האם בעל המאה הוא בעל הדעה?
בעולם המסחר וההשקעות בשוק ההון, אין מקום לכל אדם יחיד (יהיה בעל ממון אשר יהיה) להחליט ולהשפיע לאורך זמן על תוצאות השוק. טבעו של המשקיע הוא להיות בעל דעה לגבי מהלכי השוק, המניה או כל נייר ערך אחר. מציאות המסחר אינה עולה תמיד בקנה אחד עם דעתו ולכן נשאלת השאלה: באיזה שלב הופכת הדעה לסוג של אגו? מהי נקודת הזמן בה יודע המשקיע כי טעה ובכל זאת לא מוכן להודות בטעותו?

התשובה תהיה בוודאי, כאשר הוא ממשיך להחזיק במניה ובמקביל חש אי נוחות ושינויי התנהגות תכופים. כל השקעה בשוק המניות מלווה בדעה כזו או אחרת, אך יש להבין שהשוק חזק מכל שחקניו
כפי שהשלם גדול מכל חלקיו. גם אם בחן המשקיע את כל נתוני ההשקעה, תוצאותיה בפועל עלולות להציג תמונת מצב שונה ממסקנותיו ולכן עליו לקבוע את הנקודה בה ייסוג מההשקעה בטרם יהיה מאוחר מדי.

משוואת ההשקעה סבוכה מכדי לחרוץ דעה חד-משמעית. לכל השקעה נלווים גם פרמטרים שאינם כלכליים גרידא כגון, פרמטרים ביטחוניים, דמוגרפיים, סוציו-אקונומיים, פסיכולוגיים ועוד. אין ביכולתו של המשקיע לצפות מראש את השפעתם של הללו על השוק לאורך זמן.

מחכה לתגובתכם,מירב עיני