יש לי שאלה מה עדיף היום כיש בסיס של 200,000 שקל
יש לי שאלה מה עדיף היום כיש בסיס של 200,000 שקל
היי,פורסם במקור על ידי haimgueta
קצת קשה לענות על שאלתך ללא מידע נוסף כמו מה גובה שכר הדירה שאתה משלם, מהו גובה החיסכון החודשי (לאחר תשלום שכ"ד) ומה אתה מעריך שיקרה למחירי הדירות בתקופה זו (יעלו/ירדו/לא ישתנו).
שכירות 3000-3500
בנטו חיסכון בין 2500-4000
בוקר טוב
מהיותינו בני אדם יש מרכיב שאין אפשרות להתעלם ממנו - חוסר רציונליות.
בגדול לפי הנתונים שאתה מציג אין שום סיבה (לדעתי) לקנות במיוחד שאתה מצפה שנכס
הבסיס ירד.
אבל מאחר שאנשים לא פועלין ברציונלייות לרוב האוכלוסיה ההתחייבות למשכנתא מצמצמת
את ההוצאות בצורה משמעותית. כסף שיורד לחיסכון מאפשר הוצאות גדולות כמו נסיעות לחו"ל
שהכסף עבר לבנק ועוד נשאר חוב ענק אנשים חוסכים.
בכל מקרה בנתונים שאתה מציג אני אישית היתי מחכה.
להלן קצת נתונים:
600 K ל20 שנה בריבית %3.6 (הריבית הממוצעת על משכנתאות ל20 שנה)
גורר החזר של 3511 ש"ח שצפוי לעלות בהתאם להצמדה לאינפלציה.
בעוד ש 400 K באותם תנאים גוררים החזר של 2340 ש"ח.
בתרחיש שאתה מציג עם אינפלציה בסביבבות 3 % אחרי שנתיים יהיה ברשותם נכס
ללא שינוי ראלי או אפילו הפסידו עליו קצת וחוב יותר גדול בסביבות 630K.
והם יגידלו את החסכון בערך 3500*24= 84000.
כלומר יחסכו ג 50 K ראלית.
גם אם לא יקבלו ריבית בכלל על החיסכון מצבם יהיה יותר טוב (84K).
לכן היתי ממליץ לגור אצל ההורים לחסוך מקסימום ולקנות דירה שאחוז יותר משמעותי
מהכסף (לפחות 50%) נמצא ברשותם.
כל מה שנכתב הוא לדעתי האישית בלבד.
גיא
haimgueta שלום,
באופן כללי קניית דירה אינה בהכרח עניין בעל רווחיות כלכלית,
השכירות הממוצעת נעה סביב 4% לשנה מערך הנכס.
תאורטית, אתה יכול להשקיע את כספך בתבונה ולהשיג תשואה זו.
וכשמדובר על לקיחת משכנתא גבוהה, על אחת כמה וכמה.
אלא שברכישת דירה המרכיב ה"פסיכולוגי " משמעותי, שהרי "ביתי הוא מבצרי" , ורוב הציבור, להערכתי, לא חש בנוח לגור בשכירות ותחושת הביטחון במגורים בנכס שהוא שלך לא נמדדת בחישוב כלכלי מדוייק, כל שכן לגור עם ההורים לאחר הנישואים ...
דעה אישית בלבד.
מזל טוב לזוג הצעיר ובהצלחה.
נראה שגם בבנקלאומי עוקבים אחרי הפורום
מה עדיף לזוג ישראלי ל-20 שנה: 5,500 שקל משכנתא בחודש או 3,500 שקל שכר דירה ו-2,000 שקל חיסכון?
http://www.globes.co.il/news/article.as ... 50&fid=585
שלום ,
אכן כתבה נהדרת לסיכום שאלת הנושא.
בהזדמנות זו אודה לגיא על העלאתה.
בברכה,
לירן מורנו, עו"ד
המידע המוצג בפורום הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מעורך הדין וממנהלי האתר כל אחריות.
לרכוש דירה או להישאר בשכירות? הנה המספרים
טור חדש של תומר קדמי ממעלות סוכנות לביטוח, העוסק בשאלה שמעניינת רבים, במיוחד זוגות צעירים: האם לשכור דירה או לקחת משכנתא ולרכוש אותה?
תומר קדמי 09:52 | 13.01.10
זוגות צעירים רבים מתלבטים בשאלה החשובה מאוד: האם כדאי לקנות דירה בימים אלה או האם כדאי דווקא לשכור דירה?
