שבוע חיובי הסתיים לו בבורסה המקומית, בהתאם לאוירה הגלובלית. המדדים, להוציא מדד הנדלן, הוסיפו לטפס ללא כל אבחנה בין האפיקים. על חוסר ההגיון במהלך מעין זה כבר כתבתי לא פעם, אך עושה רושם שדווקא כעת, בהתרסה כנגד נתוני המאקרו, אנו עדים להיווצרותה של בועה אמיתית. המצב בישראל עוד יחסית מתון, אך בהחלט בארה"ב, כפי שאסקור בהמשך, ניתן להבחין בחוסר נוחות מצד הממשל והפד העושים צעד קדימה ושניים אחורה בקירור השוק.
השוק בצע מהלך עליות נאה השבוע, אך לא כזה יחודי בהתחשב בתקופה האחרונה. אמנם, המדדים שבו לנקודה ממנה נסוגו בעבר, אך בסה"כ צריך לקחת את הדברים בפרופורציה הראויה, ואם נקודת אמצע הדשדוש היא סביב רמת 1025, הרי שלא התרחש כאן משהו יוצא דופן. לא פריצה אמיתית ולא תחילת ראלי נוסף, אלא שבוע חיובי בגיבוי אמריקה הגדולה.
לחיוב ניתן בהחלט לציין את סטיית התקן הנמוכה, המעידה כי החשש לתיקון אלים פחת אך מנגד קשה מאוד למצוא תמיכה במחזורים הנמוכים והלא משכנעים. יתרה מזאת, מבט קצר לטבלת תשואות קופ"ג וקרנות הפנסיה שפורסמה זה מכבר, מעידה כי חלה ירידה בחשיפה למניות (ועליה קטנה באג"ח) ואילו הגידול המשמעותי הוא בגיוסי הקרנות על רבדיהן השונים. קרי, הציבור הוא זה המקדם את הבורסה ותומך במהלך העליות.
השחקנים הורגשו היטב בשבוע החולף, וזה כאין וכאפס לצפוי השבוע. בשלושת ימי המסחר הראשונים, ניתן היה להבחין בנקל "בבלימת" המדד ע"י השחקנים, ובפרט לאור חוזים ירוקים בצורה משמעותית, פער חיובי בדואליות ותמיכה מצד אסיה ואירופה. השחקנים שייחלו ליום אדום אחד, פיספסהו בדמות יום חמישי וכך נאלצו להוסיף ולממש את נכס הבסיס שברשותם, בכדי לשמור את המדד בטווח ריאלי לפקיעה אופטימאלית. השחקנים מוצאים עצמם בשלב מוקדם של החודש נאלצים להתערב, ולכן אם השבוע המדדים יוסיפו לעלות יהיה על מרבית הכותבים לגלגל פוזיציה לחודש הבא. אין משמעות הדבר הפסד כספי, וזאת משום שהכתיבה בוצעה בסטיה גבוהה משמעותית ובמדד דומה לנוכחי, אך כמובן שמצב מעין זה הינו רחוק מרווח אופטימאלי והכותבים ישמחו להימנע ממנו.
על פניו, גם מצב של סקוויז אינו בטווח ראיה לאור המחזורים הנמוכים המסייעים לסגור ולשנות פוזיציות. אך כפי שציינתי, כל זה הינו הפרומו בלבד, לסיפור האמיתי המתחיל השבוע. אם לשפוט עפ"י כתיבות השחקנים אנו מצויים כעת כמעט בגבול העליון, סביב רמת 1070 הנקודות. צריך לראות את מפת הכתיבות בכדי להאמין – אין כמעט כתיבות אופציית PUT מרמת 1060 ומעלה, ואילו כתיבות ה CALL נמשכו גם בזמן עליית המדד. מכיוון שכך, השבוע צפויה התערבות ברוטאלית במדד, שהרי ריבוי כתיבות call כה קרוב לסטרייק יש בו בכדי ללמד על בטחון עצמי מאוד גבוה, המבוסס על שילוב של סטיית תקן נמוכה, מחזורים עלובים וסבירות גבוהה לתיקון. קשה לראות מצב לפיו המדד יפרוץ קדימה, ויותר מכך הפעם לא יהיה די בחוזים מהוססים בכדי לשמור על מגמת העליה – דשדוש. הפתיחה בראשון צפויה להיות חיובית למדי, אך מנגד השחקנים צפויים להתערב מוקדם ככל שניתן בכדי להימנע ממצב של חוסר יכולת להתמודד אל מול המשך ראלי בארה"ב. מבחינת הכותבים אין ספק שצפוי שבוע מרתק, בבחינת בדיקת כוחם של השחקנים או להבדיל יהירותם.
