הציר העיקרי של המגעים הינו נציגי חברת ATE (שכאמור דן דוד הוא בעל המניות העיקרי שם) אל מול בעלי האג"ח (באמצעות נציגות שנבחרה) ובנק לאומי (הנושה הגדול מבין הבנקים, והיחיד שמחזיק בבטחונות).
למיטב הבנתי, ולפי הדברים שצחי אלפויג אמר, שרם פודים אינם חלק מהתמונה.
אם ההסדר לא ייצא לפעול עם ATE - ייתכן וישנה אפשרות לחזור להצעה של קבוצת משקיעים בראשות דני ברק (מנכ"ל לידר שוקי הון, החברה הבת של לידר השקעות). ההצעה הנ"ל דומה בשוויה מבחינת בעלי האג"ח (אם כי לא בפרטי ההסדר המוצע).
צריך להבין שכעת הכדור נמצא במגרש של דן דוד אל מול בנק לאומי.
כפי שכתבתי, לדעתי, לאחר הסדר חוב לידר השקעות היא חברה עם פוטנציאל.
בעלי האג"ח כבר נתנו אישור לא-מחייב להסדר. במידה וההסדר יאושר גם ע"י בנק לאומי יובא ההסדר לאישור סופי.
הסיבה העיקרית לבעלי האג"ח להתנגד היא הרצון "לסגור חשבון" עם שרם ופודים, שדרך חברת שרפ"ג (שמחזיקה בלידר השקעות) חלבו דיבידנים יפים מהחברה. במסגרת ההסדר נאסר לתבוע את בעלי השליטה הקודמים, וישנם מחזיקי אג"ח שרוצים שהאפשרות תשמר.
מבחינת שאר התנאים, להתרשמותי ועפ"י הדברים שנאמרו באסיפות - אין סיבה לבעלי האג"ח שלא לאשר.
ולמה צחי אפלויג נכנס כדירקטור בלידר שוקי הון? לא יודע (אגב, יכול להיות שזאת מקריות ואין שום קשר להסדר). דעתי היא שזה מצביע על כך שההסדר עומד להיות מאושר ע"י כל הצדדים המעורבים, ובקרוב הוא יוגש לאישור ביהמ"ש ואסיפת בעלי האג"ח (ובאופן טבעי, במצב כזה, דן דוד ירצה לפקח מקרוב על לידר שוקי הון, הנכס המניב שלו. אבל היי, זאת רק דעתי :-)
הגב עם ציטוט