בנק ישראל ממשיך להתמיד בקצב העלאת ריבית מתון, ולאחר שהעלה את ריבית אפריל הוא מותיר את ריבית מאי במקומה.

בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי על 1.5%.

בנק ישראל ממשיך להתמיד בקצב העלאת ריבית מתון, ולאחר שהעלה את ריבית אפריל הוא מותיר את ריבית מאי במקומה.
הצורך בהעלאת ריבית עדיין קיים (ראה הרחבה בהמשך) ובעיקר בגלל ציפיות האינפלציה הגבוהות. אך מצד שני, בנק ישראל פוחד מהשלכות של העלאת ריבית מהירה (ראה הרחבה נוספת) ולכן הקצב צפוי להישאר מתון.
הותרת הריבית החודש הייתה בעיקרה עניין של משחק תזמון, מצד אחד הציפיות האינפלציוניות בשוק גבוהות, אבל בנק ישראל יודע שמדד אפריל הולך להיות מדד גבוה (להערכתנו 0.7%) והוא אולי רצה שיהיה לו כלי להגיב לאחר המדד הגבוה. אם היה מעלה את הריבית החודש, פעם שנייה ברציפות, יתכן מאד שהיה מתקשה להעלות גם בחודש הבא.
המשחקים והניסיון לעלות את הריבית בצורה שקולה ומחושבת נראים קצת מוגזמים, גם אם לאחר פרסום מדד אפריל ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה ירדו ל-2.5%, עם ריבית של 1.5% אנחנו עדיין נותרים בסביבת ריבית ריאלית שלילית ולא בריאה, אז למה לא לעלות אותה כבר וזהו:

אז למה פשוט לא להעלות את הריבית בבת אחת ל-2.5% ולסיים עם זה כבר?
בנק ישראל מפחד (והוא לא היחיד). מפחד שהמשבר עדיין לא נגמר, מפחד שהעלאת ריבית תחזק את השקל ותגרום נזק ליצואנים, מפחד להקשות על שיעורי האבטלה לרדת, מפחד שהמשבר ביוון יגיע אלינו ועוד...
בכלל, יתכן, שכשמדובר בהפחתות ריבית, לבנקים מרכזיים יש אצבע קלה מאד על ההדק (במהלך המשבר הפחית בנק ישראל את הריבית בחדות ב-325 נ.ב תוך 4 חודשים). הסיכון מבחינתם בהפחתה מוגזמת יתבטא בעיקר בטווח הארוך באינפלציה ואילו בזמן הקצר בתמיכה בצמיחת המשק. במצב הפוך, של העלאת ריבית מוגזמת, הבנקים מוודאים טוב טוב שהנשק נצור, מבחינתם טעות כזאת תעלה בחיי צמיחה ובבלימה מיידית של הכלכלה, רק מאוחר יותר בהשפעות דיפלציוניות. לכן, אולי לא פלא שרוב הנזקים שיוצרים בנקים מרכזיים הם בגלל ריבית נמוכה ולא גבוהה. עד הטווח הארוך, כך נדמה להם לפעמים, הם יספיקו לתקן את הנזק.

לבנק ישראל היו לא מעט סיבות להותיר הערב את הריבית, בניהן:

עיכוב העלאות הריבית בעולם, כפי שבאים לידי ביטוי בחוזים העתידיים עליהן (העלאת ריבית בארה"ב צפויה בהסתברות גבוהה רק מתחילת 2011, ובאירופה אף מאוחר יותר). בנק ישראל לא מעוניין לפתוח פערי ריביות בין השקל למטבעות אחרים כדי להמשיך ולתמוך בהתאוששות ישראל. הצפי האמור לעיכוב העלאות הריביות בעולם, אינו מגיע בחלל ריק (out of the blue), אלא בשל חשש לאי היציבות באירופה, שבאה לידי ביטוי בין השאר בפרמיית הסיכון הגבוהה שדורשים משקיעים על השקעה בעיקר באג"ח יווני. בנק ישראל מבין שהמשק הישראלי חשוף עדיין לאי היציבות העולמית ולא מעוניין להוריד ממנו כל כך מהר את חליפת ה"סופר-בנק" של הריבית הנמוכה.
כמות הכסף בישראל (M1) המשיכה להצטמצם גם בתקופה האחרונה ומאותתת לשוק כי לבנק ישראל יש יכולת מסוימת לספוג את הכסף הנזיל הרב שבשוק, מה שמרסן חלק מהחשש להתפרצות אינפלציונית ומאפשר לבנק ישראל להעלות את הריבית בקצב מתון ובטוח.
יציבות מחירי הסחורות- מאז סוף השנה שעברה נמצאים מחירי הסחורות בעולם (מדד ה-CRB) ביציבות, אף שעלו מעט מאז החלטת הריבית הקודמת, מה שמפחית מהחשש לאינפלציה מבוססת סחורות.