בסקירה היום תוזכר המלה בועה עוד מספר פעמים אך חשוב להבין שאין מדובר בבועה לא מוסברת, כי אם בבועה כלכלית מובהקת: שילוב חסר תקדים של ריבית אפסית היוצרת חוסר אלטרנטיבה, לצד המטרת כספים כל אימת שהשוק זועק, מובילים למצב בו המשקיע פשוט אינו יכול לעמוד מנגד וללא מעש. מלבד לקנות עבור המשקיע את ניירות הערך, עשו הממשלות הכל כולל הכל. אם כך מדוע בועה? משום שמצד המשקיע קיים הגיון אך מצד הממשל לא. ישנן סיבות התומכות בקניה אך לא כאלו השרירות לאורך זמן, ומזה נובע חשש השוק - עם הפסקת תכניות התמרוץ למיניהן תישמט הקרקע מתחת לרגלי המשקיעים, ולכן כל סימן בכיוון זה צפוי להפוך את השווקים. כמובן, שועידת ה G 20 שתמכה בהמשך התכניות והבהירה כי עוד רחוק סיומן, תומכת אף היא בהמשך הראלי הבועתי.
אם נחפש הוכחה לאותה בועה, הרי ששוק האג"ח יספק לנו דוגמא נהדרת. מילא זה שעליית הבורסה מובילה לפגיעה באג"ח ולחלופין, עקב שנאת-תאוות סיכון. ניחא. אך מדד התל-בונד 20 עלה השבוע ב- 1% וטיפס לשער של 250 כששער זה משקף תשואה לפדיון של כ- 2.9% למח"מ של 5.3 שנים (!). מדד התל בונד 40 עלה השבוע ב- 1.6% ונסחר בתשואה של 4.3% למח"מ של 5.2 שנים (!). אנחנו מדברים על אג"ח, המבצע מהלך שבועי האופייני לרבעון שלם, ובטח ובטח שלא ניתן ליחס מהלך חד זה לתיקון שחל בשבועות האחרונים. הכיצד הדבר מתיישב עם מדד הסיכון המשולב של BdiCoface שפורסם השבוע, לפיו עמד הסיכון העסקי של החברות והעסקים במשק בחודש אוקטובר על רמה של 6.21 - הרעה לעומת חודש ספטמבר בו עמד מדד הסיכון על 6.14.
נוסף על כך, הרי שכל מכוני המחקר תמימי דעים כי למעלה מ 20% מהחברות במשק יגיעו להסדר חוב בגלל חוסר יכולת לעמוד בתשלום, נתון ממנו השוק מתעלם אע"פ שמלבד אפריקה החדשותית חברות רבות ואלמוניות יחסית מצויות כבר כעת בדיפולט.
ניתן היה להסביר כי חלה ירידה דרמטית במדד, ולכן מדובר על תיקון מתבקש אך הנתון אולי המדהים מכולם הוא שמדדי התל-בונד כיום השאירו הרחק מאחור את שיאם, לרבות התקופה שטרם המשבר. ב2007 יכלתם לספור את הדרי החוב על יד אחת וגם אז היו נותרות אצבעות פנויות, ב 2009 אין די באצבעות הידיים והרגליים גם יחד לרבעון...
