הפד עוד יעשה לנו התקף לב. כלל פיננסים.

מה, זהו? עונת הדוחות בארה"ב נגמרה (כמעט) ושכחתם את כל מה שהחברות אמרו לכם, את הרווחים הגבוהים, ביחס לציפיות? את העלאת התחזיות העתידיות? זהו, ככה אתם?
נבהלתם מהערכות הפד להאטה בקצב הצמיחה, מהמחסור במזון, מהורדת תחזית הצמיחה לבריטניה ל-2011, מירידת אמון הצרכנים בבריטניה, מהגרעון התקציבי בארה"ב, מהגרעון המסחרי, מירידת הפריון היצרני ומירידת עלות יחידת עבודה, כן? תגידו, אני לא אכעס... אני רק רוצה לדעת! באמת היה מפחיד. מדד הפחד, ה-VIX, זינק אתמול מ-22.5 ל-25.4 נק'.
אבל אתם כבר יודעים שקצב ההתאוששות באמת מתמתן, כל פעם תיבהלו מחדש? תהיו חזקים עד לרבעון השני של 2011 אז הוא כבר צפוי לחזור ולהאיץ.

הגרעון התקציבי של ארה"ב – לא סיבה לירידות
אתמול פורסם נתון הגרעון לחודש יולי שהסתכם מעט מתחת לציפיות המוקדמות, 165 מיליארד דולר, לעומת 180.7 מיליארד ביולי 2009. הירידה בגרעון הושגה בעזרת עליה בגביית מיסי החברות, בעליה מהכנסות רווחי הבנקים הפדראליים ובבשל ירידה בהוצאות הממשל ב-3.5%. הוצאות הממשל הסתכמו ב-321 מיליארד דולר וההכנסות ב- 156 מיליארד דולר. יופי, אתם מרוצים? מעולה כי הממשל צריך מכם עוד הלוואה קטנטנה כדי לסגור גרעון צפוי של 1.47 טריליון דולר השנה.... אל תדאגו תקבלו חשבונית, מיד נגיד לכם למה צריך את הכסף: צריך 631.2 מיליארד דולר כדי לשלם ביטוח לאומי לאמריקאים ועוד 557 מיליארד דולר לעזור במימון המלחמות וההגנה. מסכימים? מעולה! בואו רק תחתמו כאן___ וכאן___ וכאן___ ויש לכם אג"ח אמריקאית מקורית!

ניסויי הפד
הפד לא מוכן לוותר כל כך מהר על הכלי המוניטרי החדש שהמציא והודיע לפני יומיים כי ימשיך בהשקעה מחדש של תשלומי הקרן על אחזקותיו באג"ח מגובות משכנתאות ובאג"ח ממשלתיות אמריקאיות לטווח ארוך. המדינה שהמציאה מחדש את השוק החופשי מובילה כעת את ההתערבות האגרסיבית אולי מעולם בניסיון להזיז מחירים. שיזהרו שבסוף הם לא יתפוצצו להם בפנים.

מדיניות הפד – נלווה כסף מהעתיד
הבנקים המרכזיים מתעסקים לרוב ביציבות המחירים בטווחים הקצרים והכלים שלהם מתאימים בעיקר לכך, בניהם בולטים המקמ"ים והלוואות over night לבנקים מסחריים. אך מה השפעה של רכישות אג"ח ארוכות על רמות המחירים לצרכן? על פניו נראה שרכישת אג"ח ארוכות מקבילות להצפת כסף עתידי, אלא שההשלכות דווקא גדולות יותר על ההווה. הפד מוזיל את ההיוון ומאפשר להווה ללוות בזול מהעתיד. הפד ניצל את כלי הריבית בטווח הקצר עד תום ועכשיו אין לו ברירה אלא ללוות כאמור מהעתיד. להמחשה, הורדת הריבית ארוכת הטווח תוריד את ריבית המשכנתאות, אנשים יוכלו לקנות היום בית יקר יותר, במקום לחסוך ולחכות לקנות אותו בעתיד. אם בנק מרכזי מחליט שריבית לטווח קצר איננה מספיקה לשמירה על יציבות מחירים ולשם כך הוא נדרש לשלוט גם בריבית לזמן ארוך, שיעשה לכולנו טובה ובמקום להנפיק רק מקמ"ים (מלווה קצר מועד) שיתחיל להנפיק גם מא"מים (אין עדיין מילה כזאת). להתערבות ישירה בריביות לזמן ארוך עלולות להיות השלכות שעדיין לא מוכרות לנו.

