לא כך. 6.5% אבטלה זה הטריגר לעליית הריבית קצרת הטווח.בפד מדברים על הזזת יעד האבטלה ל 6.5% (היעד שמתחתיו יפסק ה QE ).
ה - QE חייב להיפסק הרבה קודם
לא כך. 6.5% אבטלה זה הטריגר לעליית הריבית קצרת הטווח.בפד מדברים על הזזת יעד האבטלה ל 6.5% (היעד שמתחתיו יפסק ה QE ).
ה - QE חייב להיפסק הרבה קודם
ללא QE אני מעריך שהריבית קצרת הטווח לא תשאר נמוכה. זו מטרת ה QE בעצם, שמירה על ריבית נמוכה. אם הפד לא יקנה, כנראה שגם עדת המעריצים לא תקנה.פורסם במקור על ידי tby
אגב, הנה צטוטים מעניינים של ברננקי מהנאום האחרון שתמרץ השווקים:
the unemployment rate of 7.6% might overstate the health of the labor market.
פרשנות: גם אני (ברננקי) חושב שסטטיסטיקת התעסוקה בעייתית ומוטה.
"And I guess the final thing I would say in terms of risks of course is that we have seen some tightening of financial conditions, and that if, as I've said and as I said in my press conference and other places, that if financial conditions were to tighten to the extent that they jeopardize the achievement of our inflation and employment objectives, then we would have to push back against that."
פרשנות:ברננקי אומר שאם לא נגיע ליעדי האנפלציה והתעסוקה, אז נדחוף נגד ההידוק המוניטרי. שימו לב שהוא שם יעד האינפלציה לפני יעד התעסוקה.
לא לחינם הבורסה והזהב קפצו ביום חמישי.
אבי,
אני מקווה שזו לא שאלה ברצינות, אלא בבדיחות דעת.
אם זו שאלה רצינית - קצרה היריעה מלהרחיב חוץ מאשר שבעיקרון זה נכון - בטווח מאוד ארוך שווי מטבע מבוסס נייר שואף לאפס בגלל אינפלציה או פשיטת רגל של הגוף המנפיק (המדינה).
לדוגמה 100 דולר של 1774 הם 2,940,000 דולר של היום - אם היו צמודים למדד
בישראל, אינני רוצה אפילו לחשוב כמה לירה ישראלית היתה שווה היום אם היתה צמודה לאינפלציה
זו הסיבה מדוע לא נוהגים להחזיק כסף מזומן בצורה של שקים של שטרות בבית אלא משקיעים הכסף בנכסים נושאי תשואה הגבוהה מהאינפלציה.
כמשקיעים בזהב אתם מתבלבלים בין העובדה שהאינפלציה גורמת לכל המוצרים להתייקר - בין אם זה זהב או חצץ, שעת עבודה או שולחן לבין עליית ערך (ירידת ערך) שנובעת מסיבות אחרות - עלות הפקה (מחצבים), עלות גידול (גידולים חקלאיים) או עליה ברמת החיים שגוררת משכורות גבוהות יותר.
ה 100 דולר של 1774 ששווה היום כ - 3 מליון דולר, אם היה צמוד לגידול בעלות שכר העבודה היה שווה 54 מליון דולר! כלומר שכר העבודה עלה פי 18 יותר מהאינפלציה - תשווה את רמת החיים שלנו היום לרמת החיים ב 1774 ......
לכן השקעה במחצבים (זהב) תיתן, אולי, בטווח מאוד ארוך הגנה מאינפלציה ואולי קצת ערך נוסף אם מדובר במחצב שעלות ההפקה שלו גדלה יותר מהר מהאינפלציה מסיבות הקשורות מנדירותו - אך מכיוון שאינך מקבל כל תשואה על ההחזקה , יוצא שב 1774 קניתה זהב ב 100 דולר ושמרת על ערכו לאורך זמן - יש לך 3 מליון דולר, השקעת בכל דבר אחר שנותן תשואה -מאגח, מניות או מנדל"ן - יש לך בסדרי גודל יותר כשאתה לוקח בחשבון גם את אפקט הריבית דריבית.
עכשיו תחשוב שיש פריצת דרך טכנולוגית, וכריית זהב מבוצעת כולה ע"י רובוטים שעובדים 24/7 ועלות שהיא מזערית בהשוואה לעלות הפועלים היום, או שהיכולת לזהות מרבצי זהב משתפרת באופן דרמטי ועלויות חיפושי הזהב קטנות דרמטית - עלות ההפקה תרד ועימו ירד המחיר.
זה התרחש בחקלאות - המציאו את הקומביין - מחירי החיטה צנחו ו והם רחוקים מלהדביק את האינפלציה - מחירי החיטה יכולים קצת לעלות בגלל בצורת או סיבה זמנית אך בגלל שמחזורי התבואה הם קצרים - המחיר יחזור לעלות השולית מהר מאוד
נערך לאחרונה על ידי tby, 23.07.2013 בשעה 20:53
מה יכלת לקנות ב 1774 שישמור על ערכו עד היום? משהו שתוכל להיכנס איתו לבנק ולקבל את ערכו היום ? אולי דירה בעכו (לפני המצור של נפוליאון, אני מקווה שהטאבו שומר רישומים מאז) ? אולי דירה בניו יורק (אז עיירה תחת השלטון הבריטי, לא בטוח שארה"ב מכבדת שטרי בעלות מאז)? אולי מניה בבורסה (איזה בורסה ואיזה מניה ...), אולי אג"ח של האימפריה העותמנית? או אולי של האימפריה האוסטרו-הונגרית? או אולי אגח בריטי שמגובה בגביית המיסים מהמושבות הבריטיות בצפון אמריקה (בעיקר יבוא תה)?
