שבוע מורכב הסתיים לו בזירה המקומית, ועל אף העליות והמורדות ניתן לסכם, כי דבר לא השתנה. שוב ראינו עד לשלישי דיבורים על כך שאנו בדרך לבחינת רמות שפל חדשות, ושוב בחמישי ראינו דיבורים על כך שהראלי אמיתי ויש עוד דרך ארוכה לטפס. האמת כרגיל נמצאת אפישהו שם באמצע – כל עוד הדשדוש ברמות 700-800 ימשך שום הערכה אינה מוחלטת. המדד חזר לנקודה בה היה בתחילת השבוע, וזאת אני מרשה לעצמי לכתוב בהנחה כי יהיו עליות בבוקר ראשון, כשהירידות החדות בתחילת השבוע שויכו גם, ובצדק, לשחקני המעוף. כפי שציינתי בסקירה האחרונה, חציית רמת 800 הנקודות הינה בעייתית עבור הכותבים, ואכן היה נסיון משמעותי להוריד את המדד. מנגד, רמת 740 הנקודות היתה אף היא בעייתית לפקיעה, וכך קבלנו פקיעה מאוזנת במיוחד במדד הנמצא בדיוק במחצית הדרך משתי קצותיו. במחזור הפקיעה הנמוך ניכרו סימני הפקיעה הקודמת וניתן היה להבחין כי מרבית השחקנים לא המתינו ליום האחרון, והעדיפו לממש ולהקטין את הסיכון.
בחינת המדד מציירת תמונה מורכבת ומסובכת מעין כמוה. לכאורה, הראלי מוכיח עצמו וממאן להסתיים על אף נתונים שליליים. מאידך, נתונים משוק ההון ולא רק מהכלכלה הריאלית מצביעים על כך, שרבים סבורים שאנו לפני מימוש. שבוע שעבר ציינתי את הגדלת פוזיציות השורט בצורה משמעותית בחודש אפריל, דבר שנמשך גם השבוע. לזאת הצטרפה הידיעה בדבר המכירה ההולכת וצוברת תאוצה של בעלי עניין עד לכדי הרמה הגבוהה ביותר מתחילת המשבר. להזכירכם, אותם בעלי עניין יודעים טוב מכולם את מצב החברה, ולכן הדבר מעורר שאלות מטרידות בנוגע להמשך הראלי. כך או כך, בשוק המקומי המדד יבחן שוב את רמת 800 הנקודות, כשרק גיבוי מסיבי מצד וול סטריט יעזור לו לפרוץ רמה זו. כשלון פריצה רמה זו יוביל לבחינה מחודשת של רמת 750 הנקודות, תוך התמקדות במחזורי המסחר.
השבוע היה יחסית ממועט מספרים אך בהחלט מרובה דיבורים, בעיקר מצד הנגיד פישר וראש הממשלה נתניהו.
פישר מסר לעיתונאים מעט סימנים מרגיעים בנוגע לכיוון החיובי בו מתקדמת הכלכלה, ובאותה נשימה הוסיף כי כלכלת שוק הריאלי ממשיכה להידרדר. עוד הוסיף הנגיד, כי היתה התאוששות מרשימה בשוק האג"ח הקונצרני דבר המוריד את הלחץ מהמערכת הבנקאית. יש כאן להערכתי מתן רמיזה, בתוספת לשאפרט בהמשך, בדבר אי התערבות הממשלה בנושא האגח הקונצרני גם בעתיד. כמובן, שחלק מרכזי מהזרקור הופנה לכך שפישר אמר כי הבנקים ערוכים לנפילתו של לווה גדול. האם פישר יודע משהו שאנו לא יודעים כמו שרבים טענו? לדעתי לא. כל מה שפישר יודע מתבטא היטב בתשואת אג"חי החברות, ואין כמו תמחור אג"ח בכדי לספר את הסיפור האמיתי. אם ישנן חברות רבות במדד ת"א 100 שאג"חיהן מתומחרים כאג"חי זבל , הרי שברור לנו כי המצב בעייתי, ודי שאזכיר שכעשירית מהחברות כבר הודיעו כי יתקשו לעמוד בתשלום האג"ח הקרוב ללא "תספורת" או הסדר אחר.
