סטופ לוס הוא תמיד המלך.
אסטרטגיית ניהול הסיכונים במניות עוגן בתיק.

במניית עוגן, שתפקידה לייצב את התיק ומעצם טיבה, איננה תזזיתית,
צריך הסטופ לוס להיות קצת יותר "נדיב" ממניה רגילה בתיק.

בכל מקרה לא משחררים עוגן בבת אחת, ומבלי שיש עוגן תחליפי.

עוגן כמוהו כיסודות הבית, ולא משאירים תיק ללא יסודות.

חישוב SL במניית עוגן
בהנחה שמניית העוגן מהווה כ- 15% מסך כל התיק, הרי שסטופ לוס
הממוקם 13-15% מתחת לרמת השיא, הוא (בעיניי) סביר.
(הסיכון הכללי לתיק הוא סביב ה- 2.25%).

דגשים:
א. היחס שעליו דיברתי קודם מתייחס רק למניית עוגן בתיק.
ב. SL יוגדר בנקודות. החישוב באחוזים ניתן כאן לצורך ההדגמה וההבנה.

Double stop
ניתן במניות העוגן, להגדיר Double stop -כלומר, שתי נקודות
סטופ לוס, האחת "סבלנית" פחות, והשניה יותר "סבלנית", כשהממוצע
ביניהן, מספק נקודת יציאה מחושבת מיטבית. במצב זה, גם אם נחתכה
נקודת ה- SL הראשונה, ומחצית הפוזיציה במניה נמכרה, עדיין יכיל התיק
מרכיב עוגן מוקטן, אשר יאפשר:
א. זמן לאיתור עוגן תחליפי.
ב. שמירה על פוזיציה במידה והתיקון מסתיים, והשוק חוזר לנוע בכיוון המגמה.

"גידור סיכונים" (לידיעה):
בתקופה בה סקטור מסויים אליו משתייכת מניית עוגן (מדד הבנקים לדוגמא)
מתקן כולו דרומה, ניתן להגן על הפוזיציה מפני ירידות ("גידור סיכונים"),
באמצעים שונים (ת.סל שורט בנקים לדוגמא ביחס של 1:100), אך זה מחייב
ידע, ותזמון מתאים (כניסה לשורט בנקים לדוגמא, הייתה יכולה להתבצע לפני
כשבוע ותזמון היציאה ממנו חשוב גם הוא).
גם לפוזיציית הגנה על התיק, חובה להציב SL.
מומלץ להתייעץ עם בעל מקצוע השולט בתחום, לפני ששוקלים הגנות על תיק.