ואין כוונתי לניהול דינמי של נכסים, אלא לקניה של נכס ודגירה עליו. הדבר היחיד שיכולת לעשות זאת איתו זה זהב.
נערך לאחרונה על ידי eyal12, 23.07.2013 בשעה 21:01
אין ויכוח שזהב נשאר זהב, כפי שדלי חצץ נשאר דלי חצץ - שגם את ערכו אתה תמיד יכול לקבל. אך עליך להתמודד עם העובדות כפי שהם:זהב לא צריך לנהל בחוכמה. במשך 5000 שנה יכולת לדגור עליו ולקבל ערכו בכל תקופה ובכל מקום בהיסטוריה האנושית. כמו שאנו יודעים היטב, לנהל הון בחוכמה לאורך תקופות של מאות שנים זה דבר קשה ביותר. תמיד יהיה יורש אידיוט שיחליט להשקיע במניות סיטי או ליהמן ב 2007 או במניות הצבעונים בהולנד במאה ה 17. זהב הוא ברירת מחדל שהוכיחה עצמה לאורך אלפי שנים.
100 דולר שהושקעו בזהב ב 1774 שווים 3 מליון דולר היום. במונחי הצמדה לשכר עבודה הם שווים 54 מליון דולר.
זה רק הצמדה למחירים, אין ריבית / דוידנדים כי זה גוש ברזל.
מה שאתה מפספס זה שזה לא שימור הון, זה פיחות הון רציני. אם ההון שלך ב 1774 היה 100 דולר והיום הוא 3 מליון דולר - ירדת מאוד מנכסיך. אם את זה אתה לא מבין, אז אין כל כך טעם בדיון כי אנחנו חלוקים על מה זה שימור הון.
רכישת נדל"ן להשקעה באזורים עירוניים מרכזיים והשכרתו היתה לא רק משמרת את ההון , אלא מגדילה אותו הרבה מעבר ל 54 מליון דולר - האפקט של ריבית דרבית על 240 שנה הוא אדיר - 3% לשנה יתנו לך פי 1200 מההשקעה המקורית!
אבל שוב - הדיון הוא תאורטי לחלוטין. כל דור שיורש הון עושה כרצונו ויש לזכור שההון מתחלק בין יורשים פעם אחר פעם , מממן רמת חיים גבוהה .
אני סבור שמי שמשקיע את זמנו בהשכלה וצבירת נסיון בתחום ההשקעות , בוודאי אם קורא את הנכתב כאן, יכול למצוא אפיקי השקעה מגוונים שכל אחד בנפרד יהיה יותר טוב מהשקעה בזהב, ובוודאי תיק נכסים מפוזר בין מדינות שונות - מניות / אגח / נכסי נדל"ן / עסקים.
אופק ההשקעה של תיק ני"ע מפוזר שמנוהל אינו דורות אלא מספר שנים קדימה -תיק פסיבי שמורכב ממדדים ותעודות סל יכול לעמוד ללא ניהול הרבה מאוד שנים, עד שיעלה הצורך לאזן אותו .
נכסי נדל"ן - זו יכולה להיות השקעה לכל החייים שעובדת בירושה - והיא נושאת תשואה
מה שאתה רואה זה תוצר של ריווחיות א-נורמלית בגלל מחירי זהב גבוהים, אם אתה מאמין שזהב זה הימור, אזי חברות המפיקות זהב תלויות במחירו ולכן הן הימור גם כן, אלא אם מחיר הזהב יגיע למחירים כל כך נמוכים שחברות יתחילו לפשוט רגל ומכרות יסגרו - זה הזמן להשקיע בחברות כריהמצב החברות לעומת זאת הוא מצוין - מאזן מצוין, רווחים וכל מה שהיית רוצה שיהיה בעסק טוב.
ישנן כמה שמצאתי בסקרין יחסית שטחי בלי ממש לחקור אותן לעומק:
NSU, IAG, BVN, AU
התעשיה שנמצאת במצב המתואר לעיל היא תעשית כריית הפחם - מחירים נמוכים, פשיטות רגל וסגירת מכרות
לא בהכרח.
כל חברה צריך לנתח לגופה.
מחיר המניות האלה משקף את הירידה ברווחיות ב-overshoot.
ישנן חברות כמו IAG למשל: price-to-book שלה ירד לכמעט 0.5,
כלומר גם עם הפגיעה ברווחיות היא שווה קנייה או לפחות ניתוח יותר מעמיק.
החברות האלה לא הפכו להיות מפסידות וגם לא צפויות להציג הפסדים,
למרות שלא נכון להסתמך על תחזיות.
לגבי תעשיית הפחם, זה סיפור אחר לטעמי.
יש לה מתחרה מאוד חזק בדמות הגז הטבעי.
לזהב אין מתחרים, אלא האופי הספקולטיבי והציקלי שלו
כמה דברים: 1. יכול להיות שהזהב לא מתאים לאחזקה ל- 239 השנים הקרובות, אבל הוא מתאים לאחזקה למספר שנים הקרובות. 2. איזה נכסים נסחרים לפי שווי הפקתם/בנייתם/עשייתם/כרייתם? נדל"ן? אייפון? מכונית? מה עם היצע וביקוש? מה עם ספקולציות? מה עם מחסור? הרי אין מספיק זהב בעולם לכך שכל אזרח בעולם יהיה הבעלים של אונקיית זהב. 3. מה העולם לא מבין לגבי פעילות הפד? 4. לפי איזה הצמדה לשכר עבודה הגעת ל- 54 מיליון?
הגב עם ציטוט