חוסר ההגיון הנ"ל עלול להוביל רבים למלכודת צפויה, ולכן לצד העובדה כי אין ללכת נגד המגמה יש להבין כי תשואת האגח בחלק גדול גם של האגחים הבטוחים הינה חסרת בסיס ולכן חובה לברור אגחים בקפידה על פני המדד עצמו.
באופן טבעי, נשאלת השאלה היכן כן אפשרי למצוא דיסקאונט באג"ח. השוק שתופס כרגע את עיניי המוסדיים יותר מכל אינו השוק הראשוני אלא השניוני – שוק ההנפקות. האגח בריבית משתנה איבד מזוהרו אי-שם בשלהי מרץ ומאז המשקיעים מבכרים על פניו, הן בשוק הראשוני והן בשניוני, אגח צמוד בריבית קבועה. לא אלאה בכל הסברי המאקרו למהלך זה, אך די אם אציין כי אגח בריבית משתנה נתפס כפחות אטרקטיבי משום שפער התשואה של אגחים אלו ביחס לתשואות האג"ח הממשלתי המקביל נמוך מאג"ח בריבית קבועה. יש בכך מן ההגיון, אך היחס בו מתנפלים המשקיעים על אגח בריבית קבועה לחוסר תשומת הלב לאגח בריבית משתנה מותיר לעיתים בידי המשקיע הפרש של אחוז – 2 אחוז על פני רבעון. אין כאן המצלצה גורפת לאגחים אלו, אך אם לשפוט עפ"י שאלות חברי האתר, מרבית החברים מחזיקים תיק שרובו ככולו אגח בריבית קבועה, ובטח כזה שלא נרכש בעת ההנפקה, ולכן בפרט לאור הסיכון האמור לעיל יש לשקול לגוון מעט את האפיק הסולידי.
נושא אחר המתחיל לצוף אל פני השטח הוא עדכון המדדים הממשמש ובא בעוד כחודש. המשמעות של כניסה למדד זה הינה דרמטית, לאור העובדה כי בישראל מדד המעוף הוא המרכזי בהפרש ניכר על פני כל שאר המדדים גם יחד, בפער שאינו דומה לקיים בעולם. כניסה למדד יוקרתי זה, מחייבת את תעודות הסל והקרנות לרכוש את המניות, והדבר לרוב ניכר בעליה במחיר המניה בשל ההתאמה הנדרשת, גם אם לפרק זמן קצר יחסית. מעבר לזה, הנזילות הגבוהה מאפשרת למשקיעים שעד כה חששו להשקיע סכומים ניכרים, להיכנס להשקעה מה שלרוב תומך במגמת עליה על רקע שאר פרמטרים פונדמנטאליים. עיון קצר על המועמדות מגלה כי תחום הגז כובש וחזק את המדד:אבנר, ודלק קידוחים צפויות שתיהן להצטרף לאור שווי חברות מעל 4 מיליארד ₪.
אם ברור מה ההשפעה החיובית על כניסה למדד, ברורה ההשפעה השלילית וכעת יש מועדמת ודאית אחת – אפריקה ישראל. כאילו לא היה די בכאב הראש של לבייב, הרי שהמניה צפויה להינזק ממצב זה. אע"פ ששווי החברה במדד הינו עשירית בלבד, הרי שעוד מכירות מצד גופים שעד כה החזיקו את המניה כחלק מהמדד לא צפויים להסב נחת, ומעבר למחירה שנידון כאן לא מכבר (שווי 36 לההערכתי ונמוך מכך), צפוי לחץ מכירות נוסף.
כלל עסקי ביטוח שהוזכרה כאן בהקשר זה לפני מספר חודשים (הומלצה לקניה ולאחר מכן למכירה לאחר זינוק חד), צפויה אף היא להצטרף למדד המכובד אלא אם שופרסל המזנבת בה תפתיע (הפרש של 150 מליון).
