בשבוע החולף הירידות הוסיפו להכביד על השווקים, כשנתוני המאקרו אינם מאותתים כי המצב צפוי להשתנות. ישראל, כחלק מהסערה העולמית, ירדה אף היא אך סטיית התקן המקומית מוסיפה לאותת כי המצב כאן רחוק מפאניקה וכי רבים סבורים שקיימת אטרקטיביות ברמת המחירים הנוכחית. להבדיל מאותם רוכשים, שחקני המעוף אינם רואים באופק קטליזטור לעליות אמיתיות, ומפת הפוזיציות הופכת מוחלטת בשלב מאוד מוקדם של החודש: פקיעה מקסימאלית הינה ברמת 1120 הנקודות, כשמנגד אף כותב לא שם חוצץ ברמה נמוכה כלשהי, והפיזור הוא רחב ושווה.
בתוך כך, קיימת תחושה בקרב הכותבים כי סטיית התקן בארץ מעוותת ואינה משקפת את הסכנה האמיתית לשוק. מכיוון שכך, ניתן להבחין כי בכתיבות התחתונות קיימות הגנות צמודות גם באופציות רחוקות במיוחד מהסטרייק (במונחי כותבים), סביב מדד 1000. החשש הוא להתעורר לבוקר, ובפרט לבוקר ראשון, לאחר קריסה אמיתית בוול סטריט שתוביל כאן לירידות חדות שתדלגנה מעל רמות הסטופ עד כדי סקוויז בלתי נמנע. ההנגה כמובן מונעת צורך זה, אך הדבר צפוי לחזור ביתר שאת בכל חמישי, כפי שאכן התרחש בשבועיים האחרונים.
סממן נוסף לכך, מעבר למפת הפוזיציות כי השחקנים אינם נותנים שום צ'אנס לעליות, מצוי בסטיה על אופציות CALL מחוץ לכסף. מרבית השבוע הסטיה באופציות אלה היתה סביב רמת 15%, המשקפת חוסר אמונה כללי כי השוק יכול לזנק.
ראוי גם לציין את הצלחת כותבי השוקתות הרחוקות, שהבוקר יכולים לגזור את הרווח כתוצאה משחיקת שני הצדדים, ובפרט באופציות הרחוקות מהכסף. לאור הסטיה הנוכחית ומפת הפוזיציות, נדמה כי נקיטת אסטרטגיה זו צפויה להניב החודש רווח מקסימאלי ביחס לחודשים קודמים, דבר שאף השחקנים ערים אליו, ולכן קיימות יחסית כמויות גדולות גם באופציות הרחוקות מאוד מהכסף.
אם לסכם את הדברים, נכון יהיה לציין כי דבר לא השתנה ומגמת הירידות עודנה כאן. יחד עם זאת, מפולת אינה צפויה בימים הקרובים, ויתרה מכך, אנו צפויים לדשדש בטוח 2% לכיוון בימים הקרובים סביב הרמה הנוכחית (105.
אלמנט נוסף הוא אי המסחר ביום שני בארה"ב, דבר שיוביל כאן להמשך המתנה, וסביר כי גם אירופה לא תרשום תנודה משמעותית במיוחד.
ברמת השוק, השבוע בוצע עדכון המדדים החדש, ומבלי להתיחס לצד הטכני שבו, ראוי לציין כי משקל מניות הגז עלה דרמטית. הדבר צפוי להוביל לעליה בתנודתיות השוק, שכן מעולם לא היתה חשיפה כה גדולה לשוק בו עליה/ירידה דו-ספרתית חודשית הינה דבר שבשיגרה. הדבר להערכתי צפוי להעלות את הסטיה הכללית של השוק ב 1%, וכמובן שיש בכך להעלות את הפרמיות והכדאיות במסחר בנגזרים. מנגד, אותה תנודתיות הופכת את המסחר בתעודות ממונפות לפחות אטרקטיבי בשל שחיקת התעודה, ולכן המסחר בתעודות אלה ראוי שישמר רק לימים בהן המגמה הינה מוחלטת וחד-משמעית.
