הנושא המרכזי על סדר היום הוא לא פרסומי דוחו"ת החברות (שממשיכות להפתיע לטובה), לא נתוני המאקרו הטובים (ברובם- ראה הרחבה) או בעיה באירופה, אלא בעיקר בהמתנה לישיבת הפד ב-2/3 בנובמבר. החשש הוא, כמו שכתבתי גם שלשום, שדווקא נתונים טובים יגרמו לצרות מחשש שיובילו לצמצום תוכנית הרכישות של הפד (ראו הרחבה). ומה יותר גרוע מלקבל פתאום צפי לנתון טוב של הזמנות מוצרי ברי קיימא היום? תוכנית הפד תשפיע הן על המניות והן על האג"ח ולכן רואים אותן לאחרונה הופכות לחברות הכי טובות והולכות לכל כיוון ביחד.


מאקרו ומיקרו
אתמול פורסמו בארה"ב נתוני שוק הנדל"ן שהצביעו על ירידה חדה מהצפוי במחירי הבתים בארה"ב (עפ"י מדד קייס-שילר) ועליה (עפ"י מדד סוכנות הדיור הפדראלית). אבל השאר היה טוב: מדד אמון הצרכנים טיפס מעל הציפיות, מ-48.5 נק' ל-50.2 נק', ומדד סקטור התעשייה של הפד של ריצ'מונד טיפס מ-מינוס 2 נק' ל-5. היום יפורסמו בעיקר נתוני הזמנות מוצרי ברי קיימא, שצפוי שעלו בחודש ספטמבר ב-2%, העלייה החדה ביותר מזה 5 חודשים, על רקע הדו"חות הטובים של החברות. הפרסומים הטובים ממשיכים ובין המפרסמות החדשות שהפתיעו לטובה הן יצרנית התוכנות סאפ ודויטשה בנק.


אג"ח ממשלתי
כאמור האג"ח הממשלתיות נופלות הבוקר בכל העולם. התשואה על אג"ח אמריקאית ל-10 שנים מזנקת ל-2.69%, לאחר שבתחילת החודש נסחרה סביב 2.38%. עוד ברקע למסחר באג"ח, ההנפקה הצפויה היום של אג"ח ממשלתי אמריקאי ל-5 שנים בשווי של 35 מיליארד דולר, ההנפקה השלישית השבוע.


אם מחירים יורדים מתחת לאפס זה נקרא אינפלציה?
כשמחירים במגמת ירידה אנחנו מבינים שזאת דפלציה, אבל מה קורה אם המחירים יורדים מתחת לאפס? מה זאת אומרת מתחת לאפס: במהלך משבר הנדל"ן בארה"ב סיפרתי שבאזורים מסוימים בארה"ב (בעיקר בפלורידה) בעלי הבתים הם שמשלמים לשוכרים. זאת מכל מיני סיבות: אחרת וונדליסטיים היו גורמים להם נזקים, תשלומי המיסים השוטפים, שמירה על תחזוקה שוטפת, מניעת בלאי וכדומה. אם לשוכר משלמים ופתאום הוא בא לבעל הבית ומודיע לו שהחליט לעלות את דמי השכירות שהוא דורש ממנו כדי לגור בביתו, איך מחשבים את זה במדד המחירים לצרכן? האם אותו שוכר נחשב עובד או מובטל? ועוד שאלות מוזרות... ואם כבר מוזרות: אג"ח צמודות של מדינות רבות בעולם נסחרות היום בתשואה שלילית לפדיון, כלומר, המשקיעים משלמים בשביל להלוות למדינה. כמובן שאם בעתיד האינפלציה אכן תתרחש הם יזכו לקבל חלק ממנה, אך במידה והאינפלציה תהיה נמוכה או אפילו תתברר כדפלציה, הם יצטרכו לשלם יותר. היום כדי להלוות לממשלת ארה"ב לחמש שנים צריך לשלם לה כחצי אחוז כל שנה, אם תהיה בפועל דפלציה יהיה להוסיף לחצי אחוז הזה את שיעור ירידת המחיר. למעשה, באג"ח צמודה עלול המשקיע לשחוק את כספו בדפלציה לא פחות משחיקה שעלולה לבוא למשקיע באג"ח לא צמודה באינפלציה. בעולם שלילי שכזה למה שגם הבנק המרכזי לא יפחית את הריבית מתחת לאפס? אל תפסלו כלום. עכשיו, מה הסיכוי שבאמת תהיה דפלציה???:


