השבוע החולף, הציף הלכה למעשה את הכתוב בסקירות בשבועיים האחרונים. לפני שבועיים התרעתי כי הראלי קרוב לסיומו לאחר מהלך מרשים ולא מבוסס. השבוע שלאחר מכן, עוד הסתיים בצורה חיובית אך זניחה ואילו בשבוע הנוכחי ראינו כי המדדים מתקשים להמשיך במומנטום ואט-אט נתונים חיוביים אינם ממריצים כבעבר. כפי שצפינו בשבוע שעבר, המדד הגיע עד לנקודת 850 הקריטית אך שם כשל, וניתר אחורה במהירות. אחזור על דבריי משבוע שעבר – נקודה זו היא-היא הנקודה הקריטית שתתן לנו אינדיקציה אמיתית האם אנו מצויים סה"כ בתיקון או שמא עלינו לשנות הערכות לטווח הבינוני.
חשוב אף לתת את הדעת, למחזורים ההולכים וקטנים בשבועיים האחרונים. דומה, כי כל מי שיכל לקנות (המוסדיים) כבר קנה, וכעת לא נותר מי שימשיך לדחוף את המדדים כלפי מעלה (הציבור). הדברים אמורים כמובן גם בהקשר לשוק האמריקני.
שחקני המעוף מצידם, אף הם אינם מתנגדים לירידה במדד שכן נקודת הפגיעה מבחינתם עודנה רחוקה ולכן אלו הסבורים כי המדד יתמך על-ידם טרם הפקיעה צפויים להתבדות.
אם עלי לסכם את השבוע, אני יכול לומר מדובר בשבוע מאוד שלילי. אמנם, אם נבחן אן המספרים והתשואות השבועיות ניווכח כי הירידה אינה כה חדה, אך ברמת המאקרו הנתונים השליליים הוציאו את הרוח מהמפרשים לא בשל נוראיותם אלא בשל אותו סימן לכך שהמגמה אינה עקבית כפי שרבים סברו (ולכך אתייחס עוד בהמשך).
חשוב גם להבחין ברמה הטכנית, כי מחזורי העליות בהשוואה לעליות הקודמות נמוכים משמעותית ואילו בימי ירידיות התמונה היא הפוכה. עוד נזכיר, כי מדד אשר פורץ שיא חדש אך במחזור נמוך מאשר נפרץ השיא הקודם, מבשר לרוב על תיקון העתיד להסתיים ולא על שינוי מגמה.
לא הייתי חורץ את גורל העליות בשלב זה אך כבעבר אני מתקשה לראות בפרץ האופטימיות האחרון יותר מאשר תיקון מתבקש ולא שינוי מגמה.
חדשה מעניינת שהפתיעה לא מעט אנשים הגיעה מכיוונם של הזרים. בנק ישראל הודיע כי כ 150 מליון דולר נטו מומשו במהלך חודש מרץ, ובפרט ממניות הבנקים. לא ניתן לקחת מהזרים את הקרדיט על כך שזיהו את שינוי המגמה עוד טרם התחיל (ואולי בעצם הם שינו את המגמה?!), ולכן נפרגן להם גם הפעם שהם רואים את הנולד מעט טוב יותר מהמשקיע הממוצע. נוסיף על כך את העובדה, כי גם בשבוע החולף גדלו פוזיציות השורט על מניות הבנקים בארה"ב והרי לנו הנחה סבירה כי לפנינו גל ירידות שיובל כבעבר ע"י מניות הפיננסים. שוב, אין הדברים אמורים בנוגע לכל המניות אך סבור אנוכי כי כולם יסכימו שהתיקון היה פשוט מהיר מידי וחד מידי.
משרד האוצר הציג שתי קרנות מנוף נוספות, שיצטרפו לקרן שכבר הוקמה במרץ בהיקף של 2.5 מיליארד ₪. בכך, טוען האוצר, סתם את הגולל על עזרה והתערבות בשוק האג"ח הקונצרני. יתרה מזאת, הקפידו בכיריו להציג את הנ"ל כהישג בעוד שבפועל בסה"כ היה מדובר על טיימינג ולא מעבר לכך. החברות הגדולות במשק זקוקות לעזרה, גם עכשיו, וסירוב הושטת היד בהכרח יגרור נפילות. בתחילה נפילות של חברות קטנות, אך לאחר מכן, כשכדור השלג כבר יתחיל להתגלג (ואנו עדים מידי שבוע לעוד חברה ועוד חברה שאין ביכולתה לשלם את תשלומי האג"ח) הוא יפגע גם בחברות הגדולות. דווקא בעת הזו, בה נדמה כי עומעמה עוצמת המשבר לא משכילים בכירי המשרד להציע הסדרים נוחים בכדי לתמוך באלו שמחר שוב לא ניתן יהא להצילם. כפי שכתבתי בעבר, אני סבור כי יש לתת לחברות הכושלות באשר הן לקרוס אך מכיוון שברור שדבר מעין זה לא יקרה (בנקים או חברות "פשוט גדולות מידי") חבל להמתין לדברים שבעוד ימים יעלו יקר יותר.