הבשורה העקרית השבוע ברמת המאקרו, היתה הותרת הריבית ע"י נגיד בנק ישראל על כנה. הריבית ברמה הנוכחית, 1.5%, משקפת לדעת הבנק את החששות מאי הודאות במשק האירופאי, וההשלכות על מדינת ישראל. כמובן שהבנק לא נמנע גם מאזכור שער החליפין, אך ההחלטה אינה במקום וזוהי טעות אמיתית של הבנק. הנגיד מנסה לאחוז במקל בשני קצותיו, שער המט"ח ובועת הנדל"ן, כשהדבר אינו אפשרי. לא ניתן להוסיף ולדבר על בועת הנדלן מבלי לנקוט צעדים משמעותיים, ודי כי נזכיר שאחוז הנדלן מתוך האינפלציה הינו גבוה במיוחד, קרי, האינפלציה לא תירגע כפי שמעריך הבנק כל עוד הבועה מוסיפה להתנפח. בנק ישראל והעומד בראשו, אינם מגלים אומץ ולקוחים החלטות קשות, ומרבית עיסוקן בדחיית הקץ ובהמתנה פסיבית: המשבר באירופה יסתיים או לאו, שער הדולר בעולם ירד או יעלה וכך הלאה. צעד קיצוני בדמות העלאת הריבית בחצי אחוז, די בו להפתיע את כלל המשק ולגרום באחת לפיתוץ בועת הנדלן. זוהי גם אינה בושה לעשות כן, ובחודש שלאחריו להוריד הריבית פעם נוספת ברבע אחוז, בכדי לאזן את השוק. לחוששים לבורסה, אציין כי המשמגה העולמית משפיעה הרבה יותר בשלב זה, ובפרט על רקע רמת הריביות האפסית ממילא. שער הדולר ביחס לשקל איפשר לעשות כן החודש, ואפשר רק לקוות כי גם בחודש הבא יהיו אלה פני הדברים.
עוד ברמת המאקרו, חלה האטה משמעותית בקצב ירידת האבטלה. בחודש מאי ירד מספר המובטלים ב-0.6% בלבד ל-191.7 אלף, כשהדבר מאותת כי המגמה החיובית של שיפור בנתון האבטלה הולכת ופוחתת. הדבר תואם את הערכותינו כי אחוז האבטלה ישוב לעלות, הן בשל השפעה מקומית והן בשל השפעה עולמית.
הדבר לא נעלם מובן מעיני האוצר, שציין כי "בחודשיים האחרונים חלה האטה במגמת ההתאוששות שאפיינה את המשק הישראלי החל מהמחצית השנייה של 2009".
איני סבור שמדובר בהשפעה ישישרה של המשבר האירופאי, שכן השפעותיו של זה טרם הגיעו לישראל, ומדובר יותר שוק המקומי שאמנם הפגין יציבות נאה במשבר, אך לא העריך את משכו נכון. רוצה לומר, כי החזרה לשיגרה היתה מהירה מידי מצד כל הגורמים, שחלקים רבים מהם הכריזו על תום המשבר, בעוד שבפועל פני הדברים שונים.
בשוק המט"ח השקל הוסיף להיחלש מול כלל המטבעות, וכעת הוא מצוי בפני נקודת תיקון קריטית. בשלב זה ולימים הקרובים בפרט, המגמה הינה פוזיציית לונג על השקל מתוך הנחה כי לא יהיו כאן אירועי קיצון חיצוניים.
בשוק הסחורות, התנודתיות היתה גבוהה מהרגיל, ותאמה את הערכותינו מהשבועות האחרונים. מזה זמן רב, שאנו מתקשים להבין את הראלי חסר התקדים בזהב. ראלי שסיבותיו נעוצות עמוק בקרקע, ועדיין טווח התיקון קיצוני מידי. השבוע משהו בראלי זה התקרר, עם ירידה שבועית של 4%. כפ שלא מיהרנו לפסוק לונג לאחר שבירת רמת 1150 הדולר לאונקיה, כך אין מקום להיכנס לפוזיציית שורט אך בהחלט המשך הראלי עומד בסימן שאלה. להבדיל מהזהב, בו אנו מתקשים לקבוע כיוון ברור, הרי שפוזיציית השורט על הנפט בעינה עומדת, כשהשבוע הזהב השחור מציג צלילה של 7.5%. אין צפי לשינוי מגמה, וראוי לציין כי כבר לפני שבועיים הערכנו כי האסטרטגיה הנכונה בשוק הסחורות הינה אסטרטגיית תנודתיות.
