אם לך יש כריך
ולי יש דולר,
ואנחנו מחליפים בינינו,
אתה בסוף מקבל את הדולר
ואני מקבל את הכריך.

הדבר החומרי החליף ידיים,
אבל שום דבר לא הוכפל.
מה שאחד מרוויח,
השני מפסיד.
זו כלכלה בסיסית.

אבל יש סוג אחר של חליפין
שפועל לפי כללים אחרים.

אם אתם מכיר למשל את
משפט פיתגורס,
או זוכרים בעל פה סונטה של ​​ורלן,
ואתם בוחרים לחלוק את זה איתי,
משהו מדהים קורה:
אתם עדיין שומרים על הידע שלכם,
ועכשיו גם לי יש אותו.

ידע, כשחולקים אותו,
לא הולך וקטן.
הוא מוכפל.

תרבות לא נגמרת.
היא לא נפרטת כמו מטבעות ומתבזבזת,
וגם לא נעלמת כמו חתיכת לחם
שנאכלה והתעכלה ותכף תחליף
מצב צבירה.

תרבות מתרחבת.
היא גדלה.
היא ממשיכה לחיות בתודעתו
של כל מי שמקשיב, קורא או מבין.
והרבה פעמים היא משמשת השראה
לצרוך עוד תרבות, לחלוק עם עוד
אנשים וכך האדוות הולכות וגדלות.

הפילוסוף הצרפתי מישל סרס
אמר זאת בצורה הטובה ביותר:
"בעוד שסחורות נצרכות,
התרבות מתרחבת ללא סוף."

זוהי אמת פשוטה,
אבל אמת מתפשטת.

כי שיתוף רעיונות לא הופך אף אחד לעני יותר