לדעתי, אין מה לנהל איתם משא ומתן טרם שיש הבנה מי "בעל הבית".

לדעתי, טוב שורדה דחתה את ההלוואה מארקו, בשים לב לסעיף המעניק לבעל השליטה מנדט לגרום להפעלת פרעון מיידי (או במילים פשוטות, שלא ישתלם לדחוק אותו הצידה).

בשים לב להחלטת הבורר, הירשברג מחויב להוסיף למלמד 30 מליון ש"ח צמוד. 30 מליון הרבה כסף ביחס לחובות החברה, האם יש לו את הכסף לשלם?

האם יבוא כאן ערעור על פסק הבורר? האם ביהמ"ש יתיר לנהל הליך של כמה שנים (תוך פגיעה אפשרית בחברה קבלנית (כאשר המזמינים יטילו ספק ביכולתה של החברה לעמוד בלו"ז פרויקטים (לכאורה)), בספקים חצוניים, מחזיקי האג"ח - אם אכן יוגש ערעור שמטרתו למרוח כמה שנים בין דחיה לדחיה, לדיון, לדחיה ועוד דחיה,.....

יתכן ומר מלמד יוכל לקבל לידיו את מניות השליטה בחברה, האם ירצה להבריאה? האם יהיה לו הון זמין להזרים? האם המוניטין שלו אחר מאשר של הירשברג?

לסיום, יש לזכור היטב שמלרג התחייבה לפני כמה חודשים לשלם למחזיקי האג"ח - יש כאן להבנתי פגיעה קשה באמון בין החברה ולבעלי החוב. בשביל מה היה צריך להגיע לנקודה בה בנקים עוצרים תשלומים? לא היה יותר חכם לבקש דחיה של שנה - שנתיים יחד עם סוכריה קטנה למחזיקים (נניח שפור הריבית של אג"ח א ומתן אופציות מחוץ לכסף לאג"ח ב). להמשיך להתנהל תוך תשלום של ריבית בלבד.

אני מעריך שאם החברה (נניח לפני 3-4 חודשים) היתה מספרת שיש להם בעיית נזילות לטווח הקצר, יש להם את הכסף לשלם ריביות, וברצונם לשנות את תנאי האג"ח תוך דחיה של שנה - שנתיים רב המחזיקים היו מוכנים ללכת לקראתם. במקום זאת, בעל השליטה הבטיח לשלם וחודש לפני תשלום אג"ח א איפשר צקים חוזרים לחברה וחשבון מוגבל.

לדעתי, שאלת המפתח היא מי הולך לקבל את השליטה בקבוצה, האם יהיה לו\ה האפשרות להזרים הון לקופת החברה, האם ישקם את המוניטין של חברה קבלנית כך שתוכל להמשיך לקבל פרויקטים? לדעתי, רק לאחר מכן ו \ או במקביל יש לנהל משא ומתן על הסדר האג"ח.