בוקר בלי מלים.
בוקר של הלם. של כעס. של בזיון.
על מה נכתוב סקירה שבועית עת עדין מוטלות גופות בשטח.
על מה נכתוב כיוונים מועדפים עת תינוקות בית רבן נלקחו בשבי.
איך נדבר על רווחים והפסדים כשמאות לא יודעים מה עלה בגורל יקיריהם גם 24 שעות אחרי.
הבורסה תיפול, הדולר יזנק - אלו דיבורים של ימי חול.
אלו לא ימי חול אלא ימי טרגדיה לאומית שתפסה כל אחד מאיתנו בצואר, מהדקת ולא מרפה.
סיוט גיהנום שמסרב להסתיים.
אין מלים שינחמו רק הרכנת ראש בעצב אינסופי ובושה מול הורינו, אחינו ואחיותינו וילדינו.