השבוע החולף התנהל כצפוי בדשדוש כשם מעבר לים המדדים מתקשים לפתח מומנטום. הדבר אינו מפתיע ובפרט ביחס למעוף אבל הפתעה מסוימת הגיעה ממגזר הבנקים. אלמלא מעורבות אגרסיבית של שחקני המעוף המדד היה צפוי לזנק לסיבות 1420-30 תוך שהציבור מתנפל על מניות המגזר וכל זאת בעקבות דוחות מצויינים של הבנקים. כמובן שאותו ציבור פחות בקיא במספרים ומתרכז בכותרות וכך ראינו במרבית הזמן בשבוע החולף מחזור גבוה במגזר מאשר במעוף כולו. מה היה לנו בפועל: בבינלאומי הרווח הנקי עלה ב 15% (אבל זה נובע ממכירות הזכויות בויזה אירופה); בלאומי היתה קפיצה של 87% (אבל 242 מליון בעקבות ויזה), וכך גם בדיסקונט שאם ננטרל את השפעת ויזה התשואה להון בכלל ירדה בבנק. זהו אירוע חיצוני וחד-פעמי אבל הכותרות אינן עוסקות בניתוח מעמיק וככה ראינו סוחרים מסתערים רק בשביל לגלות שמוסדיים פעם נוספת ממהרים למכור ברמות הגבוהות ולהפנות הכסף אל מעבר לים.
זה שיפר התשואה של המעוף אבל פעם נוספת בסיכום שבועי מפגר המדד המקומי אחר העולם. לשחקני המעוף עוד נותר נכס בסיס ולמרות השחיקה המבורכת כאמור המטרה היתה ונותרה לכל הפחות להתכנס לטווח 1450-60. זה נדמה כרחוק אבל די בתיקון אחד מעבר לים אלא שקטליזטור שכזה בוול סטריט איין ולכן המדד מצליח לשמר הרמות הגבוהות גם אם נתקל הוא בהתנגדות ברורה ב 1470.

הסיפור השבוע לא היה בכלל במניות או באג"ח כי אם בזירת המט"ח. בסקירה האחרונה ציינו כי רמת 3.8 ₪/דולר תישבר ותוביל לכל הפחות לכיוון 3.78. המהלך שלווה בהרדמות של בנק ישראל נמשך עמוק מטה עד רמת 3.75 אז נזעק הבנק והחל לרכוש בהעלותו המטבע חזרה לתמיכה שכעת הפכה התנגדות. משום מה בנק ישראל לא פועל בשישי (בכל זאת חופש...) והותיר הזירה על אף שהיה ברור כי צמד נתונים חזקים ידחפו השקל: מדד המחירים לצרכן שעלה כפול מהצפי ב 0.4%, ונתון הצמיחה שרשם ברבעון השני קריאה של 3.7%. אלו נתונים חזקים, מפתיעים וכאלו שגורמים לזרים להבין כי אם בנק ישראל מוסיף לרכוש דולרים הוא מתאבד. מעבר לכך, כל הקלה מוניטארית/ריבית שלילית שממילא סיכוייהם היו אפסיים תידחה כעת לתסריט יום הדין והמשקיעים המקומיים צריכים להפנים שיתכן ובניגוד לתחזיתו בנק ישראל יאלץ להעלות הריבית עוד ב 2017. העלאת ריבית לא כתוצאה מאינפלציה שכמובן לא תשיג היעד הממשלתי כי אם בשל נתוני צמיחה המאפשרים כן ומחזירים השוק לסביבת ריבית שלילית.
המזל של הנגידה שהנתונים הללו הגיעו הרחק מהחלטת הריבית של הפד בספטמבר. מאחר ואנו מניחים כי בסבירות גבוהה הריבית תיוותר ללא שינוי, צירוף מהלך שכזה יכל להוביל המטבע עמוק עד רמת 3.7. זה אולי נמנה בסיבוב הזה אבל עליה אינה יכולה להימשך רק על סמך רכישות בנק ישראל ולכן אנו צפויים לשוב לסביבות 3.75 בטרם יתפתח מהלך ממושך לאחד הכיוונים.

בשוק הסחורות הנפט ר/שם שבוע פנומנאלי של זינוק וחציית סף 48$. זה לא יכול להימשך עוד זמן רב ועדין אנו מעריכים חזרה ל 40 מאחר וגם הפעם הסיבה אינה מבוססת. הסטיה על הזהב השחור אולי ירדה אבל המסחר בחודשים העוקבים עדין מגלם ירידה חדה של 3-5$ (תלוי בחודש) והדבר בולט על רקע היציבות בזהב = כן תנועה איטית קטנה מטה אך לא מעבר. ללא תנועה בזהב ובאג"ח הממשלתי צריך לראות כל מהלך עולה כזמני בלבד ולכן כבר השבוע אנו מניחים חזרה לסביבות 45.

