תוכנית חדשה של פיקוד העורף אמורה לפתור את האיטיות במיגון מבנים בפני רעידות אדמה וטילים. עיקרי ההצעה: הקצאת 5 מיליארד שקל לפתרונות מיגון, חלוקת מענקים ומתן הלוואות בהתאם לאזורי סיכון. האם זה מה שיציל את תמ"א 38 מחוסר אטרקטיביות?
בעוד שצה"ל משחרר רמזים בנוגע למלחמה הבאה, פיקוד העורף הגה תוכנית חדשה שאמורה לתת מענה לא רק לטילים אלא גם לרעידות אדמה. מסמך שהכין פיקוד העורף ושהגיע לידי "כלכליסט" ממליץ על סיוע במיגון מבנים פרטיים מפני טילים, בהיקף כספי מוערך של כ־500 מיליון שקל בשנה למשך 10 שנים. תוכנית זו תיעשה בשיתוף עם הרשויות המקומיות, מתקציבי משרד הפנים ומשרד הביטחון. פיקוד העורף מתכנן להציג את התוכנית בפני הממשלה בעוד חודש־חודשיים.
לפי נתוני פיקוד העורף, ל־30% מהאוכלוסייה, 600 אלף בתי אב, אין הגנה של ממ"ד (מרחב מוגן דירתי), מתוכם, 65% מהתושבים חיים ללא מיגון כלל, אפילו לא של מקלט סמוך. אחד הפתרונות המוצעים למיגון הבתים הוא בניית ממ"דים במסגרת תוכנית תמ"א 38 - מה שנותן מענה הן בפני טילים והן בפני רעידות אדמה.
אולם בניית ממ"ד היא פתרון יקר, ותמ"א 38 זוכה להיענות רק באזורים ספורים בארץ. פיקוד העורף מצא כי עלות תוספת ממ"ד ליחידת דיור נעה בין 60 ל־100 אלף שקל, כשההפרשים בעלויות נובעים מהבדלים בתשתיות הבניינים. מכיוון שאי אפשר להסתפק בממ"ד רק ליחידת דיור אחת ויש לבנות תשתיות ממ"ד לאורך כל הבניין, התוצאה היא מיגון יקר מדי - ואטי מדי.
על כן פיקוד העורף ממליץ לקדם את חיזוק המבנים, כולל חלוקת מענקים והלוואות. לפי הערכות, רוב חלקי הארץ יסתפקו בהקלות עקיפות כמו תוספות בנייה של ממ"ד במסגרת תמ"א 38 או פטור מארנונה למשך תקופת הבנייה. רק ב־25% מהמקרים יידרש סיוע ישיר בצורת מענק לתושבים. חישובי פיקוד העורף מצאו כי סיוע של כ־10,000 שקל לכל יחידת דיור, בין שיינתן לדיירים עצמם או ליזמים, בהיקף כולל של 5 מיליארד שקל, יצמצם בתוך 10 שנים את פערי המיגון בתחום המגורים.
בשל העלויות הגבוהות של תוספת ממ"דים החל הצבא לפעול עוד ב־1992 למציאת אופציות מיגון חלופיות, בין היתר על ידי הגדרה מחדש של התקן הקובע את עובי הקירות. במקרים אחרים נבחנים פתרונות זולים יותר שאמנם מספקים מענה לירי טילים, אך לא מגנים בפני רעידות אדמה, למשל מיגון חדרי מדרגות - פתרון שעלותו 13–20 אלף שקל ליחידת דיור. במסגרת זו נערך בשבועות האחרונים באשקלון פיילוט למיגון חדשני של חדר מדרגות בעלות של 7,000 שקל ליחידת דיור, ובראשון לציון מתוכנן מיגון חיצוני בעלות של 14 אלף שקל ליחידת דיור.
ראש מחלקת מיגון בפיקוד העורף, אל"מ רוני סרי, מסביר כי הסבירות שטיל יפגע ישירות בממ"ד היא נמוכה. "תרחיש זה קרה פעם אחת בלבד במהלך מלחמת לבנון השנייה", הוא טוען. "השיקול שלנו הוא למצוא פתרונות חיזוק שיהיו כלכליים, גם אם הדבר בא על חשבון המיגון. ברור לנו שבעת פגיעה ישירה גם קיר עבה יותר ב־20 ס"מ לא יעזור. לכן ניתנת עדיפות למיגון בסיסי שיעזור נגד הדף הטילים".
תמרוצים עקיפים
לכל זה תצטרף תוכנית נוספת, שקובעת את גובה המענקים וההלוואות בהתאם לרגישות האזור לרעידות אדמה ולסיכון האפשרי לנפילת טילים, כל זאת בהתאמה לפרופיל הסוציו־אקונומי של היישוב. לפי התוכנית יינתן מענק תקציבי בגובה 70% לאזורי סיכון שבהם נכללים היישובים: אור יהודה, בית שמש, בני ברק, חדרה, יקנעם, לוד, רמלה, אופקים, באר שבע, דימונה, ירוחם, קריית גת וקריית מלאכי. מענק תקציבי של 30% בשילוב הלוואה מסובסדת של 40% יינתן לאילת, אשקלון, ערד, שדרות, בית שאן, חצור, טבריה, טירת הכרמל, מגדל העמק, נהריה, נצרת, עכו, עפולה, צפת וקריית שמונה.
