בנק ישראל הפסיד 8.6 מיליארד שקל ב-2013, לעומת 1.2 מיליארד שקל בשנה שקדמה לה ■ מאזן בנק ישראל הסתכם בסוף שנת 2013 בכ-301 מיליארד שקל, לעומת כ-303 מיליארד שקל בסוף 2012, ירידה של 0.8%

הפסדי בנק ישראל ב-2013 הסתכמו בכ-8.6 מיליארד שקל לעומת הפסדים של 1.2 מיליארד שקל ב-2012. הוצאות השכר והזכויות של עובדי הבנק ב-2013 הגיעו ל-288 מיליון שקל - 24 מיליון שקל יותר מההוצאות ב-2012. הוצאות גמלת הפנסיה והפרישה של עובדי הבנק וגמלאיו ב-2013 הסתכמו ב-676 מיליון שקל, כמעט פי 2 מההוצאות בשנה הקודמת, 352 מיליון שקל.
היום פירסמה המועצה המנהלית של בנק ישראל את דו"חותיו הכספיים של הבנק לשנת 2013, בהתאם לסעיף 75 בחוק בנק ישראל התש"ע-2010. טרם האישור על ידי המועצה נבחנו הדו"חות הכספיים על ידי ועדה שמינתה המועצה מבין חבריה, אשר המליצה למועצה לאשר את הדו"חות.
מהדו"חות עולה כי מאזן בנק ישראל הסתכם בסוף שנת 2013 בכ-301 מיליארד שקל, לעומת כ-303 מיליארד שקל בסוף 2012 - ירידה של 0.8%. עיקר הקיטון בצד הנכסים, נובע מהקטנה של יתרת ניירות הערך הסחירים במטבע מקומי וכנגדם, בצד ההתחייבויות, עיקר הקיטון נזקף למגמה מעורבת של שינויים: מחד גיסא, גידול בשטרי הכסף והמעות במחזור ובהתחייבויות במטבע מקומי; ומאידך, קיטון בהתחייבויות במטבע חוץ וביתרת חשבונות השערוך.
ב-2013 רשם בנק ישראל הכנסות מיתרות מטבע חוץ בחו"ל בסך כ-1.9 מיליארד שקל לעומת כ-3.4 מיליארד שקל ב-2012. הכנסות אלה אינן כוללות הפרשי שער ואת הגידול ברווחים לא ממומשים מניירות ערך בהיקף של כ-2.2 מיליארד ששקל, שבאים לידי ביטוי בחשבונות השערוך במאזן.
ב-2012, הגידול ברווחים לא ממומשים עמד על כ-0.2 מיליארד שקל. הוצאות הריבית לבנקים ולציבור בגין המק"ם והפז"ק הסתכמו ב-2013 בכ- 3.4 מיליארד שקל, לעומת כ-5.6 מיליארד ב-2012. הירידה נבעה מהורדת הריבית השקלית.
בגין הפרשי שערים רשם הבנק ב-2013 הוצאות בסך כ-5.7 מיליארד שקל לעומת הכנסה בסך כ-1.7 מיליארד שקל ב-2012. הוצאות הפרשי השערים שנרשמו ב-2013 נבעו מייסוף השקל מול המטבעות שבהם מוחזקות היתרות, ותרמו לגידול סך ההוצאות הפיננסיות האחרות ולגידול בהפסד שהוצג בדו"ח רווח והפסד של הבנק ל-2013. הפסד שעמד על כ-8.6 מיליארד שקל. זאת לאחר הפסד של כ-1.2 מיליארד שקל "בלבד" ב-2012. בנוסף, חל ב-2013 קיטון בחשבון השערוך במאזן ויתרת הפרשי שער הלא ממומשים קטנה בכ-11.7 מיליארד שקל.
הוצאות הנהלה וכלליות של הבנק הסתכמו ב-2013 בכ-1.1 מיליארד שקל, לעומת כ-0.7 מיליארד שקל ב-2012, גידול של כ- 0.4 מיליארד שקל - 57%. הוצאות השכר והזכויות של עובדי בנק ישראל הסתכמו בשנת 2013 בכ-288 מיליון שקל, לעומת כ-264 מיליון שקל ב- 2012. הוצאות גמלת הפנסיה והפרישה הסתכמו בכ-676 מיליונ שקל, לעומת כ-352 מיליון שקל בשנת 2012 - גידול של 92%.
עיקר הגידול הוא בשל הסכם ההצמדה למדד שנחתם בשנת 2014 בבנק, שכולל הפרשי גמלה רטרואקטיביים בגין השנים 2008-2013, וגידול בהתחייבות האקטוארית לפנסיה של הבנק בגלל גידול בגמלה השוטפת. הסכם זה הוא בהתאם להסכם הצמדת הגמלאות שנחתם במגזר הציבורי בשנת 2008.
הדו"חות הכספיים מוצגים על פי כללי חשבונאות מקובלים, תוך התאמתם לפעילות המיוחדת של בנק מרכזי, כפי שמקובל גם בבנקים מרכזיים אחרים בעולם. על פי חוק בנק ישראל הם מבוקרים על ידי רואה חשבון חיצוני, המפרסם את חוות דעתו במצורף לדו"חות.
תוצאותיו הכספיות של בנק ישראל נובעות מפעילותו של הבנק להשגת מטרותיו, כפי שהן מוגדרות בחוק בנק ישראל – יציבות מחירים, צמיחה ותמיכה ביציבות הפיננסית – ואינן מכוונות למירוב (מקסימיזציה) של רווחים פיננסיים.
נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, אמרה היום, "בנק ישראל פועל כדי להשיג את מטרותיו המוגדרות בחוק – וביניהן יציבות מחירים, צמיחה ותמיכה ביציבות הפיננסית, ולא כדי להשיג רווחים. הדוחות הכספיים, מטבעם, אינם מצביעים על התועלת שהפיק המשק מהפעילות הפיננסית ומהמדיניות המוניטארית שמיישם בנק ישראל.
"התיסוף בשקל, שגרם לעיקר ההפסד השנה, משקף התפתחויות שהן בעיקרן תוצאה של מצבו הטוב יחסית של המשק הישראלי בהשוואה למשקים אחרים. דווקא בתרחיש קיצוני (שכמובן אינו רצוי), שבו מצבו של המשק ייפגע מסיבה כזו או אחרת, עשוי בנק ישראל לרשום רווחים גדולים במאזן. השינויים בקווים המנחים לניהול יתרות המטח עליהם החליטה הוועדה המוניטרית, צפויים לשפר לאורך זמן את התוצאות הכספיות של הבנק".




הודעות חשובות
אחרי שקוראים את כל זה ומחברים את זה לעדכונים של...
אחרי שקוראים את כל זה ומחברים את זה לעדכונים של 2025 הסיפור של משק אנרגיה זה שיעור קלאסי בהייפ מטורף מול סיכון.
סוחר מתחיל אתמול, 17:58מצד אחד החברה הזו רצה קדימה בטירוף וזה לא רק בדיבורים. הפרויקטים של דליה דוהרים קדימה...