כאשר הרולד ובטי עברו לטקסס,
הרולד היה נחוש להוציא החוצה
את הקאובוי הפנימי שחבוי בו.
הוא מצא זוג מגפי בוקרים נוצצים
ומיהר לקנות אותם.
הוא צעד למטבח עם המגפיים
החדשים שלו, עם חזה נפוח
ואגו גדול יותר מסטייק טקסני,
ושאל את אשתו, "מותק, שמת לב
למשהו שונה אצלי?"
בטי הציצה מעל ספל התה שלה.
"המממ... לא יודעת. גישה חדשה?"
הרולד, שלא היה מרוצה, נעלם
לחדר האמבטיה, פשט את כל
הבגדים ונשאר רק עם המגפיים.
הוא הופיע שוב במטבח, עירום,
ידיים על המותניים כמו דוגמנית.
"מה דעתך עכשיו?". הוא שאל בחיוך.
בטי בחנה אותו מלמעלה למטה,
לגמה לגימה מהתה ואמרה,
"מה שהיה נפול אתמול, עדיין נפול היום."
הרולד, כועס, התפרץ, "הוא נפול כי
הוא מתפעל מהמגפיים שלי!"
בלי להחסיר פעימה, בטי ענתה,
"בפעם הבאה, הרולד... תקנה כובע."