באסיה, סין עדכנה את קצב הצמיחה לשנת 2009 מ-8.7% ל-9.1%. לאור העדכון הנוכחי התפוקה השנתית של כלכלת סין מסתכמת ב-4.98 טריליון דולר, דבר המביא את סין לעמדה בה היא כמעט ומדיחה את יפן מתואר של הכלכלה השנייה בגודלה בעולם (תפוקה כלכלית של 5.1 טריליון דולר).
ניתן היה לראות בנתון זה נתון מעודד, והוא אכן כזה, אך נתון הצמיחה הסיני באפריל עודכן מטה לרמה של 0.3%, דבר שהעלה את הקושיה הקשה מכל: האם השוק הסיני עודנו צומח בצורה מהירה או שמא הנתונים החיוביים משקפים בעיקר את העבר, ולא את ההווה וחששות המשקיעים נכון להיום.
עוד באסיה, הודו הפתיעה עת הבנק המרכזי העלה את הריבית ב-0.25%. הערכנו כך מבעוד מועד עוד לפני חודש, ובהתאם הגיע שינוי ההמלצה מפוזיצית לונג על השוק ההודי לאי-החזקה. בסה"כ הנתון לא זעזע כלל את השוק (דוגמא לפישר?), וכמובן שהמגמה העולמית הוסיפה להיות המגמה השולטת גם בהודו. יחד עם זאת, הבורסה המקומית הולכת ומאבדת מהאטרקטיביות שלה, ולכן כל שנותר הוא לחזור על ההמלצה שלא להיות חשופים בשלב זה למדינה, שלבטח עוד נשוב אליה בהמשך.
חשש נוסף מאסיה, הגיע דוקא מיפן בה שיעור האבטלה עלה באופן לא צפוי ל- 5.2% בחודש מאי, ומשקי הבית חתכו בהוצאות שלהם זה החודש השני ברציפות.
בסיכום מצב אסיה, ניתן להוסיף ולראות כי חששות המשקיעים בעולם כי לא יהיה די בשווקים המתעוררים לתמוך בכלכלה העולמית, אמיתיים ומבוססים. הקטר הסיני הצטנן מעט, ובהיעדר מדינה אחרת שתיקח את ההובלה השווקים יתקשו להתאושש, ולכן עודני פסימי מאוד על השוק.
אירופה, בניגוד לחודשיים האחרונים עקבה אחרי ארה"ב ולא להיפך, כשעיקר החדשות היה החמצן שהעניק ה-ECB לבנקים בדמות ארכה של 3 חודשים בהחזרת שליש מכספי החילוץ, שמקורם במימון חוזר של הלוואות בהיקף של 131.9 מיליארד אירו מתוך סכום של 442 מיליארד אירו שקיבלו במהלך המשבר.
זה שורש הבעיה וראי מצויין לנעשה בעולם בטיפול במשבר. דחייה, דחייה ושוב דחייה. אין התמודדות אמיתית, ואולי הדבר עודד את האירופאים אך לכולם ברור כי התמונה לא תהא שונה בעוד שלושה חודשים, ושוב ידרש ה ECB לפתרון.
ברקע מרחפת עננה נוספת שאינה מוצאת כלל ביטוי בשוק המניות, והיא כי מודיס תעמוד במילתה ותוריד את דירוג החוב של בריטניה מרמת טריפל A. צעד שכזה, על אף שאינו צפוי בשבועות הקרובים יכול לזעזע פעם נוספת את המערכת האירופאית, ובפרט זו הבנקאית, אך בניתוח קר ברור למדי כי הממשל לא יצליח לבצע את הקיצוצים הדרושים, ולכן אין מנוס בשלב זה מלהתחיל ולתמחר זאת ראשית באג"ח ולאחר מכן בשוק המניות.
בארה"ב, כל (!) נתוני המאקרו החשובים היו עגומים למדי. נקודה מפתיעה לשוק הגיע משיעור החיסכון שעלה לרמה הגבוהה ביותר בשמונה חודשים, והציג עליה של 0.4%. דבר נדיר במיוחד בהתחשב בשוק האמריקני בו לרוב ההוצאות עולות על ההכנסות. הדבר מגלם נאמנה את החשש בקרב אזרחי ארה"ב לעתידם, דבר שמצא ביטויו בסנטימנט הצרכנים שהציג ירידה חדה לרמת 52.9 נקודות בחודש יוני וזאת בניגוד לציפיות הכלכלנים שהעריכו כי לא יהיה שינוי כלל מחודש מאי.