כמובן, שבכלכלה הריאלית כבחודשים האחרונים לא שמעו כלל על התאוששות המשק, והדבר בא לידי ביטוי בירידה נוספת בת 7% בביקוש לעובדים באפריל בהשוואה למרץ. אע"פ שלדעתי הנתון מעט מוגזם משום שעלינו לזכור כי חג הפסח ויום הזכרון והעצמאות חלו בחודש זה, הרי שההתאוששות אינה צפויה לצוץ בקרבנו בעת הקרובה ועודני מאמין כי נגיע לאחוז אבטלה גבוה משמעותית מהערכות הלמ"ס. אחוז אבטלה ברמה כזו ששוק ההון המקומי לא יוכל פשוט להתעלם מהכלכלה הריאלית. כמובן, שתמיד יהיו חברות בולטות ויוצאות דופן שידעו לשגשג גם בעיתות משבר בתקווה שאיתנותן תעמוד להן ולנו.
אירופה לא סיפקה אירועים או חדשות מעניינות אך למשקיע הסולידי כדאי להביט לכיוון אג"חי המדינות במזרח היבשת. היבשת כולה ללא יוצא דופן ביצעה מהלך התאוששות מרשים כשאר השווקים (ואף מעבר להם) והדבר בא לידי ביטוי בעליות מרשימות הן בשוקי המניות והן בשוקי האג"ח. בעוד בשוקי המניות ניתן למצוא הגיון במהלך הרי שבאגחי המדינות החלשות באירופה (רובן כמובן במזרחה) לא ניתן למצוא הגיון רב, המסביר כיצד מדינה שאך לפני חודש היתה על סף חדלות פירעון מדורגת כיום כמדינה איתנה. לא יתכן שמדינה אשר לוותה סכומי עתק ולכן דירוג החוב שלה ירד משמעותית תגייס בעת הנוכחית כמדינה הממוקמת שתי דרגות מעליה. דוגמאות בולטות הן רומניה והונגריה שאע"פ שברמת החוב/הנפקה לא בוצע כל שינוי הרי שהאגחים שלהן רשמו התאוששות יפה. בעת ירידות, כמובן ששוב האגחים הללו צפויים לרשום תשואת חסר אל מול עמיתיהם הן משום שמלכתחילה הם אכן חלשים יותר והן בשל שינאת הסיכון, ולכן למשקיע הסולידי יש מקום לפתוח פוזיציות שורט על אותם מדדי אגח שביצעו מהלך מרשים באותן המדינות (זהה לרעיון השורט על מדדי התל-בונד בארץ).
עוד ממאפייני התקופה האחרונה, חל שינוי של מאה ושמונים מעלות בהמלצות של אנליסטי הבנקים. בעוד שאך לפני תקופה קצרה הללו היו בטוחים כי מדובר בתיקון בלבד הרי שכיום הם ממליצים לנצל כל ירידה לשם הגדלת החשיפה המנייתית. נכון שאיש לא חזה את עוצמת והיקף הראלי אך אותם המשקיעים המנהלים את כספם דרך הבנקים טוב יעשו אם ימתינו עוד פרק זמן קצר בטרם יבצעו שינוי בהערכותיהם הם. אותם אנליסטים הם חסרי שם, אין אנו יכולים כלקוחות הבנק לכתוב להם, לשאול, להתייעץ אך התיקים המנוהלים על-ידי יועצי ההשקעות מנוהלים למעשה על-ידם. באופן אבסורדי, גם עובדי הבנק אינם יודעים מיהם אותם אנליסטים וחשוב מכך על סמך איזה מידע מבוססות ההערכות הקובעות למאות אלפי לקוחות הבנק כיצד תיראה שורת רווחיהם. אני משוכנע שסבלנות במקרה הזה, תתגלה כתכונה מועילה במיוחד, מה גם שהשינוי בהערכות הגיע לאחר ראלי בן 30%.
ארה"ב דואגת ליצור עניין כמעט כל יום מחדש, כשכמובן שוק המכוניות בראש סדר הדאגות.