למה הפד הרחיב מוניטרית? בגלל דפלציה או בגלל האטה?
מה היה הגורם העיקרי להחלטת הפד מלפני יומיים בנקיטת פעולה מוניטרית מרחיבה? האם אלה החששות לירידת קצב ההתאוששות וניסיון להמריץ את הכלכלה או ציפיות האינפלציה הנמוכות, שעמדו טרם ההחלטה על 0.25% לשנה? הפד התייחס לשניהם, מצד אחד אמר כי "קצב התאוששות הכלכלה צפוי להיות מתון יותר משהוערך עד כה בטווח הקצר", ובנוסף כי "כדי לתמוך בהתאוששות הכלכלית בהקשר של יציבות מחירים, החליטה הוועדה כי החזקות הבנק הפדרלי בני"ע יישארו ברמה הנוכחית". כלומר, עפ"י הניסוח הסיבה העיקרית היא בכל זאת כדי לשמור על יציבות המחירים. המשקיעים לעומת זאת לא קנו את הסבר האינפלציה ופחדו שדווקא החשש מהאטה משמעותית הוא שהניע את הפד לפעולה ומה שקרה זה שאומנם פעולות הפד והצפי אליהן באמת הצליחו להוריד את התשואות הקצרות לשפל ואיתן גם את הריבית על משכנתאות, ל-30 שנה ירדה מ-6.4% בסוף 2008 ל-4.5% היום. אך ציפיות האינפלציה לא רק שלא עלו בעקבות ההחלטה אלא אף ירדו! הן בטווחים הקצרים והן בטווחים הארוכים (לשנה מ-0.25% לפני ההחלטה ל-0.16%). אם מטרת הפד הייתה לתמוך ביציבות מחירים, עד כה הוא לא הצליח. הצלחתו העיקרית הייתה בהגברת הפחד ובדרישת פרמיית סיכון גבוהה יותר:

להתראות שיא הנפקות לאג"ח זבל - ביי
אג"ח זבל, המדורגות נמוך מ: Baa3 ע"י מודיס או מתחת ל:-BBB- ע"י S&P, הגיבו אתמול בירידות חדות (עליית תשואות). פער התשואות בינן, עפ"י מדד אג"ח הזבל של בנק-אוף-אמריקה, לבין האג"ח הממשלתיות, זינק אתמול ב-6.78%, לפער הרחב ביותר מאז ה-20 ביולי. הירידות החדות באפיק אתמול מוסברות כמובן ע"י הגורמים שהביאו לנפילות בשווקי המניות, והוזכרו לעיל, אך גם לאחר שישה שבועות רצופים של עליות, שאולי היו צריכות קצת אויר, ושיא שבועי בהנפקות של אג"ח זבל. פתיחת פער התשואות אתמול תקשה כנראה על שיא ההנפקות להישבר מחדש, סביר שהיקף ההנפקות הנ"ל יקטן וימתן את פוטנציאל המשך פתיחת הפער.

