אני לא הכנס לפרטים מלאים, בגלל שאני מאמין כי זה יהיה חזרה על דברים שכבר נאמרו.
אבל חשוב לציין כי מדובר בשני ניירות שונים במעותם...
האג"ח של דוראה - הנתונים כפי שעולים מהשוק הוא כי תשלום קרוב אינו בעייתי, למרות שהנתונים בספרים מציגים משהו אחר. מה שחשוב לזכור הוא כי החברה קיבלה הלוואה בעדיפות נמוכה מקרן בראשית - מה שאכן מבטיח את התשלום הקרוב (וככל הנראה גם מעבר לו).
לדעתי מדובר בנייר בעל תשואה יפה וסיכון נמוך (למרות שעדיין קיים!), אך במידה והשוק ידרדר הקרן יכולה להיפגע לטווח קצר/בינוני ויש לקחת זאת בחשבון!
האג"ח של מליבו - למרות שנראה כי השוק מתמחר אותם באופן שווה, מדובר בעיוות לדעתי. מה שקורה כאן הוא שהחברה צריכה לשלם במאי השנה ושנה הבאה רק ריביות, מה שסביר להניח ניתן יהיה לביצוע, לפיכך לחברה יש מרווח נשימה של שנתיים קדימה (עד מאי 2012) וההימור הוא האם היא תוכל להתאושש.
כרגע מצבה אינו טוב, עם הון עצמי שלילי ומחיקת נכסים. כמו כן יותר ממחצית החוב אינו מול מחזיקי האגח וסביר להניח כי ישנה עדיפות ברורה שלא מטיבה עם המחזיקים.
מהצד השני - מחיר הנייר משקף אפשרות לרווח הון מעותי יותר לטווח צקר במקרה של התאוששות.
בין השניים הייתי אומר כי העדיפות ברורה, אך עדיין בניירות מסוג זה לא ניתן לשים חלק ארי מסך התיק ויש לפזר על השקעות דומות...
הגב עם ציטוט