בהמשך לדברים אלה, חתך בנק ישראל חתך את תחזית המשק, והודיע כי בשנת 2010 יהיה צפוי גידול של 1% בלבד בתמ"ג. עוד בתחילת השנה צפיתי גידול אפסי ואף שלילי, ובהחלט חבל שבנק ישראל בוחר להוציא תחזיות מאוחרות שכן מרבית בתי השקעות ציינו כבר לפני מספר ימים תחזיות עגומות בהרבה. דוגמא לכך, הוא מריל לינץ' שהוריד את תחזית הצמיחה של ישראל ב 2009 למינוס 2%, וזו בדיוק הסיבה שהשוק לא הגיב כלל לנתון השלילי.
רוה"מ נתניהו, ושר האוצר שטייניץ חשפו אף הם את תכנית "בלימה ותנופה" שמטרתה בלימת המיתון בישראל, ומעבר לצמיחה . עיקר התכנית לא הפתיע ולא חידש למי שעקב אחר מסע הבחירות של נתניהו: טיפול בבעיית העובדים הזרים, הורדת נטל המיסים לחברות וליחידים והגדלת הערבויות לבנקים (זה חדש במידה מסוימת). מה שכן חסר בתכנית, כבכל תכנית ממשלתית, מאין בדיוק יגיע הכסף? זאת ועוד, בעיית העובדים הזרים מעולם לא היתה הבעיה המרכזית כמו שנטען. העובדים הזרים הגיעו לארץ אחרי שהישראלים סירבו לעסוק בתחומים מסויימים, ולא להיפך. גם כיום כשמענקי שחרור ניתנים לחיילים משוחררים מיעוט מזערי מהם פונה לעבודה בענפים החקלאיים והיצרניים, וכמובן שכך גם שאר האוכלוסייה. איני אומר שזהו פתרון משולל כל יסוד, אך לחזור על המספר 450 אלף עובדים זרים פעם אחר פעם תוך אזכור אותם מאות אלפי מקומות עבודה שאבדו, יש בה משום הטעייה. יותר מזה, לא הוצגה תכנית אלא אוסף של צעדים חלקם טובים וחלקם פחות, אך ללא ציון מה הם יעדי הגירעון או תחזית הצמיחה. נתניהו פירסם הצהרות בדבר צמיחה חיובית של 8 אחוז בשנה (אף הוא הודה שזה מוגזם) אך מה למעשה מטרת התכנית? מה יחשב כהצלחה? זאת לא נאמר וחבל שכך. מבחינת הפחתת מיסים, אני מעריך שמדובר על אובדן הכנסה בסדר גודל 2 מיליארד ₪, משמע הגירעון יגדל משמעותית וגם זה מעלה תהיות – מי מהמשרדים בדיוק יסכים לקצץ בתקציבו. הרשימה היא ידועה: בבטחון לא נוגעים (אבל מנסים כל פעם מחדש), חינוך יוביל לשביתות, בריאות באמת שאין מה לקצץ כבר וכך הלאה. שורה תחתונה, צריך להמתין למשהו מגובש יותר שיהיו בו גם מספרים ולא רק מלל בכדי להעריך את יכולות הצלחת התכנית המדוברת. מה שבהחלט העלה חיוך הוא הצהרתו של שטייניץ, כי התכנית תימשך לשלהי 2016. מילא שממשלה ממוצעת שורדת שנתיים אז לדבר על שתי קדנציות מראה מעט אופוריה.
השבוע גם צפויה החלטת הנגיד בדבר הריבית, שקרוב לודאי שתישאר על כנה. בכל מקרה, השוק לא צופה שינוי וגם לא יגיב אם יהיה כזה בדמות רבע אחוז למעלה או למטה.