באירופה ירידות קלות אבל יציבות יחסית תוך שאנו רואים התעוררות איטלקית מסוימת. המדד המקומי + האגחים נפרדו סוף כל סוף מההגמוניה האירופאית ויצאו השבוע לתמחור סיכונים חדש. בחירות באוקטובר והרבה קודם לכן יציבות הבנקים האיטלקיים מתחילה לתפוס כותרות עת הדי הברקזיט מתפוגגים. אם אנו רוצים להעריך היכן הנקודה הקריטית לשוק המניות הרי שהיא מצויה בסביבות 1.3 באג"ח 10 שנים. משם כבר הסיכון יהיה בולט לא אבסולוטית שכן זוהי רמה מגוחכת כי אם על רקע היציבות האירופאית והמדדים יסוגו גם תחת הנחה שוול סטריט תשמור על רמות השיא.
כל זה מתרחש בזמן שבריטניה ממשיכה לשמור על יציבות והשבוע מדד המחירים ליצרן רשם זינוק של 3.3% לעומת צפי עליה של 1% ומדד המחירים הקמעונאים קפץ אף הוא ב 1.9%. מי תהא המדינה הבאה שתצא לדרך עצמאית לא ברור אבל כבר כעת ניתן להבחין כי הבריטים לא באמת נפגעו מהמהלך ואם כבר זוכים לכל הזכויות אין ממש סיבה להיוותר באיחוד. פעם נוספת זה פוגש את המדדים בסביבה נוחה הקרובה לשיא, בנתוני מאקרו שליליים אך יציבים ובתמיכה מסיבית של וול סטריט. מרגע שאירופה תיקלע לתיקון קל בארה"ב (3-5%) דאקס צולל אל מתחת ל 10,000 הנקודות והוא מושך את היבשת מטה ללא כל הצדקה ביחס למצב הנוכחי.

ברגישות הגבוהה הנוכחית, עת המחזורים מסביב לעולם נמוכים ב 20-40% ביחס לאוגוסט אשתקד ו 10-25% ביחס לשלושת החודשים האחרונים הזרקור מופנה שוב לאסיה אולי משם תגיע עזרה. כזו שתתמוך (אירופה) או כזו שתאפשר להתקדם (ארה"ב). כאן התשובה חצויה. אין עזרה והמצב מדרדר ולכן אולי זה מה שיתמוך בשוק... היצוא מיפן נפל ביולי ב 14%, היבוא למדינה קרס ב 24.7%. אלו נתונים ששמים ללעג את כל הקלות הממשל ומבהירים כי יפן לא צפויה לצמוח גם השנה, עניין קטסטרופלי בהתחשב בסכומים שנשפכו. יפן לבדה יכלה למשוך העולם מטה אבל התגובה לא איחרה לבוא ונגיד הבנק פירסם במהירות הודעה לפיה יתכן והריבית השלילית תיהפך שלילית אף יותר. בעולם תקין זוהי פאניקה שמבריחה משקיעים אבל במצב הדברים הנוכחי זה מאפשר למשקיעים עוד שבועות (חודשים?) של רגיעה מכיוון הניקיי ועל אף שהשורט בעינו עומד הדבר יכול להימשך מעבר להערכתנו לירידה ברבעון הנוכחי.

בארה"ב הדברים יציבים אבל אין די בזה כפי שציינו כדי להוביל לשיאים. אם שבוע האחרון הנחנו ירידה של 1% השבוע אנו מניחים גלישה לסביבות 2160 שתסכן המדד ואפשרות שיאים חדשים. זה לא שיש סיבה פונדמנטלית חדה או דוחות מפתיעים כמו רצף הנתונים החיובי ששוטף את המשקיעים: יצור תעשייתי כפול מהצפי, התחלות בניה גבוהות מהחזוי, נתוני תעסוקה טובים ורגיעה חוזרת בשוק הנדלן שהחל לגמגם. אלו כבר לוחצים את הפד להעלות הריבית והשוק מתחיל לתמחר העניין ברצינות גבוהה בהרבה .נכון לעכשיו אין בזה ממש בשביל להוביל את יאלן לשנות הריבית אבל יש בזה די לבלום הירוק בניו-יורק. כאמור זה לא מהלך יורד אמיתי ואפילו העלאת הריבית אינה עונה להגדרה זו: מבחינתנו דשדוש 2000-2130 עודנו עימנו וזו בסה"כ יציאה מהגבולות המוכרים אבל יש די עד כמה המשקיעים יסכימו גם השנה לספוג תשואה אפסית בטח כשהאלטרנטיבה באג"ח מוכיחה עצמה מדי חודש בחודשו.

מניות ומגזרים
מבני תעשייה – שינוי המלצה ! תשואה נאה (7%) בטח בזמן שהמעוף נפל מטה ועדין ציפינו מהמניה ליותר. ברגע שהמחזורים במניה פחתו והקשו על מוסדיים להיכנס ראינו בלימה בעליות וכעת הדשדוש הנוכחי הוא הזדמנות נוחה לממש.

  • ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.


שבוע טוב ומוצלח !