הדבר כלל אינו מפתיע לאור האמור לעיל, אך השווקים שהתסמכו על תחזית האנליסטים קיבלו בשורה זו בצורה שלילית למדי. אותם אנליסטים עדיין איתנים בדעתם, לפחות בשלב זה, כי הנתון ירשום צמיחה בחודש הבא, ובמידה והדברים לא יתאמתו פעם נוספת ניתן לצפות לחוסר התאמה ותגובה חריפה של השווקים.
גם הסקטור היצרני לא מוסיף נחת, לאחר שההזמנות ממפעלים נפלו ב-1.4% בחודש מאי. זוהי הירידה החדה ביותר ביותר מזה 9 חודשים, וכמובן שהדאגה הנגזרת ממנה היא כי ההתאוששות שנרשמה בחודשים האחרונים הגיעה לקיצה, מה שיתבטא גם בעצירת הדרישה הדלילה ממילא לעובדים חדשים.
הדבר בולט במיוחד על רקע דו"ח התעסוקה בארה"ב שאמנם הציג ירידה בשיעור האבטלה לרמת 9.5% אך נתון המשרות שנוספו לסקטור הפרטי היה רחוק מההערכות מוקדמות: האנליסטים ציפו לגריעה של סביב 125 אלף משרות אך מנגד העריכו כי תהא תוספת של 115 אלף משרות למגזר הפרטי. אותו סקר אוכלוסים שהערכנו כי ישפיע מהותית לפני כלשושה חודשים, אכן בא לידי ביטוי - בחודש מאי היתה אמנם תוספת של כ-440 אלף משרות, אך סיום העסקתם של 255 אלף עובדים זמניים פגע כמובן דרמטית בדו"ח.
ועדיין, לכאורה, קיימת ירידה באחוז האבטלה. הסיבה לכך הינה סטטיסטית לחלוטין, ולכן השווקים מתעלמים לחלוטין מהירידה, שכן מזה חודשיים קיימת ירידה בכח העבודה, ובניכוי השפעה זו, שיעור האבטלה הנוכחי הינו בסביבות 10% אם לא מעט יותר מכך.
ובארה"ב, כבאירופה, שוב אנו עדים לאותה דחייה, דחייה ודחייה של הבלתי נמנע להתמודדות. לאור הדשדוש בשוק הנדל"ן, החליט הנשיא אובמה על הארכת המענק לרוכשי דירות. אזכיר כי מדובר על הטבת מס של 8000$ לרוכשים דירה ראשונה, ו 6000$ למי שזו אינה דירתו הראשונה. מעבר לצעד הפופוליסטי, הדבר חושף עירום את גישת הממשל לטיפול במשבר. לא ניתן בהטבות נקודתיות לשפר מאקרו, ולראיה דברי הנשיא כי הפסקת ההטבה תוביל לעצירה בהתאוששות ואף ירידה. רק כסיל לא יראה את האבסורד המשעשע בכך, ומלבד נקודות פופולאריות, אין כל קשר בין המוזכר לעיל לכלכלה. בעוד שלושה חודשים יעמדו הנשיא וצוותו פעם נוספת בפני אותה דילמה, ושירוך רגליים זה לא עתיד להוביל את ארה"ב להתאוששות המיוחלת.
מניות ומגזרים
נדל"ן, יתר ובנקים – פוזיציית השורט בעינה עומדת, ומוכיחה את עצמה עם תשואת יתר ביחס לשאר המדדים. אין מקום בשלב זה לבצע כל שינוי.
AIG – יש להיכנס לפוזיציית שורט על המניה. השוק אינו מגלם נכון את ביטול העסקה למכירת AIA לפרודנשל, ויתרה מכך המתיחות בין ראשי החברה מגיעה לשיאים חדשים. נדמה כי עזיבת חלק מהם הינה עניין של זמן, דבר שבחברה מסוגה הינו קריטי ביותר. הפוזיציה מתאימה לטווח קצר.
פורד – ההודעה השבוע, כי תחזיר 4 מיליארד דולר מחובותיה מוקדם מהצפוי, מאוד מפתיעה וחיובית. הדבר מלמד כי המשקיעים מעט פסימיים מידי ביחס לעתיד החברה, ולכן לפחות בטווח הקצר, יש מקום להחזיק במניה.
• ביחס לשאר המניות והמגזרים, אין שינוי בהערכה.
• את אסטרטגיית האופציות ניתן למצוא תחת פורום אופציות יולי.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
פורסם במקור על ידי yoshi_p