בזירה המקומית חייבים שוב להתמקד בשתי מניות, וליתר דיוק חברות, שמשכו את תשומת הלב. הראשונה היא אפריקה ישראל, ואילו השניה בנק הפועלים.
שבוע שעבר התרעתי כאן (ואני שמח לשמוע שרבים מימשו מייד עם הקריאה בראשון בבוקר) כי אפריקה ניצבת בפני ירידות, וכי כל מהלך העליות האחרון הוא ריק מתוכן. בבוקר עוד היו שכתבו לי, כי עובדה שהמניה נוסקת 10% אחוז אך בצהריים העליות כבר הפכו לרידה דו ספרתית, ולמחרת לקריסה של ממש בסדר גודל של 26%. מעבר לכל מה שכבר כתבתי על אפריקה תמרור אזהרה אחד זועק בפניי : לבייב שותק. המניה היתה במומנטום אדיר, ואז הגיעה הודעת הרשות לני"ע בדבר חקירה המתנהלת. אני ציפיתי לתומי שמישהו, לבייב, איזי כהן, או מישהו מטעם החברה ימסור כי אין לדברים אחיזה במציאות. והנה, הסתיים לו שבוע המסחר וקולם לא נשמע. למי ששואל את עצמו האם אפשרי שהרשות אסרה על בכירי אפריקה לדבר התשובה היא שלילית! משהו כאן מאוד בעייתי בהתנהלות, ואני סבור שימים יגידו מה בדיוק היה כאן.יתרה מזאת, אפריקה המשיכה השבוע בסבב המימושים שלה, ופה המקדום להדגיש שוב - בסבב של מימושי הנכסים הטובים והמניבים ביותר. הפעם, זה 95% ממגדל אפריקה בת"א בסכום של כ 166 מליון ₪. אני מציין שוב, המימושים הללו בתקופה כזו הם רק סימן למצבה הגרוע של החברה. ובכל זאת הזדמנות הנוגעת לאפריקה. לחובבי האג"ח, התשואה הנוכחית מהווה הזדמנות לרווח מהיר במספר ימים. כמעט בוודאות החברה תוכל לעמוד בתשלומיה לשנת 2009, ולכן כדאי לשקול כניסה ולממש לאחר כ 10% רווח. ההנחה היא הכי התאוששות של שוק האג"ח תגיע שוב (שוק מאוד מחזורי וגם במצב שוק מניות יורד יש סיבות ששוק זה יעלה), ואלו יהיו האג"חים שיתאוששו בצורה חדה משאר החברות. כמובן שחשוב לעקוב אחרי ההתפתחויות באפריקה, שכן המצב נראה נפיץ משהו.
לעומת אפריקה מניית בנק פועלים לא ניזוקה מהקורה בה אך בהחלט יש מקום לחשש. חזקיהו ופישר הזעיקו אליהם את שרי אריסון, בכדי לדרוש את הדחתו של היו"ר דני דנקנר. נכון שיש להם סמכות לעשות זאת, אך איני בטוח שהם הבינו טרם המעשה עד כמה הם שומטים את השטיח מתחת לרגליה של אריסון. הצורה שבה נעשה התהליך גובלת בלינץ' ציבורי, והוצאת הידיעה לעתונות היא שערורייה. כאן כל משקיע תריך שלאול עצמו, האם מדובר פשוט על חוסר אחריות של שני בכירים במערכת או שמא הם יודעים משהו. ההפסדים הכבדים בארה"ב, המינויים ופרישות של דירקטורים בבנק, הרכישות של בנקים במזרח אירופה, ולבסוף, הליך המינוי של המנכ"ל ציון קינן, כולם היו ידועים מזמן. כל זה עדיין לא מסביר מדוע החליטו שם שהגיעו מיים עד נפש. איני סבור שהבנק יקרוס – ללא קשר לטיב מנהליו והתנהלותו המדינה לא יכולה להרשות לעצמה מצב מעין זה. אך בהחלט שבשוק תחרותי לדברים הללו יש השפעה ואני מעריך שבקרוב המניה תתחיל להגיב בהצגת תשואת חסר אל מול מדד הבנקים. מעולם לא המלצתי על המניה (אני חוזר שוב, עדיפה עליה משמעותית מזרחי טפחות) וכעת אני מציע להיזהר פי כמה.