למרות הסברים אלה, לבנק ישראל היו גם לא מעט סיבות לעלות את הריבית, בניהן:

התחממות הציפיות האינפלציוניות ל-12 החודשים הקרובים ואף לשנים הקרובות, שנעות קרוב ואף מעבר לגבול העליון של יעד בנק ישראל (ראה גרף). אי העלאת הריבית עלול היה לפגוע באמון המשקיעים בבנק ישראל.
אומנם, ברבעון החולף הסתכמה האינפלציה בטווח השלילי (0.9%-), אך ברבעון הנוכחי היא צפויה כבר להרים ראש. במיוחד צפוי לבלוט מדד חודש אפריל, שלפי הערכותינו יעמוד על 0.7%.
כאמור, הריבית הריאלית בישראל עדיין שלילית, מה שמאותת לשווקים כי היא נמוכה מידי.
עליות המחירים החדות במניות ובנדל"ן בישראל בשנה האחרונה, מגדילות את החשש כי בנק ישראל יוצר בועתיות מחירים. בנק ישראל התייחס אומנם לחשש הזה כשאמר שהוא אינו מזהה בועתיות במחירי הנדל"ן, אך לשוק זה לא בהכרח הספיק.
נתוני המאקרו החיוביים, בהם בולטת הירידה בשיעור האבטלה והירידה בפער התוצר בעקבות עדכון נתוני הצמיחה לרבעון הרביעי, מאותתים על פוטנציאל גדול להמשך עליות מחירים, מה שדוחק גם הוא בבנק ישראל להקדים תרופה למכה.
החלשות השקל- מאז החלטת הריבית הקודמת נחלש השקל מול 13 מבין 17 המטבעות המובילים בעולם, החלשות זו אפשרה לבנק ישראל, לעלות ריבית מבלי לזעזע יותר מידי את היצואנים, ובמקביל המשיך להחליש את השקל במהלך החודש האחרון ע"י רכישת מט"ח.
ביום רביעי תתקבל החלטת ריבית בארה"ב, שתישאר על 0%-0.25%, אך השאלה הגדולה היא האם הפד ימשיך להצמיד לריבית את המשפט המעורפל: "הריבית תישאר נמוכה באופן חריג למשך זמן ממושך", אי צירוף המשפט יגרור לעליית הצפי להקדמת העלאת הריבית בארה"ב, מה שיתמוך גם בהעלאת הריבית של בנק ישראל.

השפעות צפויות על שוק האג"ח הממשלתי
הותרת הריבית "חצי" הפתיעה את השוק. מצד אחד המקמ"ים הקרובים גילמו אותה, אך אם המקמי"ם גילמו שריבית חודש יוני תעמוד על 1.75% כעת גם הסיכוי לכך יורד מעט. כך שההשפעה תהיה מתונה ביחס להפתעה מוחלטת.
האג"ח הצמודות צפויות להערכתנו ליהנות לאורך כל טווחי העקום, בטווחים הקצרים בעיקר מהשפעות אי העלאת הריבית ובטווחים הארוכים מעליית הציפיות האינפלציוניות שתגרם מהותרת הריבית.
האג"ח השקליות צפויות להערכתנו ליהנות גם הן בטווחים הקצרים, מאותה סיבה בדיוק של הותרת הריבית, אך בטווחים הארוכים להיפגע מעליית הציפיות האינפלציוניות. חשוב לזכור שברקע ממשיכות להתפתח תנודתיות חזקה ביוון ויתכן שזו תאפיל על השפעות הותרת הריבית במסחר מחר.

לסיכום
לקראת סוף השנה ובתחילת שנה הבאה אנו מעריכים שיהיה קצת יותר מעניין בתחום העלאות הריבית, כשגם במקומות אחרים בעולם יתחילו לדבר בשפה של ריבית גבוהה, כלומר יפסיקו לצרף להכרזות הריבית משפטים כמו "נותיר את הריבית נמוכה בצורה יוצאת דופן לזמן ממושך" (הפד). השוק די מגלם את התחזית הזאת ולכן לא נראה שיש הרבה מה לעשות איתה מבחינת השקעות.

בחודש הבא אנו צופים העלאת ריבית ל-1.75%.