קיצר, אתמול בערב כתבתי בקבוצה של הבניין שלי, שאני מוסר את הגריל נינג׳ה שלנו, למי שצריך.
אחד השכנים, לא משנה שמות, צורי, אמר שהוא מעוניין, ו-5 דקות אחרי, הגיע לקחת אותו ממני.
הסברתי לו פחות או יותר איך מתפעלים אותו, וציינתי שהוא במצב ממש טוב, פשוט אנחנו כבר לא משתמשים בו.
צורי הודה לי ואמר שזה בא לו ממש בזמן.
שמח וטוב לב, הלכתי לישון בידיעה שעשיתי עוד מעשה טוב אחד קטן בעולמנו הקט.
הבוקר, בזמן שאני מרפרף לי בהנאה בפייסבוקי, ומתמרמר על חוסר החשיפה הטראומתי שלי, נתקלתי לפתע בפוסט בדף מסוים של יד 2 -
״למכירה, נינג׳ה גריל כחדש!
400 שקל, לרציניים בלבד.
צורי.״
נכנסתי מהר לפרופיל של אותו צורי, ונדהמתי לגלות שזה אותו צורי מאתמול, מוכר את הנינג׳ה גריל שמסרתי לו!
המון אנשים הגיבו על הפוסט שלו, ואחד מהם אף הסכים למחיר שצורי דרש.
400 שקל!
עכשיו תראו, אני יודע שחלק מכם ודאי יטענו, ״נו, מה אכפת לך מה צורי עשה עם הנינג׳ה גריל שלך? מסרת לו אותו וממילא אין לך שימוש בו״.
אז זהו, שלא!!!
זה עיצבן אותי ברמה שקשה לי לתאר לכם!
הרגשתי כאילו צורי הנוכל הגיע אליי הביתה וגנב לי 400 שקל מהכיס!!
חתיכת חצוף!!!
״בא לו ממש בזמן״, עלק!!!
חתיכת גנב אפס!
לא התאפקתי, ו-2 דקות אחרי כבר הרמתי טלפון לצורי.
״מה נשמע צורי?״, שאלתי.
״הכל בסדר, עציון״, הוא ענה בתמימות, מי ישמע הוא לא גנב לי הרגע 400 שקל!!
״איך הנינג׳ה גריל?״, שאלתי בעורמה.
״האמת שעדיין לא השתמשנו בו. מאמין שבערב אכין איזה משהו״, הוא שיקר לי במצח נחושה.
״אה, הבנתי״, זרמתי עם השקר של אותו נוכל.
״תקשיב, צורי״, המשכתי, ״תבוא אליי לרגע עם הנינג׳ה גריל, יש לי פה פשוט עוד חלק שמתאים לטיגון בשמן עמוק, ואני רוצה לראות אם זה מתאים לגריל שהבאתי לך״, חירטטתי בביטחון.
״אה, תודה״, ענה צורי הנוכל, שבטח חשב שיוכל לדרוש עוד 50 על החלק הנוסף.
10 דקות אחרי, צורי עמד מחוץ לדלת שלי עם ה-400 שקל שלי, סליחה! עם הנינג׳ה גריל שלי.
לקחתי מידיו את הנינג׳ה גריל, והנחתי על השיש.
הסתובבתי לצורי ואמרתי, ״צא לי בבקשה מהבית״.
״מה?״, ענה צורי בפליאה.
״צא לי מהבית חתיכת גנב!!!״, צרחתי עליו בכעס.
״גנב?״, צורי ענה בתמימות חולנית.
״כן!״, צרחתי, ״גנב שמוכר את הנינג׳ה גריל שלי ב-400 שקל!!!״, המשכתי.
״אבל ממילא רצית למסור אותו״, הוא ענה במבט מושפל.
״ואני אכן אמסור אותו למישהו שזקוק לו, ולא למישהו שימכור אותו בשביל לעשות עוד כמה שקלים!״.
צורי עמד שם בשתיקה מביכה.
״400 שקל, זה מה שיעשה לך את זה??!״, צרחתי, ״עכשיו צא לי מהבית!!!״, איבדתי עשתונות.
צורי יצא מהבית שלי, ואני מיד ניגשתי לעשות את הדבר הנכון מבחינתי, ומיד שלחתי הודעה לאותו אחד שהתכוון לקנות אותו מצורי ב-400 שקל.
לפני כמה דקות הוא הגיע לאסוף את הנינג׳ה גריל.
חבל, באמת שרציתי למסור אותו למי שזקוק…
הגב עם ציטוט