אתה מאמין שהיה מוסדי שהיה מוכר במחיר הזה?!?

אם כך החלופה שלו היה לקנות את הפקודות הרגילות בשוק ולהוציא ממסחר את הקנייה.

נראה לך שחברה כמו אפריקה ישראל תתעסק בקנייה של פקודות על סך 2000 או אפילו 10,000 ש"ח כאשר החובות במילארדים?

כמה זמן היה לוקח לשוק לתקן במידה והיה מאשר קנייה של סדרות החוב בסכום של 2 מילארד ש"ח?

דרך אגב ישנם שתי דוגמאות לחברות שכן רצו/ביצעו קנייה כזו מהשוק...

אחת היא כאשר תשובה ביקש לקנות את החוב של דלק נדלן. הוא הציא מחיר מעל מחיר שוק, כמה זמן לקח לכלל העיתונים בארץ לכתוב על כך שתשובה מבקשת לעשות תספורת לחוב? מה היו תגובות האתרים הכלכליים (או נכון יותר אנשי המקצוע שהעבירו מסריהם דרכם)...

הוא נאלץ לחזור מהודעתו ולמשוך את ההצאה תוך פחות מ-48 שעות...

הדוגמה השנייה היא של פישמן גם בדרבן, גם במבני תעשייה וגם בכללית ירושליים פישמן עשה תרגילים דומים (למרות שהשיטה השתכללה עם כל חברה).

פירטתי והסברתי על המהלכים האילו בעבר ואכן ניתן לראות כי הם פעלו תוך רישום רווח הוני יפה לחברות שלו.

בשתי המקרים (גם תשובה וגם פישמן) ואף במקרה השלישי של לבייב - הנקודה הסופית כמעט זהה: מחירי השוק של הניירות עלו והתשואות הצטמצמו.

יכולת הקנייה תלוייה בתזרים מזומנים ובחשיפה פומבית של הקניות והמהלכים (באמצעי התקשורת). לא כל חברה יכולה לרכוש את הניירות בשוק במחיר ראלי, רכישה משמעותית קשה - נדרש ביצוע של קניות רבות קטנות ולא כל חברה ערוכה לבצע את התהליך הזה.