בס"ד
פרשת במדבר.
חומש חדש בפנינו. תקופה חדשה נפתחת.
חומש במדבר, עוסק ברובו במאורעות הקורים את בני ישראל בכל משך הילוכם במדבר. ההליכה הממושכת במדבר, ההיבט הנפשי, עם שלם , נע ונד ללא בית.
והנה בפרשת "במדבר", הנושא המרכזי הוא מפקד בני ישראל בראשית השנה השנייה לצאתם מארץ מצרים.
והנה פלא - מספר האנשים שמוזכר במפקד שנערך בחודש ניסן בפרשת "במדבר" זהה למספר האנשים המוזכרים במניין שבנדבת המשכן בפרשת "פקודי", שנערך למחרת יום כיפור. איך ייתכן שבמשך כחצי שנה שבין יום כיפור לניסן לא נוספו עוד בנים?
הנצי"ב מוולוז'ין מביא גישה שונה ומעניינת כתשובה לשאלה זו - ודאי נוספו אנשים ממניין למניין, אולם המניין נקבע לפי המספר הדרוש להשראת שכינה בפומבי במדבר, כפי מה ששיערה ההשגחה העליונה, ולכן שני המניינים היו שווים כי לא היו זקוקים ליותר יוצאי צבא להשראת השכינה.
אלא יש לתמוה. לשם מה התורה מקדישה פרשה שלמה למפקד השבטים ולאופן החניה לדגלים, הרי כל הפרטים הללו הם ציווי לשעה ולא לדורות, והדבר עומד בסתירה לכלל הידוע (רמב"ם בהקדמה לספר המצוות) שמצווה שאינה נוהגת לדורות לא נמנית במניין המצוות?
אלא שמכאן אנו רואים את גודל מעלתם של בני ישראל במדבר. דור המדבר היה דור דעה (כמו "והאדם ידע את חווה"- ידיעה פירושה חיבור), דור שקיבל את התורה והנחיל לנו את יסודות האמונה. דור זה הטביע בנו את התכונות המיוחדות של עם ישראל, כל מי שאבותיו עמדו על הר סיני יש לו תכונות שעוברות בירושה מדור דור. לכן מאריכה התורה בביאור מעשי דור המדבר, מפני שאופן חנייתם מסביב למשכן אשר השכינה שורה עליו, רומם לדורות את כלל ישראל והטביע בנפשם פנימה את הערגה הנפשית וההשתוקקות לכל דבר שבקדושה ולקרבה לאבינו שבשמים.
מעשיהם של דור המדבר לא הצטמצמו רק לדורם, הם הטביעו את חותמם על מהלך ההיסטוריה והדורות הבאים. זו גם הסיבה, שהמעידות שלהם, כגון חטא העגל וחטא המרגלים השפיעו על הדורות הבאים, מפני שככל שהאדם גדול יותר גם המעידה שלו עמוקה יותר ורישומה ניכר לטווח ארוך.
מוסיף המדרש:
"חיבה גדולה חיבבן הקב"ה שעשאן דגלים כמלאכי השרת כדי שיהיו ניכרין. ומנין שהיא אהבה לישראל? שכן שלמה אומר:"הביאני אל בית היין ודגלו עליי אהבה" (במדב"ר ב, ג')
אולם, בסופו של דבר, הדגל אינו אלא אריג צבוע בצבע מסוים ומה גדולה יש בחתיכת אריג? ומה עניינם אצל מלאכי השרת?
הדגלים אינם סתם אריגים צבועים. סימן היכר הם לתכונות הנפש, לתפיסות הרעיוניות השונות של השבטים השונים ולמשימות המיוחדות המוטלות עליהם בהתאם לכך. גם מלאכי השרת מחולקים ע"פ תפקידיהם המיוחדים ושליחותיהם השונות כמערכת צבאית מסודרת. "ברכו ה, כל צבאיו, משרתיו עושי רצונו". דגלי המדבר היו יפים לשעתם. צורת חניה זו לא נקבעת לדורות. אולם הרעיון, נצחי הוא. מערך
הדגלים קיים בנפש העם, והוא המקיים אותו בכל המצבים ובכל התקופות.
דגל בא לייצג רעיון, תוכן,מסר רעיוני. ללא אלו הוא אריג בד ותו לא.
שבת שלום
אודי כהן
חבר המכון הגבוה לתורה ומנהל פורום יהדות באוניברסיטת בר-אילן.
מייל: udi6519@gmail.com
הגב עם ציטוט
