סיכום החג בעולם
המניות אומנם עלו, מחירי אג"ח מדינה אומנם ירדו, אבל האינדיקטורים הכלכליים שפורסמו בעולם בשלושת ימי החג היו מספיק מעורבים, בשביל שלא באמת ישנו למישהו את התחזיות וההערכות. השינוי במחירים נובע יותר מתנודתיות יומית רגילה, מאשר מכל דבר אחר.

ירידה בת 30% במחזורים בשוק המניות בארה"ב
זה לא רק הקיץ – הירידה היא בחודש וחצי האחרון בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. זה גם לא ראש השנה שנפל בשנה שעברה בסופ"ש.
הציבור האמריקאי פשוט לא חזר לשוק. מתבקש לטעון שהוא עדיין מלקק את הפצעים מהמפולת של 2008, אבל שובר האמון העיקרי נחשב ל"פלאש קראש" שארע בראשית מאי כאשר רוב המניות איבדו 60% מערכן בתוך חמש דקות, ועלו חזרה (חלק מהדרך חזרה) בתוך דקה וחצי. הציבור הרחב, שלא עוסק במסחר באלגוריתמים לא מבין עד היום איך דבר כזה יכול להתרחש (גם ברשות ני"ע שתגיש בימים הקרובים את מסקנותיה לא מוכנים או לא יכולים לתת הסבר מפורט). הציבור חש שהוא בשר תותחים של אנשי המקצוע המתוחכמים, ועזב את השוק.

המחזורים הנמוכים הם אחד הגורמים לתנודתיות הגבוהה יותר בחודשים האחרונים, אם כי קיימים גורמים אמיתיים חשובים יותר המסבירים אותה. התקווה היא שהמחזורים ישובו עתה, משהסתיים הקיץ וראש השנה. נחיה ונראה.

נתוני המקרו – מעורבים:
כל חזאי יכול היה למצוא חיזוק לתחזיתו בנתוני המקרו שפורסמו במהלך החג:
• בארה"ב פורסם הנתון החודשי בדבר תביעות ראשונות לדמי אבטלה, שהיה טוב מהצפוי. עם זאת, בגלל סוף השבוע של הלייבור דיי, לא כל המדינות הגישו את מספריהן – מה שמבטיח תיקונים משמעותיים לאחור במספר בשבוע הבא.
• גם הנתון בדבר מאזן הסחר של ארה"ב בחודש החולף הפתיע לטובה.
• לעומת זאת, הנתון על הגידול החד ביותר במלאים הסיטונאיים מזה שנתיים, בהחלט אינו חיובי.
• גם ספר הבז', סקירה תקופתית של 12 מחוזות כלכליים בארה"ב, לא הביא עמו בשורות טובות. משפט המפתח מתוך הסקירה היה זה שדיווח על צמיחה בארה"ב, אולם "קיימים סימנים נרחבים להאטה בקצב שלה". מתוך 12 המחוזות, 4 דיווחו על נתונים כלכליים חזקים יותר (בהשוואה לדוח הקודם), בשניים לא היה שינוי, וב-6 היתה החמרה.
• בסין דווח על גידול חד ביבוא. נזכיר, שהאטה ביבוא של סין היה בין הגורמים לירידת מחירי המניות בעולם ביום בו פורסם הנתון בחודש שעבר.
• בגרמניה פחת היצוא לראשונה מזה שלושה חודשים.

באזל III - הצרות של הבנקים לא נגמרו
הפרטים הסופיים של התקנות החדשות יתפרסמו רק בימים הקרובים, אבל הערכה רווחת היא שהבנקים באירופה יידרשו לגייס עוד 105 מיליארד אירו. אלו כנראה חדשות מצוינות ליציבות העתידית של מערכת הבנקאות בעולם, אבל המגבלות על מתן אשראי שהתקנות החדשות תחייבנה, הן בעיתיות לצמיחה של המדינות בטווח הבינוני.

ההשפעה של התקנות על הבנקים בארה"ב לא אמורה להיות מאוד מרחיקת לכת; על הבנקים באירופה כן. צריך גם לזכור שהדרישות החדשות תופעלנה בהדרגה – עד 2018.
דויטשה בנק כבר הודיע על כוונתו לגייס 9 מיליארד אירו בזמן הקרוב – הודעה שהובילה לירידת המניה שלו וגם של בנקים אחרים באירופה, אבל למחרת כבר נרגעו מעט.

אירלנד מפצלת בנק ל"בנק טוב" ול"בנק רע" – כל כך 2008!
במהלך החג הודיעה אירלנד על הארכת הערבות שהיא נותנת להשקעה בפקדונות בכל הבנקים שלה. המשבר עדיין לא הסתיים.

אירלנד מעניינת אותנו, לא בגלל ההשפעה הישירה שלה על השווקים בישראל, אלא בגלל שהיא מזכירה לכולם, שזה שכבר לא מדברים על נכסים רעילים במאזני הבנקים או על אפשרות למשבר חובות של מדינות או על אפשרות של משבר פיננסי עקב חשיפה של בנקים לחובות אלו, לא אומר שהבעיות נפתרו. הן שם כל הזמן. פשוט הזרקור עבר להאיר מוקדים של בעיות אחרות.

