בוקר טוב רם,

שמתי לב למהלך שלדעתי משקף בצורה מאד יפה את שינוי בציפיות הריבית של השוק.
המהלך החל ב- 6.12 שהיה יום ראשון של מסחר לאחר הנתון הדראמטי של אובדן נמוך מאד (של 11,000) של משרות לחודש נובמבר בארה"ב.

המהלך השתקף בצורה "נכונה" לדעתי באגחי"ם השונים, כאשר בתל בונדים הצמודים העליה בתשואה (או ירידה הונית) היה כמעט אחיד בין התל בונדים, מכיוון שהמבדיל ביניהם הוא בעיקר הסיכון שבחברות ולא סיכון אינפלציוני (מח"מ מאד דומה לכולם) בעוד שבאגחי"ם הממשלתיים היה הבדל משמעותי בשיעור עליית התשואה שנבע בעיקר מהבדלי מח"מ בין האגחים, כלומר האגחים בעלי מח"מ/מינוף גבוה יותר סבלו מעליה משמעותית יותר בתשואות לעומת מחמים קצרים יותר.

יותר מכך, בין באגחים הצמודים לשקליים ניתן לראות שהשקליים "חטפו" חזק יותר, או שעקום התשואות "נפתח" בצורה חדה יותר, מכיוון שבצמודים ישנה לפחות הגנה אינפלציונית שאינה קיימת בשקליים (ניתן לראות את אותו הבדל בין התל בונדים הצמודים לתל בונד השקלי), ואשר ממתנת במעט את פגיעתה של האינפלציה או העלאת הריבית הבסיסית במשק.

אשמח לשמוע דעתכם על הקורלציה שבין החוזים העתידיים על הריבית (בארה"ב) לבין התנהגות האגח"ים בארץ.

בברכה
גיל