עיקר תשומת הלב באירופה הופנה השבוע כמובן לכלכלת בריטניה שהתכווצה ברבעון הראשון בקצב חד מהתחזיות, לאחר ירידה של 1.9% בתמ"ג (הקצב החד משנת 1979). דירוג החוב של טריפל A נמצא בסכנה, והדבר רק מהווה הזדמנות קניה לטווח הארוך של המונפק ע"י המדינה. בריטניה מעולם לא היתה הכלכלה המובילה באירופה (תואר זה שמור כמובן לגרמניה) אך הורדת דירוג לבריטניה תחייב הורדת דירוג לארה"ב, והסיכוי ששתי אלו יפשטו רגל פשוט לא קיים. לכן, גם כאן קיימת הזדמנות למשקיעים הסולידיים, ובטח בהשוואה לתשואות המקבילות של מדינות בדירוג קרוב לזה.
בארה"ב, לפני הכל, הייתי מעוניין להתמקד שוב באותם שני נתונים חשובים בהם אני תמיד עוסק: שוק הדיור, ושוק התעסוקה. המנטרה שאני משנן היא כי עד שלא יהיה שינוי באלה, לא יסתיים המשבר. בחודש פברואר רבים מיהרו לסמן תחתית לשוק הדיור לאחר עליה מפתיעה של 5.1% במכירות הבתים הקיימים. אז ציינתי, כי חודש אחד אינו מלמד על בוא האביב והנה החודש מכירות הבתים הקיימים בארה"ב רשמו ירידות גבוהות מתחזיות הלכלכנים, לרמה של 3% מתואמת שנתית.
שבוע שעבר אף היתה האטה קצב איבוד המשרות, ושוב פעם הנתון השבועי טפח על פנינו עם עליה של 27,000 משרות נוספות שאבדו וחזרה לאיזור ה 640 אלף משרות בחודש. שני אינדיקטורים אלה, של הכלכלה הריאלית המשפיעה במישרין ובעקיפין על שוק ההון, מלמדים כי המשבר עודנו כאן ולכן אני סבור שכל הצהלות בדבר סיומו של המשבר ומעבר לשוק עולה וכלכלה צומחת עוד רחוקים מאוד מאיתנו.
מגזר הפיננסים בארה"ב, ממשיך כמובן לרכז תשומת לב רבה, כשהערכות כעת הן כי הוא יאלץ לגייס טריליון דולר נוספים תוך התחשבות במבחני הלחץ של הממשל.
ובבל זאת, רצף דוחות טובים הוביל דווקא לירידות בחלק ממניות אותם בנקים. הסיבה לכך נעוצה כפי שכבר ציינתי - הדוחות מוגזמים לחלוטין. לא הגיוני שחברה (אולי להוציא חברות גז וביומד, ובטח לא בנקים) תעבור מהפסדי שיא לרווחי עתק ברבעון אחד? ב 4 למאי יתפרסמו המבחנים, ואני חושב שלא משנה מה יהיו התוצאות הדבר יוביל לירידות, בבחינת קנה בשמועה ומכור בידיעה. המבחנים עצמם מפתיעים מאוד, שכן החישוב שנעשה בהם הוא עפ"י ירידה של 3.3% בתוצר ואבטלה של למעלה מ 10%. לכן, אם אכן המבחנים בוצעו כיאות חד-משמעית יש נכשלים בתוצאות. כל תוצאה אחרת תלמד על הטיית התוצאות. כל שנותר הוא לראות כיצד יתמודדו אותם בנקים עם ההשלכה הצפויה מפרסום הנ"ל.