זה התחיל בקרייזלר, המצויה כבר כעת בהליך פשיטת רגל, שהודיעה כי תסגור כמעט 800 סוכנויות בפחות מרבעון, והמשיך בהודעה דומה מצד GM (כ 1100 סוכנויות). נכון כי לא מדובר במפעלי ענק עם מאות אלפי עובדים אך גם ההשפעה על אותם אלפי משקי בית תמצא דרכה לשורות הסטטיסטיקה השונות. רבים שואלים באופן טבעי, האם הדבר הנכון כעת הוא לקנות מניות רכב יפניות שקרוב לוודאי יתחזקו עם גדילת נתח השוק שלהן? התשובה היא שלילית, לפחות בשלב זה. אין אנו מצויים בשוק בו הגדילה היא רוחבית ולכן על אף הקשיים לא ניתן למצוא מנית רכב שרשמה תשואה חיובית בשנה האחרונה. בנוסף השוק היפני שמאז ומעולם הוגדר כשוק חדשני ויצירתי הולך ומאבד את הבכורה בתחום זה לטובת שוק הרכב ההודי. זאת ועוד, שולי הרווח הולכים וקטנים בתעשייה בה הביקוש לרכבי ענק מוחלף אט-אט ברכבים היברידיים, תכונה הצפויה לקבל עידוד מצד הממשל. כמובן שאותן חברות ירויחו ממצב זה ואפשרי לרכשן כהשקעה לטווח ארוך אך איני מוצא עדיפות להן מעבר לאותה עדיפות שהיתה קיימת טרם המשבר.
חשוב לציין נקודה נוספת, שלא קיבלה ביטוי בתקשורת המקומית, והיא כי בעיית סגירת אותן סוכנויות היא מעבר לבעייה נקודתית של קרייזלר ו GM ויכולה להשליך על תעשיית הרכב כולה. עיקר הסוכנויות של GM מוחזקות בדרך של זכיינות (בקרייזלר מרבית הסוכנויות מאויישות ע"י עובדי החברה). החשש הוא כי אותם זכייינם מבינים כעת שמה שברשותם כיום כנראה יהיה שווה הרבה פחות מחר (ההיקפים הם מאות אלפי כלי רכב של שתי החברות), משום שהצרכנים לא ימהרו לקנות רכב מחברה שמחר לא תוכל לספק חלפים, תמיכה, ובכלל, וכך למעשה ימהרו להיפטר מהמלאי הגדול במחירים נמוכים במיוחד. מצב מעין זה, שרק כיום הממשל נותן עליו את הדעת, יכול להוביל להצפה של השוק וכמובן לפגיעה באותן חברות שעוד מוגדרות בשלב זה יציבות (פורד). זוהי גם סיבה נוספת לא למהר לרכוש ממניות החברות היפניות שלמעלה ממחיצת רווחיהן מגיעה מהשוק האמריקני.
בשל כל אלה, לא מפתיע כלל, כי מחיר המניה צנח למחירי שנת 33 . המדאיג מכל בנוגע ל GM הוא שבכירי החברה אחראים ישירות לצניחה החדה לאחר שבצעו מכירה בהיקפים גדולים. המשקיעים סבורים ובצדק כי אם סגן היו"ר נפתר מכל אחזקותיו במניה כנראה שהוא מעריך את סיכויי הישרדותה כאפסיים במיוחד. נוסיף על כך את אפשרות דילול המניות והרי שאין כל סיבה להשקיע במניה. ובכל זאת, המניה אינה נמחקת. רבים מוכנים לקחת את הסיכון במחירים הנוכחיים, משום שגם לאחר דילול, צליחת המשבר מצד החברה משמעה רווחי עתק למשקיעים. האם מדובר כאן על פרץ אופטימיות או השקעה מבריקה- ימים יגידו.
ואם מידי יום נתון כי השוק הולל ומתכווץ, הולך ומצטמצם, אזי לא מפתיע כי מעסיקים יקדימו תרופה למכה. הדבר כמובן תורגם לנתון תביעות האבטלה הראשוניות עבור השבוע המסתיים ב 9 לחודש אשר רשם עליה של 32,000 תביעות חדשות לעומת צפי של כמחצית מכך. בתחילת הסקירה ציינתי כי העקביות היא הדבר החשוב בחודש האחרון. רבים העריכו כי כבר פגשנו את תחתית שוק התעסוקה ולכן נבחין במגמת שיפור עקבית. כעת, המציאות טופחת על פניהם ומוכיחה כי יתכן בהחלט שהרע ביותר עוד לפנינו ושלבטח ההתאוששות אינה כה קרובה כפי שצפו בשבועות האחרונים. בסקירות האחרונות ציינתי כי גם בשפל הראשון היו חודשים של התאוששות מרשימה ומייד לאחריהם חודשים עגומים במיוחד. אז אף אחד לא גזר כי רצף שבועות חיוביים מבשר את בוא האביב, כך שתמוה בעיניי מדוע הפעם שונים פני הדברים.