כמובן, שאל ניתן להתעלם מאפריקה ומאי-פריעת אג"ח ט'. אפריקה החליטה לשלם את הריבית בלבד, ומסתכנת בזעמם של מחזיקי אג"ח זו. אזכיר שלמחזיקים הזכות והיכולת לסנדל את ההסכם, ויתרה מכך לפעול בדרכים יצירתיות נוספות (דוגמת הוצאה לפועל) בכדי לפגוע בהתנהלות החברה. זהו לא סיפור כספי בלבד, וקשה להבין את התנהלות ראשי החברה במקרה זה. ברור היה לכולם שהתעלמות אינה פתרון אך שיא השיאים היה השבוע, לאחר שלאסיפת האג"ח שהתקיימה השבוע בתל-אביב הנהלת החברה לא טרחה לשלוח נציג כפי שנתבקשה, אך מצאה זמן להשיק באותו יום את קניון קוטרוצ'ן בבוקרשט. לא הייתי רוצה להיות ממחזיקי אג"ח זו, ואני לא ממש מבין לאור ההתנהגות כיצד יכול לטעון איזי כהן כי התקשורת מבצעת מרחץ דמים, כשהם עצמם מספקים לה את הבשר.
אני מוצא לנכון לחזור פעם נוספת על האזהרה חסרת התקדים שהוצאתי ביחס לאגחי אפריקה ,שעיקרה כי האגחים מתנהלים בצורה חשודה והסיכון אינו מצדיק את הרווח האפשרי. אם ציינו קודם כי כל האפיקים עלו השבוע, ראוי לציין כי אגחי אפריקה סיימו בדשדוש ורובם אף בטריטוריה השלילית.
הדולר הוסיף להיחלש השבוע, אך עוד מוקדם לקבוע כי תם התיקון, ודי ביום ירידות בודד בבורסות העולם בכדי לשנות את הסנטימנט. כמובן שהערכות שמעבר לטווח המיידי עודן כי הדולר יחלש יחס לשקל.
הזהב הוסיף לטפס קלות, וזה נגזר ישירות מהמסקנה הקודמת – כל עוד המדדים מוסיפים לטפס הזהב יוסיף להתקדם אך ראוי לציין כי מרבית הזינוק הושגה ביום המסחר האחרון וברמה שבועית נטתה המתכת לדשדוש. עדיין גדולים הסיכויים לתיקון קל במחירו ומומלץ להתרחק.
הנפט ננעל בירידות, זה השבוע השני ברציפות והדבר תואם את הערכותינו, כי הזהב השחור ישוב לטריטוריית 60-70$. למען האמת, הנפט צלל משמעותית אף יותר השבוע אם נקזז את הזנוק החד לאור נתון רגעי בדמות הוריקן איידה ששם פעמיו אל עבר ארה"ב. אלמלא הזנוק בתחלת השבוע, סביר שהנפט היה יורד מתחת להתנגדות סביב רמת 75$ לחבית. מעניין גם לציין, את הקולות הנשמעים, ובראש חותות בגרדיאן, כי סוכנות האנרגיה הבינ"ל (IEA( מסלפת נתוני עתודות הנפט בשל חשש מנפילות בשווקים.
