המצב הוא שאנו בשלב זהפועלים מכורח ולא מבחירה, ואין דבר שנוא מזה.
בכדי להתחיל ולמתוח גבול עליון אנו נאלצים לכתוב כמויות מאוד גדולות של אופציות PUT יקרות.
מכיוון שתקבול בסטיה הנוכחית ובסטרייק הנוכחי מצוי רק ב 1220, הכתיבה היא קרובה ומוגזמת.
החשש כרגע אינו מסקוויז כי אם מהיפוך מהיר במדדים, וזיכרו כי אנו עוד מרחק רב מהפקיעה. כמובן שגם חשש מסקוויז קיים אך אין כ"כ מה לעשות איתו בשלב זה, בשל דלילות מסחר בנובמבר (ולגלגל שבועייים וחצי לפקיעה זה מעט סוראלסטי).
ההגיון אומר שאם תגענה ירידות, הכתיבות יסגרו ב 1220 אך זה רק בתאוריה. בפועל, היפוך אלים יגרור נזק בצד השני וחוזר חלילה. אין משמעות הדבר שגבול תחתון מצוי ב 1220 אך בהחלט בשלב זה כל העת מקדמים את הרגל.
אני לא נכנס להגדרה אופוריה או לאו מהטעם הפשוט, שאופוריה היא סוג מצב לא תקין או מוגזם. אם ברננקי ממשיך לעשות ככל העולה על רוחו וחותם על שינוי חוקי העולם בעצמו, המשקיעים בטח לא יתנגדו לזה. בארה"ב עוד רחוקים מהשיא וניתן להבין את העליות. זה שכאן חגיגה זה כבר פועל יוצא, ומאפיין את הבורסה הישראלית.
על התערבות בשוק אין בכלל מה לדבר. הציבור שועט ולעמוד מולו משמעו להידרס ולחינם. ניתן ללבות ירידות אך צריך קצה חוט, ומכיוון שאזל הצבע האדום בבורסה זה פשוט בלתי אפשרי. אותו ציבור מוביל גם לחוסר תמחור מוחלט. לא אפרט כאן מניות אך כשקונים קרנות,מנהל הקרן מחויב לקנות עפ"י תשקיף ולכן אין יותר מידי שיקול דעת. השיקול הוא במה קונים אך לא באפיק. ישנן מניות שהיו יקרות טרם השבוע, וכעת הן מגלמות יותר משווין לפי כל מודל.
צפינו חודש מעניין, ובפרט בשל אורכו, אך אני חושב שכל הפעילים בבורסה - כולם כולל כולם היו מייחלים לרגיעה. זה לא בריא בטווח שמעבר למספר ימים, בעוד שמימושים הם דבר בריא גם לשוק עולה.