2010. 05. 11 | גל גרבר ואיציק אסטרייכר
סקירת התשואות של המסלולים השונים בקופות גמל מלמדת שקיים פער עצום בין קופות גמל בינן לבין עצמן, למרות השתייכותן לאותו מסלול השקעתי.
הממונה על שוק ההון, הרגיל בשנים האחרונות את השחקנים בשוק הפנסיוני בפרסום מטר של תקנות, הוראות וחוזרים אשר לא פעם זיכו אותו בביקורת רבה. לפני מספר חודשים פרסם טיוטת חוזר בנושא כללים למסלולי השקעה במסגרת מוצר פנסיוני שמהווה תיקון לחוזר ישן יותר, חוזר שמטרתו ותרומתו לא תסולא בפז, וראוי לברך את הניסיון של הממונה להבהיר את הנעשה בשוק, וודאי על רקע המצב הנוכחי.
במדינת ישראל מנוהלות מאות קופות גמל ע"י עשרות גופים כאשר במהלך עשרות שנים נצברו מרבית הכספים בקופות כלליות בהן אין כל התחייבות לניהול ההשקעות בדרך מסוימת, כמו התחייבות לשיעור השקעה מינימאלי באפיק מסוים.
לצד הקופות הכלליות פועלות כיום קופות מסלוליות הכוללות מסלולי השקעה המוגדרים מראש. בכל מסלול התחייבות לשיעור השקעה מינימאלי באפיק השקעות מרכזי.
כך, למשל, במסגרת מסלול מניות קיימת התחייבות להשקיע לפחות 50% מן הכספים במניות, במסלול אג"ח – לכל הפחות 50% באיגרות חוב וכד'.
לכאורה, הגדרת מדיניות ההשקעות בקופת גמל מסלולית, אמורה להגדיל את השקיפות, את המידע לחוסך, ליועץ ולמשווק הפנסיוני אשר יאפשר להם להתאים את רמת הסיכון של המוצר הפנסיוני לאופיו ולטעמיו של החוסך.
סקירת התשואות של המסלולים השונים בקופות גמל מלמדת שקיים פער עצום בין קופות גמל בינן לבין עצמן, למרות השתייכותן לאותו מסלול השקעתי.
כך למשל ב- 12 החודשים האחרונים, במהלך החודשים מרץ 2009 – פברואר 2010 מסלולי קופות גמל המוגדרים כמתמחות באיגרות חוב (ההגדרה של משרד האוצר כפי שמפורסמת ב"גמל נט") הניבו תשואות של 34.83% לגוף שהניב את התשואה הגבוהה ביותר ו-0.97% לגוף שהניב את התשואה הנמוכה ביותר בתקופה זו.
במסגרת המסלולים המתמחים במניות ניתן להבחין בגוף שהניב תשואה של 118.57% לחוסכים במסגרתו, לעומת 43.83% לגוף אחר המנהל אף הוא מסלול מניות.
נשאלת השאלה: כיצד נוצר פער כה גדול בתשואות של קופות השייכות לאותה קטגוריה לכאורה?
ניתן לזהות מספר גורמים אשר עשויים להביא להיווצרות הפרשי תשואה כה גדולים בתיקי ההשקעות של קופות גמל המקוטלגים באותה קטגוריה, ואפילו במסלולי אג"ח.
• תמהיל תיק האג"ח – תיק השקעות של קופת גמל עשוי לכלול איגרות חוב ממשלתיות ואיגרות חוב קונצרניות. הפרשי התשואות, הסיכון והתנודתיות השתקפו היטב בתשואות שהניבו בשנה האחרונה השקעות אלו, וקופות אשר השקיעו יותר באיגרות חוב קונצרניות מאז ראשית 2009 על חשבון איגרות חוב ממשלתיות, הניבו תשואות גבוהות יותר לחוסכים.
• בסיס הצמדה – תיק איגרות חוב של קופת גמל כולל איגרות חוב צמודות מדד וכאלה שאינן צמודות.
פערי התשואה שהשיגו כ"א מאלה, יש בהם כדי ללמד על הפרשים בתשואות של קופות הגמל.
• דירוג אג"ח – בשוק ההון נסחרות איגרות חוב רבות אשר בחלקם דורגו ע"י חברה מדרגת וחלקם לא.
פועל יוצא של הדירוג הינו תשואת איגרת החוב. נטייה של מנהלי ההשקעות להעדיף איגרות חוב בעלי דירוג גבוה, וכתוצאה מכך תשואות נמוכות יותר, יובילו להקטנת סיכון, סטית תקן נמוכה יותר, וגם לתשואה נמוכה יותר.
שוק הון חיובי, כפי שבא לידי ביטוי מאז ראשית 2009, הסב קורת רוח רבה למנהלי השקעות אשר העדיפו איגרות חוב, לאו דווקא בדירוג AA ומעלה.
• מח"מ – איגרת חוב מאופיינת, בין השאר, בטווח הזמן המשוקלל שבו היא עתידה להיפרע. ככל שהמח"מ, תקופת ההחזר גדולה יותר, כך נתון המחיר לתנודתיות גבוהה יותר ויש בכך כדי להשפיע על התשואה שיניב תיק ההשקעות הכולל איגרות חוב בעלי מח"מ ארוך יותר.
• הגדרות כלליות ומעורפלות של המדיניות – מעבר לכל אלה, יש גורם מאוד חשוב והוא, שבניגוד לתעשיית קרנות הנאמנות, שבה יש הגדרות מדיניות וחלוקה לקטגוריות מאוד חדות וברורות, הרי שתעשיית קופות הגמל מפגרת מרחק שנות אור אחרי תעשיית קרנות הנאמנות. הגדרות המדיניות הן כל כך כלליות, שהן מאפשרות שונות עצומה במדיניות שנוקטות בפועל קופות גמל ששייכות ברמה התיאורטית לאותו מסלול השקעה.
לסיכום, ניתן לקבוע, שאמנם הפעלת מסלולי השקעה בקופות גמל יש בה כדי להוות צעד ראשון להגדלת השקיפות והחדרת המודעות של הציבור למונחי סיכון/סיכוי בניהול קופות גמל, אך ראוי ורצוי להמשיך ולפעול להגברת השקיפות. המגבלות בכל מסלול השקעה, בדרך שבה מנסה הממונה על שוק ההון לבצע, בטיוטת חוזר שפרסם לאחרונה לקביעת כללים לאישור מסלול השקעה במוצרי החיסכון הפנסיוני: הגדלת שקיפות ע"י ציון שם אפיק ההשקעות בשם המסלול, צמצום מרחב הפעולה של מנהל ההשקעות במסלולים מתמחים, איסור השקעה במניות במסלולים המתיימרים להיות סולידיים, כל אלה יאפשרו לכל חוסך לדעת טוב יותר באיזה מוצר הוא חוסך, באיזה מוצר יבחר, ויאפשרו לכל בעל רישיון להתאים לחוסך את המוצר המתאים לו ביותר