הי שילה,
האם תוכל להסביר באופן כללי את ההבדל בן שטרי הון, כתבי התחייבות של בנקים ואג"ח רגיל (בין אם סטרייט או להמרה). האם פורמט זה ייחודי רק לבנקים?
שמתי ב שהתייחת לכנין באיזושהיהודעה (לא ניתן לבצע הסדר הארכה? משהו כזה)
אם כבר הוסבר בעבר אשמח להפנייה או בכלל להפנייה מחוץ לפורום.
תודה רבה,
טל
בנק מעצם היותו בנק לא יכול להנפיק אג"ח אלא שטרי הון נדחים.
שטרי ההון נבדלים מאג"ח בכך שאינם מבטיחים שעבוד לבעלי האג"ח ובכך ממוקמים בתחתית סולם העדיפויות בעת פירוק החברה. בשל כך נקראים גם שטרי הון נדחים.
תודה, אני מניח שהכוונה היא שבנק לא יכול לספק שיעבוד כי הכסף איננו שלו? הוא של הלקוחות?
מצד שני את ההלוואה נתן מי שרכש את שטר ההון. ניחא.
אך אין כל חובה גם באג"ח רגיל לספק שיעבוד. אני מניח שפשוט רצו ליצור מנגנון נפרד לבנקים. האם מכל שאר הבחינות, שטר ההון מתנהג כמו אג"ח?
תודה,
טל
המממ לא מדויק.
שטרי הון אינם נבדלים מאג"ח בכך שאין להם שעבודים, ובנק כן יכול לגייס אג"ח, בהיקף מאד מצומצם.
ההבדל בין הסוגים השונים הוא בקדימות סדר הנושים, וכן באופי הנייר.
אג"חים "רגילים" של הבנק הם ראשונים בסדרי העדיפויות בין בעלי האג"ח של הבנק.
כתבי התחיבות (או בשמם המלא - כתבי התחיבות נדחים) - כשמם כן הם, הם נדחים בפני בעלי החוב האחרים של הבנק, למעט בעלי שטרי ההון (או בכל מקרה שבו צוין אחרת).
שטרי הון (או שטרי הון נדחים) הם מכשיר מורכב יותר. ראשית, הם נמצאים בעמדה הנחותה ביותר מבין בעלי החוב של הבנק (שוב, אלא אם כן צוין אחרת).
בנוסף, הבנק, במקרים מסוימים, יכול לחיייב את המחזיקים בשטרי ההון להמיר אותו למניות שהוקצו לכך מראש (ובכך להפוך אותם מבעלי חוב לבעלי מניות, ולחזק את ההון הראשוני של הבנק). וכאן גם הסיכון העיקרי בשטרי ההון.
קיימים סוגים שונים של שטרי הון - בחלקם כלל לא ניתן לדחות את תשלום הריבית, בחלקם ניתן לדחות את תשלום הריבית, ובחלקם ניתן לבטל אותם כליל.
הרשאות
הגב עם ציטוט