בס"ד
להצלחת כל כוחת הבטחון העושים ימים ולילות לשמור ולהגן עלינו ולרפואת כל חולי עמו ישראל.

פרשתנו פרשת "תרומה" (שמות כה-כז) , עוסקת בהכנת המשכן אשר הקב"ה מצווה לעשות וכן היא מונה 2 מצוות עשה ומצוות אחת לא תעשה (ספר "החינוך").

פותחת הפרשה במילים :" ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו" (כה-ב)
מבאר רש"י: יפרישו לי מממונם נדבה.

באמת, הרי הכסף והזהב של ה' יתברך, שנאמר: "לי הכסף ולי הזהב נאום ה' צבאות (חגי ב-ח) - ואין אדם נותן כלל משלו. וכי הקב"ה צריך תרומה?!

אלא חבריי היקרים,

מה שבאמת הוא נותן, הרי זה רצונו הטוב ונדיבות ליבו בשעת נתינת הממון, שהם של עצמו. ואילו זה, שנותן לא בלב שלם ובלא נדיבות, איננו נותן ממילא מאומה, לפי שהממון אינו שלו ורצון גם כן אין לו. הוא אשר אמר הפסוק: "מאת כל איש אשר ידבנו ליבו"- רק מזה שנותן מתוך רצון טוב ונדיבות הלב- "תקחו את תרומתי"- ממנו אתם לוקחים משהו. ואילו מאלה שאין לבם נודבם אינכם לוקחים מאומה. (בשם תורת משה)

לפיכך, השראת השכינה על בני ישראל, שצריכה היתה לבוא ע"י המשכן, לא היתה יכולה לבוא אלא ע"י אהבה מוגברת מצד ישראל ורצון עז להתדבק באלוהות. אהבה אינה יכולה לבוא על פי צו ופקודה! - כי אם מתוך רצון טוב עצמי, ולפיכך היה הכרח בהתרמה חופשית- כל איש אשר ידבנו ליבו"- ולא הטלת חובה.

עוד אומר לנו הקב"ה :"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (כה-ח).לכאורה, צריך היה הכתוב לאמר, "בתוכו" -בתוך המקדש (ולא בתוכם)?

ברם, "בתוכם" מכוון לבני ישראל, שיעשו לי כל אחד ואחד מהם מקדש בליבו, מקום להשראת השכינה, כי אז "ושכנתי בתוכם"- בתוך לבו של כל אחד מהם . . .(האלשיך הקדוש)

יה"ר שנזכה להתקדש ולהוסיף אהבה בישראל,
שבת שלום,
אודי כהן