פורסם במקור על ידי
Gilga
שליק,
אני חושב שזה רציונלי לגמרי, אבל השיקול אחר.
לפני ההסדר,
אתה צריך לתמחר אפשרות שההסדר יהיה כושל- החברה תפורק,
שההסדר יהיה ארוך מאוד ולא תקבל פיצוי על (נניח שנה) שהניירות היו בהסדר.
ותוסיף לזה שצריך לא מעט מקצועיות כדי להעריך כמה בערך יכולה החברה להחזיר מהחוב כדי לתמחר את האגח אחרי ההסדר.
כי זה דורש להכיר את כל הנכסים של החברה, את כל הלווים של החברה, מה משועבד למי,
ובנוסף יש גם חובות שלא נכללים בנתונים שמפורסמים.
משכורות, חובות לספקים וכדומה.
ככה שאתה לפני הסדר נמצא באי ודאות.
ו 70 אגורות עוד זמן לא יודע בוודאות של נניח 80% ו 50 אגורות בוודאות של 20% (ההבדל בין הסדר לבין פירוק בכוח.)
שווים בתוחלת 66 אגורות, ובמעשה לדעתי, אפילו 60.
כי עצם האפשרות של יציאה בהפסד גדול מורידה את הביקוש למוצר. אפילו שהיא פחות סבירה.
כי אנשים מוכנים לקנות ודאות בתמורה לתוחלת.
אז גם אם הנייר שווה 66 ואני מוכר לך אותו עכשיו ב 60. אני יודע שוויתרתי על חלק מהערך של הנייר, אבל קניתי ודאות. יש לי עכשיו את הכסף בכיס. אתה צריך לחכות לכל ההסדרים כדי לקבל את הרווח שלך. אני ישן בשקט.
(אותה סיבה שאנשים קונים ביטוח חיים, למרות שמתמטית זה לא הגיוני לכאורה, כי החברה של הביטוח מרוויחה ממשהו... אז בתוחלת אם תשמור את הפרמיה לביטוח שלך בצד תוכל לבטח את עצמך... וכמובן שזה לא עובד למרות המתמטיקה.)
הגב עם ציטוט
