הריבית ואמר כי "להוריד עכשיו מסים זה כמו לשתות אספרסו אחרי שלקחת כדור שינה".
בשונה ממרבית ההחלטות הקודמות, ההחלטה הזו לא היתה ידועה מראש, והיו אנליסטים רבים (כרבע מהם) שהעריכו כי הבנק המרכזי יחל בתהליך מדורג של הורדת הריבית. החלטת הוועדה המוניטרית להישאר עם הריבית הגבוהה צפויה לגרור תסכול רב בקרב המגזר העסקי שחווה האטה, בקרב משקי הבית שחשופים לריבית הפריים ובקרב חברי הממשלה שנמצאים בשנת בחירות ונשפטים על הטווח הקצר.
להחלטת הריבית הנוכחית מצורפת תחזית מאקרו כלכלית, לפיה הצמיחה השנתית ב-2025 תעמוד על 2.5% בלבד, לעומת 3.3% בתחזית הקודמת. הבנק מעריך כי הגירעון בשנה זו יגיע ל-5.1%, שיעור הנמוך מתקרת הגירעון החדשה שצפויה לעבור בימים הקרובים בכנסת שעומדת על 5.2%. הבנק מעריך שהאינפלציה בסוף שנת 2025 תעמוד על 3% לעומת 2.6% בתחזית הקודמת.
כלכלני הבנק מסבירים כי הירידה בצמיחה נובעת מ"התארכות המלחמה". התחזיות לשנת 2026 של הבנק המרכזי חיוביות יותר, ומניחות צמיחה של 4.3% אך מתבססות על ההנחה כי ברבעון הראשון לא תימשך הלחימה.
למעשה, הכלכלנים בבנק המרכזי שמו לראשונה תג מחיר להתארכות המלחמה, וכתבו כי "רבעון נוסף של התארכות המלחמה מביא לירידה של רבע אחוז בתוצר, עלייה של 0.1% באינפלציה, האטה של הירידה בריבית, ועלייה של הוצאות הממשלה ב-0.15% תוצר".
ההערכה של כלכלני הבנק בתחזית המאקרו שלהם כי בעוד שנה מהיום הריבית תעמוד על 3.75%, כלומר, יהיו שלוש הורדות ריבית בשנה הקרובה. תחזיות אלו דומות למדי לאלו של שוק ההון (3.8%) ולממוצע התחזיות הפרטיות (3.7%).
הוועדה המוניטרית כותבת כי "החליטה להותיר את הריבית ללא שינוי, על רקע התעצמות הלחימה בעזה, על רקע ההרעה בסנטימנט הבינלאומי כלפי ישראל, ועל רקע סביבת אי הוודאות הגיאופולטית הגבוהה". גם מבחינת האינפלציה, מדגישים בוועדה המוניטרית כי האינפלצה של הרכיבים הבלתי סחירים עומדת על 3.6%. הוועדה המוניטרית מונה ארבעה סיכונים להאצה אפשרית באינפלציה, ואלו הם "ההתפתחויות הגיאופוליטיות וההשפעות שלהם על המשק, עלייה בביקושים לצד מגבלות היצע (בעיקר בענף הבנייה), ההתפתחויות הפיסקאליות, והרעה בתנאי סחר העולמיים".


הוועדה המוניטרית מודעת לכך שההחלטה שלה צפויה לזכות לביקורת והיא מאריכה להסביר את אי הוודאות הרחבה שמלווה את המשק בישראל. חבריה כותבים ש"אי הוודאות בתחזית זו באה לידי ביטוי במנעד רחב במיוחד של תרחישים ביטחוניים המהווים סיכונים לתחזית לשני הכיוונים. סיכון לתחזית כלפי מטה, שמנתחת חטיבת המחקר, יכול לנבוע מהתארכות נוספת של הלחימה בה מגבלות ההיצע והפגיעה בסנטימנט כלפי ישראל נמשכים. מצב שכזה, ימשיך להעיב על ההשקעות ועל התאוששות הפעילות. כפועל יוצא הצמיחה תהיה נמוכה יותר, הגירעון בתקציב המדינה יתרחב ותוואי האינפלציה והריבית גבוהים יותר". הוועדה המוניטרית גם מתייחסת לשיחות על הפסקת האש ואומרת כי הסכמה כזו תביא להרחבת הפעילות הכלכלית במשק ויש גם לחשוש היא תביא להתפתחות אינפלציונית בשל ביקושים שישתחררו עם סיום המלחמה.