מי צריך בנק מרכזי- הממשל יכול גם לתת הלוואות
ממשל אובמה יציע הלוואות בסך מיליארד דולר ללא ריבית לבעלי בתים מובטלים שאינם מסוגלים לעמוד בתשלומי המשכנתא, במסגרת חבילת סיוע בסך 3 מיליארד דולר. אני אומר שלפחות היו קוראים לזה בשם אחר, כמו "מענק זמני", "העברות חד צדדיות להחזר", "אג"ח מסובסד", "הקלות מיסוי" וכדומה... אבל לקרוא לזה בזמו האמיתי "הלוואה", זה ממש כמו להיות בנק מרכזי. אבל נעזוב לרגע את הערבוביה ונראה מה המשמעות בפועל. התוכנית החדשה מנסה להיות עזרה נקודתית וכירוגית לבעיה, במקום לספק עזרה קולקטיבית, כמו שעושה הפד כשהוא מוריד את הריבית, העזרה הזאת מיועדת לבעלי בתים שחוו ירידה משמעותית ברמת ההכנסה בשל פיטורים, קיצוץ בשעות העבודה או מחלה. על מקבלי הסיוע להיות מובטלים לתקופה של 3 חודשים לפחות ובעלי יכולת סבירה לחזור לשלם את המשכנתא ואת הוצאות הבית האחרות לאחר שנתיים. התוכנית הזאת טובה, אבל היא לא הוגנת כלפי כל מי שתכנן בתבונה את עתידו הכלכלי. למעשה, המסקנה עלולה להיות שאם אתה לוקח סיכון עם הרבה ביחד, זה כבר לא סיכון רק שלך אלא של כל המדינה.

רעבים? תתאפקו חצי שנה
אם יש פחות סחורות, לדוגמא בשל עונת היובש החמורה ביותר ברוסיה מזה 50 שנה, אז הגיוני שסך המזון לא יספיק לכולם. המחיר שלהן יעלה, אבל זה עדיין לא יביא לעלייה מידית בסך המזון. כלומר, בסוף מישהו צריך לאכול פחות או אפילו לא לאכול בכלל. מישהו מתנדב? אם לא יהיו מתנדבים יבחרו בכוח, איך? יעלו את המחיר עד לרמה שמישהו בסוף לא יוכל או ירצה לשלם. מי זה יהיה? כנראה בעיקר אנשים אנונימיים באפריקה. למעשה אפריקה היא כרית הביטחון שלנו מפני רעב, היא קו הגנה. אני לא טוען שככה זה צריך להיות, אלא מציג את המציאות. מחירי המזון מושפעים מאד מיכולת הקניה של השכבות החלשות ביותר בעולם ולכן הערכות כי צמצום פערי ההכנסות בין מדינות עניות רבות, בייחוד באסיה, לבין מדינות המפותחות, ידחוף הן לעליית הביקוש למזון ובכך לעלייה במחירן. בינתיים דווקא מחירי האנרגיה, ובמיוחד הנפט, יורדים בשל התגברות החששות מהאטה ולמרות העלאת תחזית הביקוש העולמי לנפט ב-2011 ע"י סוכנות האנרגיה העולמית.

גרעון הסחר התרחב בארה"ב- לפחות גם היבוא גדל
הגירעון במאזן הסחר של ארה"ב התרחב בחודש יוני באופן חד מהצפוי לרמתו הגבוהה ביותר זה 20 חודשים, ב-18.8%. העלייה נבעה הן מכיוון ירידה ביצוא ב-1.3% והן מעלייה ביבוא ב-3.1%. האמת שאפשר היה לצפות שמשהו רע כזה יקרה לארה"ב כשכבר מוקדם יותר השבוע דיווחה סין על זינוק בעודף הסחר שלה ביוני ל-28.7 מיליארד דולר. כל המדינות בעולם רוצות מאז תחילת המשבר לייצא יותר ול"תדלק" כך את הסקטור העיסקי והיצרני, גם במחיר של פגיעה ישירה בצרכן, שכמובן נהנה יותר מייבוא. אבל כשלא כולן יכולות להגדיל את הייצוא ולהקטין את היבוא, מישהו יצטרך להיות הקורבן והדרגש שעליו מטפסים! נתון הסחר רע אומנם לארה"ב אבל לא כל כך לכלכלה העולמית ובטח שלא לצרכן האמריקאי שיודע ליהנות, רק שלא ברור איך הוא ישלם.