שווקים לא נחים לרגע, גם בקיץ. בחודש האחרון אנו מוצפים בידיעות על מיזוגים ורכישות של חברות ענק: החל מטבע, דרך אינטל וכלה בהצעת הרכש העדכנית שקיבלה פוטאש העולמית. מה האינטרס של השחקניות הגדולות להתמזג ומה זה מלמד אותנו, הפעילים בשוק?
מרבית הפעילים בשוקי ההון בעולם מעבירים את הימים החמים האלה בחופשתם השנתית. אולם, למרות החופשות, נראה כי זירת המיזוגים והרכישות הינה חמה במיוחד: טבע רוכשת את רציופארם ; אינטל רוכשת את מקאפי ;והצעד הכי אקטואלי והמסעיר ביותר הוא הצעת הרכש שהגישה BHPbilliton לפוטאש (Potash).
הסטטיסטיקה אומרת שמיזוגים דינם להיכשל, אולם על פי נתוני בלומברג, בעשור האחרון בלבד נעשו עסקאות מיזוגים בהיקף של 25$ מיליארד.
אז מה בעצם חברות מחפשות להשיג כאשר הן רוכשות או ממזגות חברות?
המניעים למיזוג הם רבים ומגוונים: ניסיון ליצור יתרון תפעולי באמצעות סינרגיה; הגדלת נתח שוק; השגת יתרון טכנולוגי; כניסה לטריטוריה עסקית חדשה; וכמובן עלייה ברווח למניה.
מה ההשפעה על שוק ההון?
משקיע בחברות בשוק ההון שאינו משקיע אסטרטגי יכול לנצל את המצב לטובתו במגוון דרכים:
 רכישת מניות החברה הנרכשת (במידה והחברה ציבורית ). בדרך כלל הצעות רכש מתבצעות בפרמיה על מחיר השוק. בנוסף, יש לרוב ציפייה שמחיר ההצעה יעלה.
 מכירת מניות החברה הרוכשת, כדי לנצל את התרחיש האפשרי שהחברה תיכשל במיזוג, או אם מניחים שהקניה מתבצעת ביוקר.
 רצוי לתת דגש מיוחד על חברות שתרבות הרכישות טבועה בהן, והן יודעות לנצח את הסטטיסטיקה. חברות כאלה, שהן שחקניות פעילות בתחומן, מחזיקות במתודולוגיה סדורה איך לבצע את התהליך בצורה נכונה ויעילה לטובת כל בעלי העניין. טבע אכן מהווה דוגמא מצוינת בתחום (ע"ע אייווקס).
הניסיון ללמוד מלקחי העבר על פעילות המיזוגים והרכישות מעניק לנו פרספקטיבה מאוד מעניינת על הקשר להתנהגות שוק. ההנחה היא כי חברות, אשר מטבען מכירות את המתחרות שלהן, יודעות לזהות מתי קנייה של חברה מתחרה אכן מהווה הזדמנות: או בגלל מחיר הנמוך מהשווי הכלכלי, או אולי בגלל משבר ניהולי אשר מונע מהחברה לממש את הפוטנציאל הגלום בה.



אך כפי שניתן לראות מהתרשים המצורף, פעילות המיזוגים והרכישות מגיעה לשיאה בסיומו של גל עליות. כלומר החברות מבצעות את מרבית העסקאות שלהן בתקופות בהן שוק ההון נמצא ב"פיק" נקודתי. לעומת זאת, כאשר החברות חוזרות לזירה ומגבירות את הקצב, גם שוק ההון מתחיל להרים את ראשו.
במשבר האחרון, הצטמצמה הפעילות ב-50% לעומת השיא של 2007 ולמרות שחברות רבות הגיעו למשבר עם יתרות מזומנים גדולות, גם הפעם לא נעשתה פעילות חריגה ביחס למגמה של מיזוגים ורכישות.
ניתן לומר, כי גם חברות הנמצאות בצד הרוכש נכנסות למקלטים בתקופת משבר ולא מעוניינות לבצע מהלכים העלולים להיתפס כלא אחראיים. אולם הציפייה מחברות חזקות היא להפגין עמידות ושרידות לאורך זמן. על כן, הן צריכות לפעול כאשר המחירים נחשבים זולים.
שנת 2010 החלה בקול ענות חלושה וצפויה להסתיים באותה רמה כפי שהסתיימה שנת 2009. בהתאם למגמה ההיסטורית, האם זהו עוד סימן כי הגענו לתחתית ומכאן גם השווקים חוזרים למגמת עלייה? או שגם הפעם טועות החברות ומבצעות עסקאות במחירים שעוד יתבררו כיקרים?
עוד חזון למועד.