מה הסיכוי לדפלציה בארה"ב?
בכירי הפד חוששים בגלוי מדפלציה, ברקע מחירי הבתים ממשיכים לרדת (לפי מדד מחירי הבתים של קייס שילר שפורסם אתמול), שיעור האבטלה סביב ה-10% ולא מאפשר אינפלציה, הדולר מחוזק באופן מלאכותי ע"י בנקים מרכזיים רבים בעולם (סין, יפן...) והצריכה בארה"ב אינה חזקה דיה. את תקוותם לאינפלציה תולים כולם בתוכנית רכישות האג"ח של הפד, אך לתוכנית הקודמת, בשווי 1.7 טריליון דולר, לא בטוח שהייתה יותר השפעה מזאת שגרמה לעליות המחירים התיקון לירידות המחירים החדות במחצית השנייה של 2008. נזכיר כי זהו אינו כסף שמודפס ומחולק להמונים, אלא קניית נכסים מהבנקים. הבעיה שצוואר הבקבוק להוצאות היום בארה"ב אינו הבנקים ואלה רוצים להלוות יותר ממה שהציבור שם רוצה ללוות. התוכנית גם לא פוטרת את לוקחי המשכנתאות מתשלומיהם, כך שמבחינתם הצרה עוד לא נגמרה. אני בכלל חושב שאסור לבנות יותר מידי על תוכנית הפד (QE2):


תוכנית הפד: אל האינסוף ומעבר לו
Space, the final frontier. These are the voyages of the Starship Enterprise. It's five-year mission: To explore strange new worlds, to seek out new life and new civilizations, to boldly go where no man has gone before.

מוניטריה, הגבול האחרון. אלה הם מסעותיו של הפד האמריקאי. בפעם השנייה מאז התמנה לנגיד ב-2006 יוצא ברננקי עם ציוותו לחפש כלים מוניטרים חדשים כדי לעורר אינפלציה, כדי להוזיל את ההלוואות במונחים ריאליים, כדי לעודד את הצריכה וכדי להוריד את שיעור האבטלה, לצעוד באומץ אל מקומות שאף נגיד או בנק מרכזי עוד לא היו לפניו.

בשונה מהתוכנית הקודמת, בשווי של 1.7 טריליון דולר, התוכנית הפעם תשוגר מרמה של ריבית אפסית, ההשפעה שלה עשויה להיות שונה. הערכות לגבי גובה התוכנית נעות בין 1 טריליון (בנק אוף אמריקה) ל-2 טריליון דולר (גולדמן זאקס). בכל מקרה בשלב ראשון מעריכים כולם יוכרז על רכישה בשווי 500 מיליארד דולר. התוכנית תגדיל את מצבת הנכסים במאזן הפד, שעומדת היום על 2.3 טריליון דולר. בשאלת גודל התוכנית צריך לזכור שברקע יש גם מלחמת מטבעות בעולם. ארה"ב, נזכיר, הואשמה ע"י גרמניה כי ההרחבות המוניטריות האגרסיביות שלה הן סוג של התקפה מטבעית, ולכן יתכן שלאחר פגישת מדינות ה-G20 בסוף השבוע, שלאחריה העלתה סין את הריבית, יתקשה הפד להעביר תוכנית גדולה. כך שמלבד להערכתי שהשפעת התוכנית בין כה וכה תהיה מתונה, תוסיפו לכך את האפשרות שהיא גם תהיה קטנה מהצפוי ואז בכלל יהיו כמה שהולכים להתאכזב. אני עדיין לא חושב שכדאי לנסות לתזמן את התיאוריה הזאת ולצאת ממניות ובטח שלא לעבור לאג"ח שיפגעו גם הן.


מה ארה"ב מעדיפה, דולר חזק או חלש?
מצד אחד דולר חלש יתמוך ביצוא האמריקאי, יגדיל את מספר המשרות בחברות המייצאות, אלה יצרכו יותר וכו' וכו'. מצד שני, דולר חלש ייקר את עלות יבוא המוצרים, חומרי הגלם והדלק, יפגע ישירות בצריכה, המהווה יותר מ-70% מהכלכלה האמריקאית. אז מה עדיף?


כדאי למדינה להיכנס לחדלות פירעון או לפגוע ישירות במטבע?
רבים מאמינים כי כאשר מדינה נקלעת למשבר כלכלי של "חיים או מוות" היא תדפיס כסף ותשחק את המטבע המקומי שלה ככל שיידרש כדי לעמוד בהתחייבויותיה. בפועל, במקרים רבים, מדינות מעדיפות להיכנס לחדלות פירעון. כלומר, לא לפגוע ישירות במטבע ופשוט להשתמט מהחוב. צריך לקחת את זה בחשבון שרוצים להמר נגד מדינה מסוימת.


המשקיע האגדי ג'ון טמפלטון:
"שוק שורי נולד מפאסימיות, גדל בסקפטיות, מתבגר באופטימיות ומת באופוריה".

אילו הייתם שואלים אותי, יש לי תחושה שאנחנו עדיין בשלב הסקפטיות, לא ככה? אתם לא סקפטיים לגבי תוכנית הפד, לגבי האמיתיות של העליות? לא תמיד אמרתם לי שכל העליות האחרונות הן מלאכותיות? אז אם אתם לא בקטגוריה של הסקפטיים, אז אני כבר לא יודע מי כן. סקפטיים=מניות.


לרגל חציית שיא טרום המשבר במדד המעו"ף:
מוקדש למוכרי המניות בירידות ורוכשי האג"ח בעליות, שצובטים את עצמם אם אמת או חלום