>> הישראלים הם אנשי נדל"ן בדם, או לפחות סבורים שהם כאלה. כ-70% מהדירות בישראל מוחזקות בידי בעליהן. שיחות משפחתיות רבות, וגם שיחות סלוניות, מוקדשות בחלקן לתחום הנדל"ן, לשווי הדירה, לסיכוי לרכוש דירה חדשה ולכדאיות העסקה המדוברת. בעלי דירות רבים מגלים בקיאות רבה במה שקורה בשכונתם, ומעודכנים היטב במחירי השוק. מה הפלא? הדירה שלהם היא חלק מהשכונה וחשוב לדעת כמה היא שווה. והנה, למרות כל זאת, שוק הנדל"ן צופן בתוכו הפתעות.

הנה כמה עובדות פחות ידועות על השוק הזה: כשליש מהעסקות שנרשמות בו הן במחירים של עד חצי מיליון שקל; כשמדובר על עסקות של עד מיליון שקל, פלח השוק מגיע ל-75% מכלל העסקות. לעומת זאת, כשמדובר בדירות שעולות 2 מיליון שקל ויותר, מדובר בפלח שוק של 4% בלבד.
הנתונים הללו לקוחים מנתוני מינהל הכנסות המדינה מ-2007. בשנים קודמות ההתפלגויות היו דומות, ולפיכך ניתן להקיש שגם ב-2008 הנתונים לא היו שונים מהותית.
הנה שתי דוגמאות לעסקות שבוצעו בשבועיים האחרונים, ומן הסתם לא שימשו נושא לשום שיחה נדל"נית: דירת עמידר של 22 מ"ר ברחוב בן אחיטוב ביפו נמכרה ב-170 אלף שקל; דירת עמידר של 66 מ"ר בפינת הרחובות הרצל וביאליק בלוד נמכרה ב-96 אלף שקל.
האם מדובר בעסקות חריגות? לא כל כך. 9% מעסקות הנדל"ן בישראל כוללות דירות שנמכרו בסכום של עד 200 אלף שקל, וכאמור, כשליש מכלל העסקות הן על דירות של עד חצי מיליון שקל. נכון, רובן מתבצעות בפריפריה, שבדרך כלל אינה כלולה בטווח ההתעניינות של השיח התקשורתי. זה חבל, כי כך מתחזק הרושם שהנדל"ן בישראל הגיע לרמות מחירים בלתי הגיוניות ובלתי מושגות - בשעה שההיפך הוא הנכון.
כפי שמראים הנתונים, רובן המוחלט של עסקות הנדל"ן בישראל, כולל אלה שמתבצעות באזור המרכז, מאפשרות לזוג צעיר לרכוש לעצמו דירה במחיר סביר. נכון שלפחות בשלבים הראשונים הוא יצטרך להקריב משהו - בראש ובראשונה לוותר בעניין המיקום, וגם להתפשר על גודל ואיכות הדירה. כך עשו הוריהם בעבר, וכך עושים אלפי רוכשים ברחבי המדינה גם היום.
לפי מה שמצטייר מטוקבקים באינטרנט ומראיונות בשטח, צעירים רבים אינם מוכנים להתפשר על שום דבר, ורוצים לגור במרכז תל אביב במחיר שוק רמלה-לוד. ואולם מסתבר כי שוק הנדל"ן מציע דירות לכל תקציב - ומה לעשות שבחיים צריך להתפשר לפעמים, או לפחות להמתין עם החלומות לזמן מתאים יותר.


http://www.themarker.com/tmc/article.jh ... 082197.xml