אישה אחת הלכה למספרה כדי לסדר את
שיערה לפני נסיעה לטיול ברומא עם בעלה.
היא ציינה בפני הספרית את הנסיעה וזו הגיבה:
"רומא? למה שמישהו ירצה לנסוע לשם?
זו עיר צפופה ומלוכלכת. את משוגעת
לנסוע לרומא. איך את מגיעה לשם?"
"אנחנו טסים בחברת XYZ," האישה ענתה,
"קיבלנו שם תעריף מצוין!"
מה, XYZ?" קראה הספרית. "זו חברת תעופה נוראית.
המטוסים שלהם ישנים, הדיילות שלהם מכוערות,
והם תמיד מאחרים. אז איפה תתגוררו ברומא?"
"אנחנו נהיה במקום קטן ואקסקלוסיבי כזה
שנמצא על נהר הטיבר של רומא, ממש על הגדה."
"אל תמשיכי, זה נורא ואיום. אני מכירה את המקום.
כולם חושבים שזה הולך להיות משהו מיוחד
ואקסקלוסיבי, אבל זה באמת מזבלה."
האישה הייתה קצת מבואסת, אבל התעקשה
להוציא משהו חיובי מהספרית המדכאת הזו.
"אנחנו הולכים לבקר בוותיקן ואולי אפילו
נזכה לראות את האפיפיור."
"זה גדול!" צחקה הספרית. "אתם ועוד מיליון
אנשים מנסים לראות אותו. הוא ייראה בגודל
של נמלה. מותק, בהצלחה בטיול המחורבן שלך.
את תצטרכי את האיחולים האלה."
חודש לאחר מכן, האישה שוב הגיעה לתסרוקת.
הספרית שאלה אותה על נסיעתה לרומא.
"זה היה נפלא", אמרה האישה, "לא רק שהגענו
בזמן באחד המטוסים החדשים של XYZ, אלא
שהם שדרגו אותנו למחלקה ראשונה. האוכל והיין
היו נפלאים, והיה לנו דייל יפיוף בן 28 ששירת
אותנו כאילו היינו בני מלוכה.
והמלון, וואו, היה מעולה! הם בדיוק סיימו עבודת
שיפוץ של 5 מיליון דולר, ועכשיו זה תכשיט,
המלון הטוב ביותר בעיר. גם להם הייתה תפוסת יתר,
אז הם התנצלו ונתנו לנו את הסוויטה של הבעלים
ללא שום תשלום נוסף!"
"טוב," מלמלה הספרית המאוכזבת, "זה הכול טוב ויפה,
אבל אני יודעת שלא הספקתם לראות את האפיפיור."
"למעשה, התמזל מזלנו, כי בזמן שסיירנו בוותיקן,
אחד השומרים טפח על כתפי והסביר שהאפיפיור
אוהב לפגוש מבקרים מזדמנים, ואם אנחנו מוכנים -
הוא ישמח לפגוש אותנו. הוא הזמין אותנו להיכנס
לחדרו הפרטי ולחכות, האפיפיור יברך אותנו באופן אישי.
חמש דקות מאוחר יותר, האפיפיור נכנס דרך הדלת.
ולחץ את ידי! כרעתי ברך והוא דיבר אליי כמה מילים.."
"אה, באמת!" קראה הספרית, "מה הוא אמר לך?"
הוא אמר לי: "מי עשה לך את התספורת המזעזעת הזאת?"
י@@@@
איך אני 'מת' על האנשים האלה שהמשימה
שלהם בחיים היא רק לבאס אחרים.
מעניין איך הייתי מגיב לספרית הזו. ?
או איך אתם הייתם מגיבים
הגב עם ציטוט