בעבר אף ציינתי כאן, כי לא יתכן כי קנת לואיס הסכים לקנות את מריל לינץ' מרצונו החופשי תוך שהוא מגלה מיום ליום כמה עמוק הבור, והידיעה כי ברננקי והאוצר כפו עליו את הרכישה רק ממחישה עד כמה בפועל הבנקים כבר הולאמו.
חשוב גם להבחין השבוע כי האמון בדברי הממשל מתחיל להיסדק. לפני כחודש טען הממשל כי AIG לא תזדקק להון נוסף בכדי לשרוד, מה שהוביל לגל עליות במניה ובכלל במגזר. השבוע הודיע הממשל כי יזרים 30 מיליארד דולר נוספים לחברה בדרך עקלקלה. נפילה ראשונה באותו בטחון פסיכולוגי שאני מציין פעם אחר פעם, ששווה לזכור אותה. בשורה תחתונה, המשבר עוד כאן והוא לא צפוי לחלוף כה מהר כמו שרבים מציינים. זכרו כי תמיד האופטימיים ביותר הם גם בעלי הפוזיציה, ובמקרה זה הם כולם מטעם הממשלה.
מגזרים ומניות
בניגוד להרגלי, לא אציין מניות מועדפות וכאלה שמהן צריך להיזהר, אלא אתמקד לבקשת רבים בדרך לבניית תיק מגודר.
הבקשה של כמעט כולם, היא לבנות תיק שמצד אחד לא ישאיר אותנו מחוץ לראלי שיתכן וימשיך, ומצד שני לא יחשוף אותנו למצב בו נכנסנו בסוף החגיגה.
את הדוגמא אציין בכל הנוגע לחלק המנייתי אך ניתן כמובן לגזור מכאן גם לחלק הסולידי.
הנחות המוצא שלי הן ברובן סטטיסטיות, ומתבססות על הנעשה בשוק בחודשים האחרונים:
# מי שמוביל את העליות הוא לרוב מגזר הפיננסים.
# מי שמוביל את הירידות הוא לרוב מגזר הנדל"ן (גם בימים בהן הפיננסיות יורדות בצורה ניכרת).
# מגזר שבצע מהלך עליות מרשים לאחרונה, ולכן צפוי לתקן בחדות במקרה של ירידה – מדד ת"א 75.
# כחלק מרוח התקופה, מניות "בטוחות" ודפנסיביות לטווח בינוני וארוך: אלביט מערכות, וול מארט, שופרסל, וכדומה. תוכלו למצוא בתחתית כל סקירה את רשימת המניות שאני סבור שיציגו
תשואת יתר.
מניות מתחומים דפנסיביים יחסית אך מהשורה השניה והשלישית – רמי לוי (שבוע שעבר ציינתי לא למכור למרות שעלתה 50% מהפעם הקודמת שהזכרתי אותה, ובינתיים גמעה עוד 10%. עדין כדאית ברמות הנוכחיות), גולף וכדומה.
# על מנת להנות מהתנופה שתובל קרוב לודאי ע"י הפיננסים: מזרחי טפחות, ולאומי.
על בסיס זה חלוקת תיק של 100,000 ש"ח יחולק 50,000 למניות הללו,
ואילו 50,000 נותרים לשורט נדלן ולשורט 75.
התיק לא מבטיח תשואה אבל הוא מגדיל את הסיכוי, מקטין את הסיכון, ולרוב התשואה בו תהיה טובה מהמדד המקביל.
המניות, הסכומים והחלוקה הם רק לצורך ההמחשה (אע"פ שאלו המניות שציינתי בעבר). ניתן כמובן לרכוש יותר מניות אם שוריים על השוק, להגדיל את המינוף בשורט (לא מומלץ בגלל השחיקה) אם דוביים,ולהיפך. אך המטרה היא תמיד לא להיות חשוף רק לצד אחד של השוק.
את סקירת אופציות השבוע תוכלו לקרוא תחת פורום אפריל. בהמשך השבוע, נעבירה לפורום מאי
עם הקמתו.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
