בס"ד
פרשת ויגש

פרשת "ויגש" [בראשית מד-מז], מתארת את המפגש הדרמטי , קורע הלב בין יוסף לאחיו [בראשית מה,ג]:"ויאמר יוסף אל אחיו, אני יוסף, העוד אבי חי?... בהמשך מתארת הפרשה את ירידתו של יעקב אבינו וביתו למצריים לפגוש את יוסף.

המפגש הזה, בין הסמכות העברית הרוחנית הגבוהה ביותר באותו דור – יעקב אבינו, עם מלך אומת המכשפים – פרעה, מצריך תשומת לב מיוחדת.

שני אנשים הפוכים בתכלית – העובד לאל אחד בלתי נראה, באמונה מצד אחד, ומלך אומת המכשפים הטוען שהוא עצמו אלוהות – מצד שני.

שני קטבים מנוגדים של ההשקפות הרווחות בעולם באותו דור, ומכל המפגש העצום הזה, הטעון במתח תיאולוגי, אומרת לנו התורה [בראשית מז,ז] רק שתים עשרה מילים: "וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת יַעֲקֹב אָבִיו אָבִיו וַיַּעֲמִדֵהוּ פַרְעֹה וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה" .

רש"י לפי המדרש, מבאר לנו טיב הברכה: ומה ברכה ברכו? שיעלה נילוס לרגליו לפי שאין ארץ מצרים שותה מי גשמים, אלא נילוס עולה ומשקה ומברכתו של יעקב ואילך היה פרעה בא אל נילוס והוא עולה לקראתו ומשקה את הארץ (תנחומא).

שתי שאלות קשות לפנינו:
1) מצאנו שאין מברכים את הרשעים, שהרי אברהם אבינו פחד לברך את יצחק בנו, מפני שראה ברוח הקודש שעתיד לצאת ממנו עשו – "וַיְהִי אחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יִצְחָק בְּנוֹ" (בראשית כה,י"א) : רש"י: "אף על פי שמסר הקדוש ברוך הוא את הברכות לאברהם, נתיירא לברך את יצחק, מפני שצפה את עשיו יוצא ממנו, אמר יבוא בעל הברכות ויברך את אשר ייטב בעיניו ובא הקדוש ברוך הוא וברכו". מכאן למדים כי אם אברהם לא רצה לברך את יצחק הצדיק, מכיוון שעלול לצאת ממנו רשע, איך יתכן שיעקב מברך את פרעה, שהוא בעצמו רשע?

(2 על הפסוק בפרשת בראשית [א,כב]: "וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים לֵאמֹר פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ , מפרש רש"י – "ויברך אותם" - לפי שמחסרים אותן וצדים מהם ואוכלים אותם הוצרכו לברכה. ואף החיות הוצרכו לברכה?, אלא מפני הנחש שעתיד לקללה, לכך לא ברכן, שלא יהא הוא בכלל". אם כן, אנו למדים שמי שברכו אותו, אי אפשר לקלל אותו, והרי יעקב ידע ברוח הקודש שפרעה ועמו עתידים ללקות מהקב"ה מכות גדולות ונפלאות, אז עוד יותר תמוה כיצד ברך יעקב את פרעה?

תשובה מופלאה מצאתי בשם "הבאר יוסף" [הרב יצחק אליעזרוב זצ"ל]:

לו יעקב היה מברך את פרעה בברכה כללית, כגון: שהיה אומר לו "היה ברוך" או מילים דומות, אז באמת היה עובר על החשש של ברכת רשע וגם היה גורם לכך שהקב"ה לא יוכל להכות את המצרים בעשרת המכות. לכן, יעקב לא ברך את פרעה בברכה כללית, אלא ברך אותו בברכה ספציפית, שבעצם לא הייתה ברכה לפרעה עצמו, מצד זה שלא העשירה את פרעה בכלום, אלא רק תרמה לכבודו של פרעה בעיני המצרים.
אולם, מצד שני, בכך שהברכה הייתה שהנילוס יעלה וישקה את הארץ, היא הייתה ברכה גם לבני ישראל.

ולכן, בזאת שיעקב ברך רק את הנילוס, ולא את כלל המצרים או את כלל מצרים או את פרעה בכללות, הוא דאג לכך שלא יעבור על ברכת רשע, ושלא תהיה מניעה להכות את מצרים בעשרת המכות בבוא העת.
שבת שלום,
אודי כהן
חבר המכון הגבוה תורה, אונ' בר-אילן
מייל: udi6519@gmail.com