סיפור מקסים, אומרים שהוא
אמיתי. לא בדקתי.

אישה אחת, בעלת מלון על החוף הים
בפלורידה, יצאה לטיול הבוקר שלה על החוף.

היא החזיקה בידה שקית פלסטיק גדולה
ואספה לתוכה פסולת וגרוטאות שנסחפו מהים.

בין היתר היא מצאה בקבוק פלסטיק, כמו של
מים מינרלים ליטר וחצי. אבל הוא לא היה
ריק. בתוכו היה דף נייר מקופל, קצת חול
ושני שטרות של דולר אחד.

כמובן שהיא הייתה סקרנית דעת מה כתוב
בפתק. הבקבוק נפתח ודף הנייר נשלף החוצה.
ואז התגלה שלמעשה זה לא חול בתוך הבקבוק.
אישה בשם ליסה כתבה בפתק שזהו האפר של
בעלה המנוח לו הייתה נשואה במשך 70 שנה!
היא כתבה שהוא אהב לטייל, אז היא החליטה
לשלוח אותו לטייל בבקבוק, עם פתק הסבר
וקצת כסף, כדי שמי שמוצא את הבקבוק יתקשר
אליה ויגיד לה להיכן בעלה הגיע.
היא השאירה מקום ריק בדף המקופל, וביקשה
שכל מי שימצא את הבקבוק ויפתח אותו,
יוסיף לדף את המיקום בו הוא מצא אותו.

וואו, כמה שהבעל הזה טייל מאז שאשתו
שלחה אותו על פני המים!

בעלת המלון שפתחה את הבקבוק הוסיפה לדף
את המיקום שלה, הכניסה כמה שטרות קטנים
לכיסוי ההוצאות של המוצא הבא, ואז התקשרה
אל ליסה לפי מספר הטלפון שעל הדף.

האישה התרגשה כל כך לשמוע על מסעותיו
של אהובה! בעלת המלון הקריאה לה את
רשימת המיקומים שהוא ביקר בהם, ודמעות
של אושר זלגו מעיניה.

בעלת המלון אמרה לה שהם החליפו את
בקבוק הפלסטיק בבקבוק זכוכית שקוף
של ויסקי, שיהיה לו קצת כיף במסע הארוך שלו. ☺

הם אטמו יפה את הבקבוק, קיימו טקס חגיגי קצר
על החוף, ושלחו את הבעל להמשך דרכו. ☺

אז מי אמר שאין חיים אחרי ה-120 שלנו? ♥
כל מה שצריך זה מישהו שיאהב אותנו
מספיק כדי להעניק לנו את מה שהיינו
רוצים לעשות לו היינו בחיים.