שאר היישובים יזכו למענקים עקיפים. למשל, באזור המעגל הקרוב לגוש דן, כמו הוד השרון, ראשון לציון וכן ירושלים, מוצע ליזום תמרוץ עקיף שיאפשר תוספת של יחידות דיור לבנייה. בערים אחרות כמו אשדוד, נתניה, חיפה והקריות, מוצעים פתרונות תכנוניים משלימים כמו "איגרות מיגון", כלומר כספים שיופקדו בקרן מיגון מיוחדת בתמורה למתן היתרי בנייה, וכן קרן איזון ארצית. הצעה נוספת היא כי מינהל מקרקעי ישראל ישווק קרקעות במסגרת מכרזים, והיזמים שיזכו בהם יתחייבו מראש על "עיבוי" מבני מגורים קיימים בשכונות הוותיקות.
אולם לא רק מבני מגורים מעניינים את פיקוד העורף. אם בעבר התייחסותו של פיקוד העורף לנושא המיגון נגעה אך ורק להיבט של חיי אדם, כעת נוגע חלק נרחב מדו"ח ההמלצות למגזר העסקי - ולחיסכון שיגרור אחריו מיגון חלקים נרחבים ממנו.
הצורך בהתייחסות להיבט הכלכלי עלה בעקבות מלחמת לבנון השנייה. נמצא כי במהלך המלחמה הגיעה הפגיעה בתוצר הלאומי ל־0.5%, זאת אף שרק הצפון הוגדר כאזור במצב חירום. הוראות מתכונת החירום הן שעסקים פרטיים לא ממוגנים לא יכולים לפעול בעת מלחמה. "ברור לנו שבמלחמה הבאה העורף יותקף בצורה מסיבית יותר, ולכך אנו נערכים", טוען אל"מ סרי.
"כמו השקעה בביטוח"
על פי חישובי פיקוד העורף, חצי חודש של לחימה כלל ארצית יוביל להפסד של יותר מ־4% מהתוצר הלאומי. כל 1% של תוצר שווה ערך לכ־5 מיליארד שקל, כך שההפסד של המשק עלול להגיע לכ־22.5 מיליארד שקל בתוך כ־15 יום בלבד. "נושא המיגון היה עד כה רק חלק מתפיסת הביטחון, אף אחד לא דיבר על הגנה משיקולים כלכליים", אומר אל"מ סרי. "ההשקעה במיגון היא כלכלית למשק כולו אבל גם לכל גוף עסקי, אפשר להשוות זאת להשקעה בביטוח".
בינתיים, החברות הגדולות נערכות לכל צרה שלא תבוא. הבנקים הגדולים השקיעו במיגון, וחלקם רכשו מיגוניות ניידות שעלות כל אחת מהן כ־40–100 אלף שקל. מיגוניות אלה יובלו על גבי משאיות בעת מלחמה. חברות בינלאומיות מתחום התקשורת וחברות הייטק כמו אינטל ואמדוקס השקיעו בחיזוק המבנים שלהן, זאת כדי לאפשר לעובדים להמשיך להגיע למקומות העבודה. אבל לא רק: מטרת החברות היא גם לשדר לקהילה העסקית, ובמיוחד למשקיעים, כי סניפי החברה בישראל יוכלו להמשיך לתפקד גם בעת נפילות טילים. "חלק מהחברות הבינו כי הפסקת עבודה תגרום להן לנזק כלכלי עצום, ומילות המפתח הן 'רציפות תפקודית'", אומר אל"מ סרי. "אנו צופים כי עם הזמן נראה תוצרי לוואי לנושא המיגון, ועסקים ממוגנים יזכו לפרמיות ביטוח מוזלות".
על פי הערכות פיקוד העורף, עלות המיגון נעה לפי תחשיב של כ־1,500 שקל לעובד. עם זאת, בשלב זה אין למדינה כוונה לתמרץ עסקים בתחום המיגון. מה שכן, פיקוד העורף החל לפעול, לצד הרשויות המקומיות, כדי לאפשר לשירותים החיוניים ביישובים לפעול כרגיל. לצורך כך מופו כל המקלטים ומקומות המסתור ברשויות הציבוריות. על פי תוכנית החירום, מאות מקלטים ברחבי הארץ ייהפכו בעת חירום לנותני שירותים כמו ביטוח לאומי, דואר, לשכות תעסוקה וכדומה.
http://www.calcalist.co.il/real_estate/ ... 36,00.html
דותן לוי - כלכליסט
הגב עם ציטוט