בוקר אחד בטבע, הייתי עד למשהו יוצא דופן.
התעוררתי מוקדם וגיליתי שכמה עשרות נמלים
נפלו לתוך מיכל המים השקוף שלי.
בהתחלה, הן נאבקו בנפרד, כל אחת נלחמת
בפני עצמה. אבל בהדרגה, הן החלו להתאסף יחד.

להפתעתי (ובהתחלה, לבושתי הרבה), חשבתי
שהנמלים מטפסות אחת על השנייה, או אפילו
מטביעות את חברותיהן, רק כדי לשרוד ולמלט
את עצמן מהמים. החלטתי לא להתערב.

אבל שעתיים לאחר מכן, הסתכלתי שוב,
וראיתי שכל הנמלים עדיין בחיים.
הן יצרו אי חי וצף, מסודר כמו פירמידה קטנה.
הנמלים בתחתית היו שקועות, אבל רק לזמן מה.
הן הוחלפו על ידי נמלים מהשורה העליונה,
שיצללו מרצון למטה כדי למלא 'משמרת' בתחתית,
במקום הקשה ביותר.
הנמלים העייפות שהחזיקו את הבסיס -
לאחר שהן הוחלפו הן טיפסו למעלה כדי לנוח,
מחכות לתורן הבא.

אף אחת לא ניסתה לטפס למעלה מהר יותר .
להיפך, הן מיהרו לרדת למקום הקשה ביותר
כדי להחליף את האחרות.

נדהמתי מההקרבה העצמית ומעבודת הצוות שלהן.
אז החלטתי לעזור להן. מצאתי כף שנכנסה דרך
צוואר המכל. כשהנמלים ראו את נתיב המילוט שלהן,
הן טיפסו החוצה אחת אחת - מלבד אחת, שהייתה
מותשת מכדי להגיע לקצה הכף.

ואז - הנמלה האחרונה, במקום להציל את עצמה,
פנתה חזרה לעזור. כמעט הרגשתי שאני יכול
לשמוע אותה קוראת, "חכי רגע, אחותי, אני לא
אעזוב אותך!" היא הושיטה רגל לאחור, תפסה את
הנמלה העייפה ויחד הן טיפסו למקום מבטחים.

הפירמידה החיה והצפה הזו שרדה בזכות האחדות
והתמיכה ההדדית של נמלים.

הצפייה בהם העלתה בי שטף של רגשות.
ראשית, הרגשתי שיפוטיות, בהתחלה חשבתי
שהן דורסות זו את זו כדי להינצל.
אחר כך תדהמה, כשראיתי את כולן שורדות.
אחר כך, סקרנות, ולבסוף, הערצה אמיתית
למערכת ההצלה שלהם. כל נמלה ידעה
מה לעשות. ולמען האמת, הרגשתי בושה
שלא עזרתי להן מההתחלה.

ההתנהגות שלהן לימדה אותי לקח.
התחושה האחרונה שמילאה אותי הייתה
תסכול עמוק - מחשבות על אדישות אנושית,
על הפילוג והקור שממלאים את חיינו בניכור.

רציתי לצעוק לכל העולם: "אנשים! אם אתם
לא יודעים איך לחיות, לפחות תלמדו מהנמלים!"

האם אנחנו באמת פחות חכמים מחרקים?
אין טעם במילים יפות אם לא מגבים אותן במעשים.
בואו נהיה כמו הנמלים... זכרו, יש כוח באחדות.

ואני אוסיף -

רק כדי לוודא שאכן יש תופעה כזאת
של ערבות הדדית אצל נמלים, הלכתי
לשאול את ידידתנו החכמה, ה-AI.
וזו תשובתה:

כן, נמלים יכולות לשרוד במים,
ויש להן אסטרטגיות מדהימות
להתמודדות עם מצבים כאלה.
נמלים מסוימות, כמו נמלי אש,
מסוגלות ליצור מבנים צפים על
פני המים על ידי הצמדות זו לזו
בצורת רפסודה חיה.
הן משתמשות בגופן כדי ליצור
מבנה שמגן על החלשות מבינהן,
ומאפשר להן לשרוד שיטפונות.
בנוגע להחלפת תפקידים,
נמלים אכן פועלות במערכת
חברתית דינמית. תפקידיהן
יכולים להשתנות בהתאם
לצורכי הקן ולגילן ולמסוגלות
שלהן, כאשר עיקר העול הוא
על הנמלים הצעירות.
ההתנהגות שלהן היא דוגמה
מרתקת לשיתוף פעולה וליכולת
הסתגלות יוצאת דופן!

מסתבר שלא סתם נאמר
'לך אל הנמלה עצל, ראה דרכיה וחכם'.
כנראה שאפשר ללמוד מהן משהו
לא רק בנושא עצלות וחריצות