דוגמא נוספת למצב הגיעה משוק הדיור שהראה במשך שבועות מספר התאוששות – עדיין ירידה בערך הנכסים, אך פחותה משמעותית מהירידה הדרמטית שאפיינה את פרוץ המשבר. הנתון שגרם לאכזבה הוא עליה של 32% בעיקולי הדירות באפריל. כמובן, שההשפעה היא בהגדלת היצע הדירות שיוצעו בשוק, וכפועל יוצא, המשך ירידת המחירים. רבים אינן מודעים לכך, אך הזינוק העגום מיוחס ברובו לממשל אובמה. עם היכנסו לבית הלבן, החליט הנשיא על הקפאת עיקולי הדירות של המפגרים בתשלומי המשכנתא (רבים שכחו או העדיפו להתעלם מנתון זה בנתחם את הנתונים המשוייכים לשוק הדיור). כעת, צוואר הבקבוק השתחרר ועתיד להוריד בחדות את המחירים משמעותית מהמצב בו הבתים המעוקלים היו זולגים באיטיות לשוק. כך או כך, מתבקש תיקון לתיקון ובשלב זה איני רואה טעם לשנות את הערכת הבסיס כי אנו עודנו בשוק יורד.
סקטור הפיננסים שהיווה את הקטר לראלי הנוכחי מתקשה אף הוא למשוך אחריו את קרונות החברות וניתן היה להבחין כי על אף דוחות טובים התקשו המניות להתאושש ורשמו ירידות חדות.
ובכל זאת, הזדמנות למשקיע הסולידי מצויה באג"ח ממשלת ארה"ב. עם התאוששות השווקים כסף רב נותב לעבר אפיקי המניות והאג"ח הקונצרני בשל אותה ירידה במדד הפחד. כעת, האג"חים הבטוחים בעולם ממשיכים להיחתך אע"פ שכלל לא בטוח שתם המשבר. אין ההצעה כמובן לרכוש אג"חים אלו לטווח ארוך אך בתקופה בה אנו מחפשים למנף תשואה במינימום סיכון יש למשקיעים הסולידיים שבינינו הזדמנות לרווח מהיר בפרק זמן קצר (להערכתי חודשיים).
מגזרים ומניות
נדל"ן – צפוי להציג תשואת חסר ביחס למדד לאחר מהלך עליות לא מבוסס. כבעבר, מגמת הירידות תובל ע"י אפריקה.
בנקים – המשך הירידות הצפויה במניות אלה בארה"ב תוביל כמובן לירידות אף אצלנו. עם ובלי קשר לסאגת הנגיד, בנק פועלים צפוי להוביל מגמה זו.
נפט – בדיוק כבנדל"ן וכהמשך לשבוע שעבר, התיקון הוא מתבקש שכן העליה במחיר אינה מבוססת וספקולטיבית בשל ההשערות ליציאה מהמיתון. יתרה מזאת, העליה האחרונה עומדת בניגוד לדו"ח המלאים, מה שקרוב לוודאי יתמוך במגמת הירידה. התנגדות חזקה ביותר מצויה במחיר 58$ לחבית.
זהב – להערכתי בימים הקרובים נראה תנועה מעלה מצד הזהב בשל החששות שיגברו .
תלבונד – בשלב זה הייתי נמנע. רווחים יפים השאנו בחודשים האחרונים אך הנהירה לאג"חים הקונצרניים ללא אבחנה תיפסק בקרוב ותגרור ירידות גם אם לא חדות במיוחד.
טאואר- המניה המועדפת למסחר תוך יומי. כפי שצפינו בעבר, תנודיות חדה במיוחד סביב רמות 110-128, כשפריצת אחת מרמות אלו תוביל למהלך חד בהתאם למגמה.
וריפון – הירידות צפויות להימשך ואיני מוצא סיבה לחזור בשלב זה למניה.
שופרסל – הדו"ח מציג חברה איתנה שתצלח אף את המשבר ותצא ממנו מחוזקת. מניה מצויינת לטווח ארוך וצפויה אף להציג תיקון בטווח הקרוב לגל הירידות האחרון.
אורכית – ירידה לשער 10 תהווה הזדמנות קנייה לטווח קצר בשל תיקון צפוי.
מכתשים אגן – המניה לפני תיקון חד מטה. אלו שנשארו טוב יעשו אם יממשו.
שטראוס – לא מניה מעניינת במיוחד, אך להערכתי בטווח הקצר נראה תיקון מה גם שהסולידיות בה תשחק תפקיד.
אורמת – חוזר שוב על המלצת המכירה למניה.
• את סקירת האופציות ניתן לקרוא תחת פורום אופציות מאי.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