התחזית העולמית שפירסמה הסוכנות השבוע, העריכה כי תפוקת הנפט הגלובלית צפויה לגדול ל-105 מיליון חביות ביום עד שנת 2030, לעומת רמה של כ-83 מיליון חביות השנה. עפ" הגרדיאן, התחזית חסרת בסיס, ושיא תפוקת הנפט העולמי בכלל חלף זה מכבר. העיתון מתבסס על העובדה כי בשנת 2005 העריכה סוכנות האנרגיה הבינ"ל כי תפוקת הנפט צפויה להגיע לרמה של עד 120 מיליון חביות ביום עד שנת 2030, אולם בהמשך נאלצה להוריד בהדרגה את התחזית ל-116 מיליון חביות, ואז בשנה שעברה, ל-105 מיליון חביות. זאת ועוד, רבים בתוך הסוכנות מאמינים שיהיה בלתי אפשרי להותיר את תפוקת הנפט אפילו ברמה של 90 עד 95 מיליון חביות, אך הם חוששים כי הורדה נוספת של תחזיות התפוקה עלולה לעורר בהלה בשוקי הפיננסים. קשה להעריך אם ועד כמה הדברים יתפסו תאוצה, אך הם בבחינת חיזוק להמלצה שנכתבה כאן לא פעם וחובה לחדד אותה – הנפט הינו השקעה חובה בכל תיק של משקיע לטווח ארוך. גם מיתון חמור ככל שיהא הצפוי לגרור ירידה במחיר הנפט, לא ישנה את העובדה כי מדובר במשאב מוגבל שחיוניותו אדירה ולכן אין ספק כי המחיר בסופו של דבר צפוי לעלות במאות אחוזים גם מהנקודה הנוכחית. כל זה עוד לפני שלקחנו בחשבון מלחמה עם איראן או כל תרחיש העלול להזניק את מחיר חבית הנפט גם בטווח הקצר, ולכן זוהי השקעה לטווח של שנים שטמון בה פוטנציאל רב במיוחד.
לאירופה, בניגוד לארה"ב, היו כל הסיבות לחייך השבוע, ואעפ" כן היבשת נגררה אחרי וול סטריט. ניתן לשאול כאנקדוטה מה משמעות המסחר היומי באירופה, שהרי בהחלט ניתן היה לצמצמו לשעתיים החופפות בהן המדדים מתיישרים עפ"י הנעשה מעבר לים. לאחר נתונים געגומים, התבשרנו השבוע כי כלכלת גוש האירו התרחבה ב-0.4% במהלך הרבעון ה-3. אופטימים יציינו כי מדובר ביציאה ממיתון אך מנגד פסימיים יציינו כי זה הרחק מתחזית צמחיה של 0.6% שהוערכה הן ע"י האנליסטים והן ע"י טרישה.
כמובן שאמון המשקיעים לנובמבר ביבשת עלה אף הוא בפעם הרביעית ברציפות ברציפות למינוס 7 כאשר הוא עמד על מינוס 12.6 בחודש הקודם. זהו סימן אופטימי לכך שתוכנית התמריצים מעודדת את הבורסות המקומיות ביבשת, אך הדבר עומד בסתירה לנתוני השבוע הקודם כי אמון הצרכנים בירידה תלולה. נראה כי הצרכנים לא משקיעים בבורסה...
אך החדשה האמיתית והחיובית ביבשת הגיעה מכיוונה של בריטניה ולא מחברות היורו, לאחר שהבנק המרכזי באנגליה העלה את תחזיות הצמיחה. בהחלט מדובר על צעד קדימה אל עבר יציאה של הממלכה ממיתון קשה הפוקד אותה, ואף צעד אמיץ למדי מעצם היותו הכרזה על סבירות כמעט אפסית לחזרה למיתון. קשה לי לאמוד עד כמה ההצהרה מגובה, אך די אם נצין שבסופו של דבר הצלחה או כשלון הבנק המרכזי האנגלי תלויים למעשה בהצלחה או כשלון של ברננקי. כך או כך, הפאונד להערכתי צפוי להיחלש בימים הקרובים לאור הערכות כי האינפלציה תעלה מעבר לצפוי.
אסיה לא סיפקה חדשות מיוחדות.
אם בישראל עוד ניתן לטעון כי ספגנו את המיצון צורה קלה יחסית, ואירופה מציגה התאוששות מסוימת בארה"ב הדברים פשוט נראים רע. נדמה כי כל עליה במדדים רק תוביל בסופו של דבר לצניחה חדה יותר, והנתונים שבתחילה כיניתי אותם שינוי מגמה וסנטימנט הפכו לסחף של ממש. 2 נתונים משמעותיים התפרסמו, ושניהם היו הרחק מציפיות השוק והאנליסטים שהתגלו כאופטימיות מידי.