הממשלה האירית הודיעה שאנגלו-אייריש בנק, שהלאימה בראשית 2009, יפוצל ל"בנק טוב", בו יהיו הפקדונות, ול"בנק רע", בו מוחזקים כל הנכסים הרעילים. הראשון יימכר ולשני יוזרם עוד כסף. משלם המיסים האירי כבר הזרים לבנק הזה 23 מיליארד אירו, והצפי הוא שיוזרמו עוד עשרה מיליארד – הערכה רשמית תפורסם בעוד חודש. סך הכסף שיוזרם לבנק האחד הזה, צפוי להיות גבוה מסך ההכנסות ממיסים לשנה שלימה באירלנד.
בהחלט יתכן שאירלנד תהיה המדינה השניה, אחרי יוון, שתזדקק לסיוע ישיר של הבנק המרכזי האירופי.

מעבר לעלות הכספית הבלתי נתפסת, אירלנד עשויה להיות הראשונה שתציג בעיה שלהערכתנו תתפשט אל כל דרום אירופה בשנים הקרובות.
שלא כמו שאר חברותיה למועדון ה-PIIGS, אירלנד הכירה בבעיות שלה מהרגע הראשון (הרגע הראשון שאחרי הפיצוץ, הכוונה. לא, חלילה, לפניו).
שלא כמו שאר חברותיה, היא התחילה לטפל בבעיה באופן מיידי, עם תוכניות צנע מרחיקות לכת. התוכניות הללו התקבלו בהשלמה ובהבנה ע"י האירי הממוצע, מבלי שמצא לנכון לצאת לרחובות ולהפגין נגד העלאת גיל הפנסיה (מ-60 ל-62(!), כמו שנעשה השבוע בצרפת, למשל).
בקיצור, אירלנד חברה באיגוד המדינות המאוד בעיתיות, אבל בתוך הקבוצה הזו היא מצטיינת בטיפול בהן.

התוצאה של הסיפור האירי היא עליית התשואות על האיגרת הממשלתית אל מעבר ל-6%, ופתיחת המרווח מול איגרת גרמנית לשיא של כל הזמנים. המרווחים של איגרות של יוון ושל ספרד עלו גם הם.

הנה הבעיה:
אפילו בתסריט האופטימי ביותר, ייקח לאירים (ולשאר ה-PIGS - ובמובן מסוים, מרוכך יותר – גם לשאר אירופה ולארה"ב), שנים לפנות את ההריסות של המשבר. במהלך השנים הללו, יצטרכו אזרחיהן של לא מעט מדינות, לשלם את מחיר הפינוי. כמה סבלנות תהיה לאזרחים של המדינות הללו, לשלם את המחירים (מיסים גבוהים, קיצוצים בתקציב) שנה אחרי שנה, כאשר סימני ההתאוששות יבוששו להגיע או לא יהיו מספיק משכנעים. כמה כספים יסכימו להמשיך ולהזרים לבנקים שלהם (גוף אמורפי) על חשבון הפחתה מיידית ברמת החיים שלהם (אותה רואים בצורה מאוד ברורה).

אובמה מציג מספר תוכניות תמרוץ חדשות (וגם כמה וותיקות)
נתחיל מזה שהדמוקרטים מקפידים שלא להשתמש במילה "תמרוץ" בשביל לתאר את התוכניות המוצעות. ל"תוכניות תמרוץ" יצא שם רע של תוכניות יקרות שלא מועילות.
נמשיך עם זה, שאין סיכוי שהתוכניות תאושרנה לפני הבחירות בראשית נובמבר, ושגם לאחר הבחירות – לנוכח הציפיות למפלה של הדמוקרטים – בכלל לא בטוח שהן תאושרנה. בהחלט יכול להיות שנשיא דמוקרט ובית נבחרים רפובליקאי יובילו לשנתיים של קיפאון ביכולת העברת תוכניות פיסקליות.

התוכניות כוללות השקעה בת 50 מיליארד דולר בתשתית והטבת מס על השקעות במו"פ. התוכנית היא לממן את שני השינויים הללו באמצעות העלאות מס על חברות רב לאומיות ועל חברות הנפט והגז. אלא שאפילו יעברו התוכניות, מאוד לא סביר שהקונגרס יאשר את המימון שלהן מהעלאות מס אחרות.
תוכנית שלישית היא לפחת מואץ של 100% במשך שנה אחת. פרטי התוכנית עדיין לא פורסמו, אך אם לא תגביל מדי את גודל ההשקעה ובהתאם למקור למימון של התוכנית, היא בהחלט עשויה להיות משמעותית.

הטבת מס שניתנה עוד בתקופתו של בוש, מסתיימת עוד השנה. אם לא תוארך, יועלו המיסים הישירים בארה"ב בעיצומה של האטה כלכלית. מאוד לא רצוי. אובמה מוכן להאריך את הטבת המס, אבל לא לבעלי השכר המאוד גבוה. הוא מציע לרפובליקאים לאשר את הפיכת הטבת המס הזמנית לקבועה עבור 97% מהאמריקאים, ולוותר על המשכה עבור ה-3% העשירים ביותר. כרגע, הרפובליקאים לא נכנעים.

אל התוכניות הללו מצטרפת גם תוכנית של 30 מיליארד דולר לתמיכה בעסקים הקטנים. התוכנית תקועה מאז ינואר, וכנראה תישאר תקועה עוד תקופה.

ורד דר, כלכלנית ואסטרטגית ראשית בפסגות בית השקעות