על שאלה זו נכתבו לא מעט מאמרים ונעשו בנידון גם מספר מחקרים, ועדיין אין לשאלה תשובהחד משמעית לכאן או לכאן. אני מניח שגם בטור הזה לא תמצאו תשובה ברורה והחלטית, אבל אנסה להציג את שתי החלופות ואת הטיעונים בעד ונגד כל אחת.
על מנת שלא תחשבו שרק אתם מתלבטים, הנה סיפור אישי: אני רכשתי דירה לפני כשלושה חודשים ועשיתי זאת לאחר שהתלבטתי יחד עם אשתי במשך שנה. במשך כל הזמן הזה, חישבנו מה יהיה יותר נכון לעשות מבחינה כלכלית, אך לבסוף קיבלנו החלטה לרכוש את הדירה, אני מניח שרק עוד כמה שנים נוכל לגלות אם עשינו עסקה טובה או לא.
את השאלה הזו אני מבקש לבחון משלושה היבטים (למרות שיש יותר): היבט מימוני, גורמים חיצוניים וההיבט הפסיכולוגי. על מנת שלא יהיה בלבול, רק אזכיר כי מדובר על רכישה דירה למטרת מגורים ולא למטרת השקעה.
ההיבט המימוני:
ניקח לדוגמא דירה שעלותה 1,000,000 ש"ח וההון העצמי שיש בידי בני הזוג הוא 300,000 ש"ח.
המשכנתא שיצטרכו בני הזוג לקחת תהיה בסך 700,000 ש"ח וההחזר החודשי לעשרים שנה יעמוד על 5,428 ש"ח (החישוב נעשה על בסיס ריבית קבועה לא צמודת מדד בשיעור 7% לתקופה של עשרים שנה).
נניח כי במקום לרכוש את הדירה יעדיפו בני הזוג לשכור אותה ב-3,500 ש"ח. זה אומר, שהזוג "יחסוך" מדי חודש כ-2,000 ש"ח (הפער בין תשלום המשכנתא לתשלום שכר הדירה).
עכשיו נבדוק את גובה הריבית שאותה ישלמו בני הזוג במהלך תקופת המשכנתא (עשרים שנה) וכמה יוכלו לחסוך, במידה ולא ירכשו את הדירה וישקיעו את ההון העצמי שלהם יחד עם ההפרש הנ"ל בחסכון ארוך טווח.
* על המשכנתא יחזירו בני הזוג ריביות וקרן בסך: 1,302,500 ש"ח לערך (ללא מדדים)
* בגין השכירות, יחסוך הזוג בסופו של יום: 1,037,000 ש"ח (החישוב נעשה על בסיס ריבית קבועה בשיעור 2% ללא מדדים).
עכשיו נבדוק את מצבם של בני הזוג מכאן ומכאן:
* אם רכשו דירה, שעליה שילמו 1,318,050 ש"ח - כעת ברשותם דירה בשווי 1,000,000 ש"ח (אנו מניחים כי עלות הדירה לא השתנתה).
* אם שכרו דירה, לזוג יש כעת הון עצמי בשווי 1,037,000 ש"ח. סכום זה כאמור יכול לאפשר להם לרכוש את אותה הדירה.
מסקנה מההיבט המימוני:
על פניו, אם ההנחות שהנחנו אכן שרירות וקיימות, אין שוני בין שני המצבים, שכן אם בני הזוג רכשו דירה, ברשותם יהיה נכס בשווי מיליון ש"ח. אם בני הזוג בחרו לשכור דירה, כעת ברשותם הון עצמי המתקרב לכמעט למיליון ש"ח (הפרש של 37 אלף ש"ח יותר שהוא "לא משמעותי" בסכומים גבוהים כאלו).
גורמים חיצוניים:
החישובים שערכנו בסעיף הקודם טובים ונחמדים כאשר העולם מתנהג לפי הנחות קבועות מראש. כפי שאנחנו יודעים, העולם לא בדיוק מתחשב בהנחות של כלכלן כזה או אחר.
בסעיף הבא אתן מספר דוגמאות של גורמים חיצוניים שיכולים להטות את הכף לכאן או לכאן ולשנות את המסקנה מהסעיף הקודם:
* עליית מחירי הדירות / ירידת מחירי הדירות: חשוב לציין כי מחירי הדירות מתנהגים באופן מחזורי ולעיתים, לאחר עלייה גדולה במחירי הדירות חלה לאחר מכן ירידה במחירים. במקרה כזה, בני הזוג שבחרו לשכור דירה ולא לרכוש עשויים להרוויח מהמהלך, שכן הם יוכלו להמתין לירידת המחירים ולרכוש את הדירה במחיר נמוך יותר.