הראשון מבין הנתונים הינו הגרעון המסחרי בארה"ב שהתרחב בספטמבר ב-18.2%, ל 36.5 מיליארד דולר. ציפיות השוק היו סביב 32 מיליארד דולר, ומדובר על העליה החדה זה עשור. הממשל הנוכחי לא משאיר שיאים אחריו, ונדמה כי שיא שלילי מנופץ כלאחר יד וללא התחשבות בהשלכות. רק לפני מספר חודשים עמד גאתנר והודיע כי הפחתת הגרעון הינה היעד המרכזי של הממשל בשנה הקרובה, ועושה רושם שמבחינת הממשל אחד בפה ואחד בלב. גרעון כה גבוה כמובן גורר השלכות בדבר צעדים נוספים אותם יכול לנקוט הממשל, ובמלים אחרות, מצמצם את החבל. הנתון התקבל בוול סטריט באדישות משהו, שמעבר לאדישות ולבטחון המשקיעים כי אובמה יבצע עוד מהלך הצלה. הסיבה לכך, היא שהגרעון אינו צפוי להשפיע בחודשים הקרובים אלא רק לאחריהם, ולכן המשקיעים שרובם כיום הם בעצם סוחרים, גילו בו עניין מופחת. כן חשוב לציין, כי הנתון אינו מתיישב עם נתון הצמיחה הפנומנאלי שהוצג ע"י הממשל, ולכן להערכתי במהלך השבועיים הקרובים נתון הצמיחה יעודכן מטה.
מנגד, הנתון השני בדמות בטחון הצרכנים מעניין ורלוונטי הרבה יותר לנו המשקיעים: בטחון הצרכנים בארה"ב ירד במפתיע בנובמבר לשפל של שלושה חודשים, וירידה חודשית שנייה ברציפות. המדד ירד לרמה של 66 נקודות - הרמה הנמוכה ביותר מאז אוגוסט - לעומת 70.6 נקודות באוקטובר. ציפיות השוק שוב היו אופטימיות למדי, וגרסו דווקא עלייה של המדד לרמה של 71 נקודות. לירידה חדה זו בבטחון הצרכנים סיבות רבות אך העקרית והחשובה מכולן היא נסיקת שיעור האבטלה. הצרכנים מתקשים להתאושש ולשוב לצרוך כנהוג ביבשת ההכל מהכל, וקל להבינם לאור העובדה כי עשירית מהם ללא הכנסה ועוד 30% מהם חוששים למקום עבודתם בצורה מוחשית, עפ"י סקר שנערך השבוע. אם הממשל היה משקיע את כל המשאבים אך ורק בנתון האבטלה והיה זונח לרגע את וול-סטריט אמנם המדדים היו יורדים בטווח המיידי אך ברמת המאקרו הפסד הממשל היה יוצא בשכרו, בדמות מדינה איתנה ויציבה חברתית וכלכלית. בחירת הממשל לבצע טלאי על טלאי, תוך המטרת כסף שהיא טיפול בתסמין ולא בבעיה, לא רק שאינה תורמת אלא עולה למשלם המיסים האמריקני פי כמה מכפי שניתן היה לעשות, וסביר שאף בסכום פחות. לאור הדברים הללו, קל להבין מדוע המדדים לא ירדו, שהרי מלבד היחלצות הממשל פעם אחר פעם שנסקרה בשבוע החולף, הרי שהממשל מבתר בעצמו את ארה"ב לאזרחים המשקיעים בבורסה ו"סתם" צרכנים. פעולה כירורגית זו יכולה להימשך כל עוד יוסיף אובמה בתכניות חילוץ מקוריות וראותניות אך בסופו של יום, גם המשקיעים האופטימיים ביותר יודעים שחזרת המדד למצבו טרם המשבר, כפי שנראה כעת, אינה משקפת כלל ועיקר את מצב הכלכלה – ובמלים פשוטות, בועה.
