היום אני רוצה להציץ קצת לחייו של
הסופר רוברט לואיס סטיבנסון.
אי המטמון, זוכרים?
או המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומר הייד?

רוברט לואיס סטיבנסון (1850–1894)
היה סופר ומשורר סקוטי, שנודע בעיקר
בזכות היצירות הקלאסיות שציינתי, אבל
הן רק חלק מיצירתו הענפה.
הוא היה סופר פורה ומגוון, שכתב רומנים,
סיפורים קצרים, שירה והרבה ספרי מסעות.

סטיבנסון נולד באדינבורו, סקוטלנד, למשפחה
של מהנדסים. בילדותו הוא סבל ממחלת ריאות
כרונית, שהשפיעה על כל חייו והובילה אותו לחפש
אקלים חם יותר. הוא נהג לנסוע הרבה לדרום צרפת
שם גם פגש את מי שעתידה הייתה להיות אשתו.

פאני אוסבורן לא הייתה מסוג האישה שהוריו
של רוברט דמיינו עבורו. היא הייתה אמנם
יפה ושנונה, אבל מבוגרת ממנו בעשר שנים,
גרושה שמגדלת לבד שני ילדים, והכי גרוע -
אמריקאית. המשפחה הזדעזעה. היא גלגלה
את הסיגריות שלה בעצמה וידעה לירות באקדח.
הם הטילו וטו מוחלט.
אבל רוברט התלהב ממנה ולא היה עם מי לדבר.
הוא אפילו נסע אחריה לאמריקה. כשמשפחתו
סירבה לשלם עבור הנסיעה שלו, הוא לקח על
עצמו כל מיני מטלות שהגדילו את דמי הכיס שלו
וחסך במשך 3 שנים, רק כדי להתאחד אתה.

לפני כן, בלחץ המשפחה, הוא למד משפטים
באוניברסיטת אדינבורו, אך בסופו של דבר
בחר בקריירה ספרותית במקום בעריכת דין.

בשנת 1880 הוא התחתן עם פאני, ובחיפושיו
אחרי ארצות חמות שיהיו טובות לבריאותו הם
עברו לגור באיי הפסיפיק, שם מצא סטיבנסון
שיפור למצב בריאותו והמשיך לכתוב עד
מותו משבץ מוחי והוא בן 44 בלבד.

אשתו פאני מספרת שכאשר כתב את הספר
'המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומר הייד', הוא
היה חזק בתוך קוקאין, מרחף בין מצבי
ערות לחלום. היא מספרת שלילה אחד היא
התעוררה מהבכי של בעלה. היא העירה אותו
מהסיוט שלו, והוא נזף בה, "למה הערת אותי?
חלמתי סיפור מדהים." היא קטעה אותו בדיוק
כאשר מוחו טווה את סצנת הטרנספורמציה
הראשונה של ד"ר ג'קיל לתוך האלטר-אגו
האפל שלו - מר הייד.
(אני תכף ארחיב על הסיפור הזה).

פאני קראה את הטיוטה הראשונה של הספר,
והמליצה לו לכתוב אותה מחדש כאלגוריה.
אז אחרי כל העבודה, רוברט התחיל שוב מאפס.
הוא שרף את הטיוטה הראשונה שלו מחשש
שהוא יתפתה לנסות להציל אותה.
הוא כתב מחדש את כל הסיפור תוך 6 ימים,
והגרסה הזו הפכה לאחת מנובלות האימה
המפורסמות ביותר בכל הזמנים.

אם הוא היה מתאהב במישהי אחרת, או אם
היא לא הייתה מעירה אותו באמצע החלום/סיוט,
אולי הסיפור של ד"ר ג'קיל ומר הייד היה יכול
להיות לגמרי אחר.

'המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומר הייד' שנכתב
בשנת 1886, הוא רומן קצר שמבצע חקירה מרתקת
על הדואליות שבטבע האדם – המאבק בין הטוב והרע
שקיימים בכל אחד מאיתנו.

הסיפור מתרחש בלונדון הוויקטוריאנית ועוקב אחר
ד"ר הנרי ג'קיל, רופא ומדען מכובד, שחוקר את
הגבולות בין צדדיו השונים של האדם.
הוא ממציא שיקוי שמאפשר לו להפריד בין הצד הטוב
שבו לבין הצד האפל והיצרי – ולתת ביטוי לעצמו האפל
דרך דמותו של מר אדוארד הייד.

בעוד שד"ר ג'קיל הוא איש מוסרי ונעים הליכות,
הייד הוא אדם מרושע ואלים, שמבצע פשעים מחרידים.
תחילה ד"ר ג'קיל מצליח לשלוט במעברים מדמות לדמות,
אך בהדרגה מר הייד מתחיל להשתלט עליו גם
ללא שימוש בשיקוי, והמאבק בין שתי הדמויות מתעצם.

הסיפור השפיע רבות על התרבות הפופולרית,
עם עיבודים רבים בתיאטרון, קולנוע וספרות.
הוא גם שימש מטפורה לתיאור מצבים פסיכולוגיים וחברתיים.

אלה הרעיונות המרכזיים שהועלו בספר:
**הטבע הדואלי של האדם**
היצירה חוקרת את הרעיון שכל אדם מכיל
בתוכו צדדים מנוגדים: טוב ורע, מוסר וחוסר מוסר.
סטיבנסון מציג דרך ד"ר ג'קיל ומר הייד כיצד
הפיצול הזה יכול להוביל לסיבוך אישי וחברתי.
השיקוי מאפשר לד"ר ג'קיל לחקור את
ה-"אני האחר" שלו, אך גם משחרר את האלמנטים
האפלים שמוסתרים בדרך כלל תחת השכבה
החברתית והמוסרית.

**מוסר מול תשוקות**
הספר מעלה שאלות מהותיות: עד כמה אנחנו
באמת יכולים לשלוט בתשוקות ובדחפים שלנו?
ד"ר ג'קיל, שלכאורה שולט במעשיו של מר הייד
באמצעות השיקוי, מגלה לאט לאט שהוא הופך
להיות פחות ופחות שליט על מעשיו של הייד.
הרעיון הזה מדגיש את ההשלכות של חופש
ללא גבולות ואת החשיבות של 'כיבוש מוסרי'.

**סכנות המדע**
סטיבנסון מתמודד עם החששות המתעוררים
מהתקדמות המדע. דרך הניסוי של ד"ר ג'קיל,
הוא מראה כיצד המחקר המדעי יכול לצאת מכלל
שליטה כאשר אין התחשבות בהשלכות המוסריות.
המניעים המדעיים של ג'קיל הופכים לכאוס,
והבחירה "לשחק אלוהים" מובילה להרס עצמי.

**קונפליקט פנימי וחברתי**
הרומן מתאר את המאבק בין ההפרדה האישית
של ג'קיל לבין ההשפעה החברתית של פעולות הייד.
על אף שמעשיו המרושעים נעשים בשם "האדם האחר",
ג'קיל אינו יכול להימלט מההשלכות שלהן
על עצמו וגם על החברה שמסביבו.

סטיבנסון הצליח לשלב את הרעיונות הללו בצורה
מעמיקה, ובכך יצר יצירה שהיא לא רק סיפור מתח,
אלא גם ביקורת חברתית ופילוסופית על טבע האדם.

עיבדתי את הפוסט הזה ממקורות שונים באנגלית,
כולל גם קצת עזרה של קופיילוט.