זהו שנהוג לחשוב כי אותם אגחים שנסחרים במחירי פארי ומעל להם אכן בטוחים לפדיון - ולמרות שזה נכון לחק מאותם ניירות (עבור חברות יציבות וגדולות בשוק הישראלי), ישנם הרבה ניירות של חברות שעתידן אינן ממש מובטח לחלוטין ואף כאילו שיכולת הפרעון העתידי שלהם תלויה בשיפור השוק והמשך צמיחה של החברה - אך למרות כל זאת נסחרים בתשואה דומה או קרובה לאותם בטוחים אמיתיים.

כלומר נוכל להחזיק בהם לאורך זמן וההפסד יבוא דווקא בפדיון!

הייתי אומר כי הביטוי (שאני דווקא שוקל לחיוב לאמץ ) של בטוחים לפדיון נכון רק עבור הקבוצה הראשונה של הניירות ולא לשנייה, כאשר שני הקבוצות עוד עתידיים להפגע לדעתי במחיר השוק עם עליית הריבית - כפי שהוסבר בעבר.

אבל נקודה טובה למחשבה...