מניות ומגזרים
נפט – יש מקום להמשיך בפוזיציית שורט. נתנוי המאקרו רחוקים מלתמוך בעליה במחיר חבית.
דולר – מול הפאונד סביר שנראה התחזקות מסוימת. מול שער המטבעות לרבות השקל, המשך המתנה משום שיתכן בהחלט שהתיקון טרם הסתיים. לכל טווח מעבר למיידי, הרי שההנחה כ הדולר יוסיף להיחלש.
זהב – אין שינוי בהערכה. סבירות הולכת ועולה לתיקון קל, ולכן יש לממש את הרווחים שהשאנו בדרך הארוכה עם מתכת זו.
נדל"ן – חוזר ומחדד לשאלת רבים. דבר לא השתנה, וזה עדיין המגזר המועדף לביצוע שורט, ולראיה השבוע החולף בו היה היחידי שסיים בטריטוריה השלילית.
כלל פיננסים – אם בעבר ציינתי כי הדו"ח של סמייל הוא הטוב ביותר שראיתי השנה, הרי שזה של כלל פיננסים הוא הגרוע ביותר. למרות המחיר הנמוך אין שום כדאיות במניה, ואע"פ שאני סבור שמדובר באחת המניות עם פוטנציאל הזינוק הגבוה ביותר, החברה מתעקשת פעם אחר פעם להפתיע לרעה. הכיצד יתכן כי ברבעון בו "כל מטאטא פוגע" הצליחה החברה להפסיד 36 מליון ₪ ?! קיטון בקרנות הנאמנות ובתעודות הסל, ברבעון בו הגיוסים היו הגבוהים אי-פעם מעידים על עומק הבעיה ועל כך שלא די ברה-ארגון הנוכחי שעוברת החברה, בכדי לפתור את המצב.
דיסקונט – אע"פ שעניתי בצאט ובפורום שאלות אחדד שוב: אין שום משמעות להתפטרות /פיטורים של שלמה זוהר, וזהו עדין הבנק המועדף על פני שאר הבנקים.
פמס – הומלצה כאן לפני מספר חודשים ומאז גמעה עשרות אחוזים. לאחר מהלך עליות כה חד, יש מקום (למשקיעי הטווח הקצר בלבד) לשקול לממש את הרווחים שכן צפוי ולו תיקון טכני. בכל שאר הפרמטרים לא השתנה דבר.
פאקט סט ריסרץ' (FDS) – הומלצה כאן לפני כחודש וכעת טיפסה מעבר ל 10% אחוזי רווח. עדונה רלוונטית למשקיעים לכל טווח.
רדוור (RDWR) – כתבתי עליה ב 29/9 במחיר 11$, וכעת לאחר זינוק של כ 30% הגיע הזמן למכור. הדבר רלוונטי למשקיעי כל הטווחים, היות והמניה זינקה מעבר לשוויה הריאלי ויהיה מקום לאספה במחירים נמוכים יותר בעתיד.
אמדוקס (DOX) – דוחות מצויינים לצד צפי לפיתוח מוצרים מובילים נוספים בשוק, ורמיזות בדבר חשיפת טכנולוגיה משודרגת וצבר הזמנות גדול הופכים את החברה לאטרקטיבית במיוחד גם למשקיעים הסולידיים. לחברה הון מרשים, ובהתחשב במכפיל הרווח ביחס למכפילי רווח של עמיתותיה בהחלט קיימת כאן הזמנות.
• את סקירת האופציות ניתן לקרוא תחת פורום אופציות נובמבר.
• בנוגע לשאר המניות והמגזרים אין שינוי בהערכה.
שבוע טוב ומוצלח !
הגב עם ציטוט