עם זאת, במידה ותהיה עליית מחירים, מצבם של השוכרים יהיה גרוע יותר, שכן אחרי עשרים שנה הם יצטרכו להוציא עוד כסף מן ההון העצמי על מנת לרכוש את אותה הדירה.
* השקעה באפיקים אחרים: במידה וה"שוכרים" יבחרו שלא להשקיע באפיק סולידי אלא יהיו מוכנים להסתכן מעט יותר ולהשקיע באפיקים פחות בטוחים כמו שוק ההון, ייתכן והם יוכלו להשיג יותר מ-4% ריבית שנתית. במצב כזה מצבם כשוכרים יהיה טוב יותר מכפי שהיה אילו היו "רוכשים", שכן ההון עצמי שלהם יהיה גבוה ב-400,000 ש"ח יותר.
* החסכון של השוכרים: אנחנו הנחנו שהשוכרים אכן חוסכים 2,000 ש"ח בחודש (זה סכום ההפרש בין תשלום המשכנתא לתשלום השכירות), אך אסור לנו להתעלם מן העובדה שהזוג השוכר לא תמיד יצליח להתמיד בחסכון שהקציב לעצמו, מכיוון שבני הזוג יכולים להתפתות לבזבז את אותן 2,000 ש"ח במקומות אחרים (רכישת ריהוט, טיול לחו"ל, החלפת רכב וכדומה), ברגע שאתם משלמים משכנתא בסך 5,500 ש"ח הסכום הוא נתון וקבוע והוא יורד כל חודש מחשבון הבנק שלכם ואתם תצטרכו לחיות ברמת חיים מסויימת. אבל ברגע שאתם משלמים "רק" 3,500 ש"ח שכירות ואמורים לחסוך 2,000 ש"ח בחודש, ייתכן ואתם לא בדיוק תחסכו את הסכום שהקצבתם לעצמכם אלא "תעשו לעצמכם הנחות" ולא תתמידו להשאר באותה רמת החסכון שהקצבתם לעצמכם.
ההיבט הפסיכולוגי:
אם נבחן את הדילמה מבחינה פסיכולוגית אני מניח שנמצא הרבה יותר טיעונים לטובת רכישת דירה מאשר לשכור דירה, אציג מספר טיעונים פסיכולוגיים שיכולים להטות את הכף:
* אפקט הביטחון: הזוגות הישראליים מרגישים ביטחון נפשי כאשר הם יודעים שיש ברשותם דירה, הם מפסיקים להיות תלויים בבעל הבית שלא תמיד משקיע בדירה, יכול להעלות את שכר הדירה ועוד, כאשר הדירה היא של בני הזוג הם רגועים יותר, למרות שמצד שני הם "חייבים" לא מעט כסף לבנק.
* הלחץ של הסביבה: "מה עם דירה?" היא השאלה הנפוצה ביותר שבני זוג נשאלים אחרי החתונה (אולי השאלה "מה עם תינוק?" יכולה לנצח את השאלה הראשונה...). זה לא סוד שהסביבה שלנו מצפה מאיתנו לרכוש דירה לאחר החתונה, לא פעם ההורים יהיו אלה שילחצו על הילדים לקנות דירה, לא תמיד שיקולי ההורים יהיו כלכליים אלא לעיתים קרובות יהיה בהם קורטוב של שיקולים פסיכולוגיים (רצון שהילדים יהיו קרובים אליהם, רצון שהילדים יהיו "מסודרים" וכו').
* חשש מעליית מחירי הדירות: ישנה תחושה והיא מאוד התגברה שנתיים האחרונות שמחירי הדירות בארץ רק עולים ולעולם לא יכולים לרדת, זהו הסבר פסיכולוגי בלבד, כי היו לא מעט שנים שבארץ ירדו מחירי הדירות וכבר הזכרנו ששוק הדיור הוא שוק מחזורי עם עליות וירידות, אך עם רגשות קשה להתווכח והתחושה היא שמחירי הדירות רק עולים, דבר שיכול לשכנע לא מעט זוגות לרכוש דירה.
לסיכום, ראינו כי לא ניתן לקבועחד משמעית מה טוב יותר: לשכור דירה או לרכוש דירה.
יש לציין, כי רוב הזוגות בארץ מחליטים לרכוש דירה (לפחות לאחר מספר שנות נישואין), אך יחד עם זאת צריך לזכור כי רק בעוד מספר שנים נדע מי "הרוויח" הזוג ששכר דירה או הזוג שקנה דירה.
אני בכל אופן מאחל לכם הצלחה בכל אשר תבחרו...