חברים, להתעורר!

כולנו צפרדעים והמים כבר רותחים!

בפתיחת השרשור, בפוסט הראשון שלי ב-31.5 כתבתי סיפורים קונספיראטיביים על בנקים שהם סוכנים ממשלתיים, מניפולציות בשווקים וקנייה עצמית של אג"חים.
היום, ארבעה וחצי חודשים אחרי, הסיפורים הללו הפכו לנורמה. הכול ידוע ומקובל. החוקים נכתבים תוך כדי עבודה. הכול הולך.

נתנו לזה אפילו שם: מלחמת המטבעות.
יש שם למחלה, אפשר להיות רגוע.

מה קורה שם?
האמריקאים לא מפסיקים להדפיס דולרים וכרגע נראה שהם מקווים לפיחות משמעותי בערך הדולר בתקווה שיעזור לצמצם את הגירעון ולהגביר את תחרותיות התוצר שלהם. איפה כל הדולרים הללו? תישאלו את פישר. ותישאלו את נגידי הבנקים המרכזיים של סין, יפן, ברזיל, שוויץ, והיד עוד נטויה. אלה קונים דולרים ומשחררים תמורתם מטבע מקומי מאותן הסיבות. כולם בעסקי ההדפסות. השוק מוצף בנייר.

אז מה עושים?
הסינים לדוגמא קונים הכול. הזמן אידיאלי לכך. הם יושבים על ערימה של דולרים שמאבדת מערכה בכל רגע שעובר ומנגד יש הרבה מציאות בשוק. כל שבוע אני נתקל לפחות בידיעה אחת על רכישה חדשה של הסינים: מפעל פה, רכבת שם.

הפייננשיאל טיימס פרסם היום כי נגיד הבנק המרכזי של קוריאה הדרומית שוקל להתחיל להחליף את רזרבות הדולרים בזהב:
[left:1eka0d38]
"We need to give careful consideration to the matter of increasing gold volumes in the foreign reserves," Kim Choong-soo, governor of South Korea's central bank, told a parliamentary committee on Monday.
[/left:1eka0d38]
ולא רק הם. הכסף החכם כבר הבין שכשהמוסיקה תיעצר במשחק הכיסאות הזה, מי שיחזיק מזומנים יפסיד.

אני עדיין שורי על הזהב.