"להוריד עכשיו מסים זה כמו לקחת אספרסו אחרי כדור שינה"
במסיבת עיתונאים לאחר הכרזת הריבית, שיקף הנגיד שהוא מודע לביקורת שהוא צפוי לקבל על ההחלטה שלא להוריד את הריבית. הנגיד פתח את נאומו בכך שהמלחמה יוצרת אתגרים כלכליים וכי הדרך להתמודד איתם היא לפתח מדיניות כלכלית אחראית שתחולל צמיחה במשק. בכך הנגיד התכתב עם דבריו של סמוטריץ' כי עליו להוריד את הריבית בכדי לתמרץ את הפעילות. בהמשך דבריו אמר ירון כי "אנחנו לא מסתמכים על נתון קצה כזה או אחר" ובכך רמז כי העובדה שהאינפלציה מתחת ל-3%, לא משנה את התמונה הגדולה בה יש עדיין סיכונים לאינפלציה.


הנגיד גם ציין כי "האינפלציה כעת נמוכה בגלל הריבית הגבוהה". במקביל, הנגיד התכתב עם המגזר העסקי שלוחץ על הורדת ריבית ואמר כי "השכר במגזר העסקי נמצא במגמת עלייה וזה עלול להכביד על התמתנות האינפלציה", במקביל אמר הנגיד כי הנתונים לא מלמדים על עלייה ברמת הפיגורים באשראי העסקי או הביתי, וגם אין דיווח על קושי מיוחד בנגישות לאשראי.
הנגיד התייחס לממשלה גם בצורה מפורשת ואמר כי "יש לקדם את תהליך תקציב 2026, וזה צריך להתבסס על מסגרת אחראית שתבטיח שמירה על תוואי יחס חוב תוצר שאינו מתבדר, ורצוי שאף תהיה ירידה ביחס חוב תוצר כבר בתקציב 2026" נזכיר, כי הממשלה נמנעת מלקדם תקציב זה, זאת למרות שהחוק מחייב את הממשלה להניח עד לסוף אוקטובר תקציב מדינה על שולחן הכנסת.
הנגיד התייחס גם לנאומו של ראש הממשלה נתניהו בנוגע לבידוד המדיני ובנוגע לכך שישראל תהיה משק עם סממנים אוטרקיים, ואמר כי "הסנטימנט כלפי ישראל הפך לשלילי יותר, ישראל תלויה במידה רבה בקשריה עם הכלכלה העולמית בהיבטי הסחר הבינלאומי, ולכן על ישראל לעשות ככל שביכולתה בכדי לחזק את מעמדה הבינלאומי. ישראל לא רוצה ולא יכולה להיות משק סגור, ואני שמח שראש הממשלה הבהיר את זה למחרת". עם זאת, הנגיד לא אמר בפירוש כי הוא קורא לסיום המלחמה.
הנגיד התייחס לדבריו של סמוטריץ' כי "אם הנגיד לא יוריד ריבית, אז הוא יוריד מסים" ואמר "היתה חשיבות למסגרות התקציב השמרניות. הצלחנו לייתר תוואי שלא מתבדר. אבל להוריד מסים כשאנחנו נמנעים מלהוריד ריבית, זה כמו לקחת אספרסו אחרי כדור שינה".
במענה לשאלת עיתונאים הסביר הנגיד למה הוא לא בחר בהורדה חד פעמית תוך כדי הבהרת מסר שהוא נחוש לחזור לעלות ריבית אם האינפלציה תרים ראש. לדבריו, "מזה בדיוק חששתי, לא רצינו לעשות זיגזג במדיניות, אנחנו רואים את משקי הבית והמגזר העסקי, אבל ברמת המאקרו המשק מציג התאוששות נאה בפעילות למרות הרבעון השני הקשה, ומצד שני, יש גורמים דביקים באינפלציה". בנוגע לשאלה למה הוועדה לא עקבה אחרי ההחלטה של הפד להוריד את הריבית אמר הנגיד: "אם אתם לא ערים, אנחנו לא נמצאים באותו מצב כמו שאר העולם, בדרך כלל יש גלי מדיניות שהם מסונכרנים עם העולם, אבל לא הפעם, צריך לזכור שדווקא בזמן מלחמות יש התפרצות אינפלציונית".